הלילה: גשם של מטאורים בשמי הארץ

הלילה, בין ראשון לשני, ייראה מטר מטאורים (פרסאידים) בשמי הארץ.

מטאור היא מילה יוונית שמשמעותה - משהו באוויר. אנו מכירים את התופעה בשמה העממי יותר – כוכב נופל, כיוון שהיא נראית ככוכב שחוצה את השמים במהירות ונדמה שהוא נופל מהשמים.

למעשה, חלק הארי של המטאורים הנראים לעין הם לא יותר מאשר גרגירי אבק שנלכדו בכוח המשיכה של כדור הארץ וכאשר הם נכנסים לאטמוספירה העליונה מהירותם עשויה להגיע לעשרות ק"מ בשניה. האור שאנו רואים

 כ"כוכב נופל" נגרם כתוצאה מהמפגש בין חלקיק האבק שנכנס לאטמוספירה במהירות אדירה לבין חלקיקי הגז המצויים באטמוספירה שמתייננים. כתוצאה מהחום הרב נשרף ומתכלה חלקיק האבק כבר בגובה של עשרות ק"מ מעל פני הקרקע.

בדרך זו מעניקה לנו האטמוספירה מנגנון הגנה מפני כל אותם גופים שנלכדים בכוח המשיכה של כדור הארץ. אולם, מנגנון זה יעיל לעצירת גופים עד לגודל מסוים שמעבר לו אפילו החום הרב שנוצר עם כניסת הגוף לאטמוספירה אין די בו כדי לכלות את הגוף הפולש וחלק ממנו שורד את החום של הכניסה לאטמוספירה ומגיע אל פני האדמה.

לגופים השורדים את החום הרב של הכניסה לאטמוספירה ומגיעים לקרקע אנו קוראים "מטאוריטים". אחד מהם הוא האבן השחורה המצויה בכעבה המקודשת למוסלמים.

לעתים נדירות מאוד, גודלו של הגוף כה גדול עד שהאפקט של הפגיעה בכדור הארץ עשוי לגרור חורבן שלעתים מגיע לכדי שואה בקנה מידה גלובלי. הדוגמה הטובה ביותר היא המטאוריט שנפל במפרץ יוקטן לפני כ-65 מיליון שנה וכנראה שהביא להשמדת הדינוזאורים.

ההיסטוריה של כדור הארץ רצופה מפגשים מסוג זה, בתדירות של אחת לכמה מיליוני שנים, שגורמת להכחדה המונית של מינים על כדור הארץ. בשנת 1908 פגע בטונגוסקה שבסיביר מטאוריט שגודלו היה, כנראה, כמה עשרות מטרים וגרם לחורבן עצום ברדיוס של עשרות ק"מ.

מהו מקור המטאורים? 

מקורם של המטאורים מגוון ורב - החל מאינספור חלקיקים שגודלם נע מגודל מיקרוסקופי ועד לכמה ק"מ שמקורם בימי היווצרות מערכת השמש וכלה ברסיסים שמקורם בכוכבי לכת, בירחים, בשביטים או באסטרואידים. חלקיקים אלה ממלאים את חלל מערכת השמש ונלכדים כל הזמן בכוחות הכבידה של הגופים הגדולים המצויים בה.

אין גוף במערכת השמש שחמק מפגיעתם הרעה - החל בירח, שכננו הקרוב ביותר, שפניו מלאות המכתשים הם סימן ההיכר שלו ועד לאחרון האסטרואידים הקטנים, שצילומי תקריב מגלים את פניהם עטורות המכתשים. לעתים,

פגיעה של מטאוריט ענק בכוכב לכת קרוב או בירח עשויה לגרום בעת הפגיעה למספר רב של רסיסים שיזרקו מפני השטח אל החלל.

אלה ישייטו בחלל ויש סיכוי שאף ילכדו בכבידת הארץ. על פני כדור הארץ נמצאו מטאוריטים שמקורם בירח, במאדים ואף בנגה. אחד המפורסמים בהם הוא המטאוריט AL84001 שנתגלה באנטרקטיקה ומקורו במאדים.

מאין באים מטרי המטאורים?

עד כה עסקנו במטאורים הבודדים, שרבים מהם נראים מדי לילה ולילה. אלה קרויים מטאורים ספורדיים וכשמם כן הם - אקראיים, צצים מכל כיוון אפשרי ללא כל חוקיות.

אולם, יש לילות בשנה שבהם מספר המטאורים הוא גדול מאוד ולא רק זאת, אלא שהמטאורים באותם לילות נראים כיוצאים מאותה נקודה אחת בשמיים. המקור העיקרי של מטרי המטאורים הוא בשביטים - גופים שקוטרם מגיע לכמה עשרות ק"מ שעשויים תערובת של קרח ואבק - המגיעים משוליה החיצוניים והקרים של מערכת השמש.

כאשר שביט כזה מגיע לקרבת השמש, מתנדף הקרח מפניו ותוך כדי כך משתחררים גזים ואבק הכלואים בקרח. אבק זה ממשיך להקיף את השמש ורובו אף מקיף את השמש במסלול כמעט זהה למסלולו של שביט האב.

פעם בשנה, כאשר מסלולו של כדור הארץ חוצה את מסלולו של אותו שביט, ניתך עלינו מטר של מטאורים. אפשר להמשיל את השביט למשאית כותנה שנעה בנתיב סגור והכותנה מועפת ממנה, עד שהנתיב עצמו מתמלא כותנה. כאשר אנו חוצים את מסלול המשאית, נפגוש את הכותנה שהועפה ממנה.

כאשר כדור הארץ נע בחלל הוא פוגש את מסלול השביט בנקודה מסוימת שהיא המקור למטאורים. בגלל חוקי הפרספקטיבה, הואיל ולנקודת המפגש עם מסלול השביט כיוון מסוים בחלל ייראו כל המטאורים שמגיעים מנקודת המפגש כאילו הם יוצאים מנקודה אחת, ממש כפי שקווי מסילת הברזל יוצרים מנקודה אחת באופק. נקודה זו קרויה – רדיאנט.

כל מטר מטאורים היוצא מנקודה מסוימת בשמים קרוי על שמה של קבוצת הכוכבים שבתחומה מצויה אותה נקודה. המטאורים של חודש אוגוסט קרויים פרסאידים כיוון שנקודת הרדיאנט מצויה בתחומי קבוצת פרסאוס. שיאו של המטר הוא בלילה שבין 12 ל- 13 באוגוסט, אז כדור הארץ מצוי בדיוק במרכז מסלול האבק שמקורו בשביט סוויפט-טאטל.

מתי ואיך לצפות במטר?

את המטר רצוי לראות במקומות חשוכים, הרחק ממקומות יישוב. ממקומות יישוב ייראו מטאורים בודדים בלבד וככל שנרחיק ממקום יישוב סיכויינו לראות מטאורים רבים יותר ילכו ויגדלו באופן דרמטי. שיאו של המטר השנה יתרחש לקראת בוקר יום שני, ולכן הזמן הטוב ביותר הוא לאחר חצות. נקודת הרדיאנט זורחת בסביבות חצות בכיוון צפון מזרח.

אפשר לשכב על הגב ולהביט לכיוון זה אם כי מטאורים עשויים להראות גם בכל כיוון בשמים. בשיאו של המטר צפויים כמה עשרות מטאורים בשעה (במקומות רבים נתקלים במושג קז"ש, לפיו הקצב של מטר הפרסאידים הוא למעלה ממאה מטאורים בשעה בשיא המטר.

הקצב של הקז"ש הוא תיאורטי ומנבא מה היה מספר המטאורים בשעה לו נקודת הרדיאנט היתה מצויה בדיוק בזניט). כיוון שמטאורים חוצים את פני השמים במהירות ונצפים על פני שטח רחב, הכלי הטוב ביותר להביט בהם הוא זוג עיניים. משקפת או טלסקופ ממש לא יועילו במקרה זה.

מי עושה פעילות והיכן?

בישראל יש התארגנות של גופים אסטרונומיים ציבוריים שיארגנו אירועים סביב המטר במקומות חשוכים, החל בהרצאות וכלה בתצפיות, ביניהם:

• האגודה הישראלית לאסטרונומיה ומצפה הכוכבים בגבעתיים - פונדק 101, ערבה.
  

• המועדון האסטרונומי של אוניברסיטת תל-אביב בשיתוף הטכנודע, החברה להגנת הטבע, המועצה המקומית מצפה רמון, מסע בין כוכבים וגופים אחרים – מצפה רמון
• צמ"ד - מכון וויצמן למדע – מצפה רמון
• רשות הטבע והגנים - קלעת נמרוד
• נוער שוחר מדע – ירושלים – מחנה מדע רמת הגולן
• מצפה הכוכבים בגבעתיים – הרצאה בנושא הפרסאידים, יום ה' 9.8.07
  

כמו כן, מתארגנות קבוצות שמבצעות תצפיות באתרים שונים כגון הר הכרמל. פרטים ותיאום בפורום אסטרונומיה של ynet.