העליון יכריע: האם אפוטרופוס ינושל מהצוואה
לפני שבועיים פסק בית המשפט העליון כי אפוטרופוס של קשיש לא יזכה לקבל דבר מירושתו, אפילו אם הקשיש הותיר לו את הנכסים או הכסף בדעה צלולה ומרצונו החופשי. בעקבות הפסיקה, הגישה צעירה שטיפלה בדודתה הקשישה בקשה לדיון חוזר, וכעת יאלץ העליון להכריע שוב בסוגיה הרגישה
האם צעירה אשר סעדה את דודתה כשהייתה על ערש דווי תנושל מהצוואה? זו השאלה העומדת במרכזה של בקשה לדיון נוסף בבית המשפט העליון. זאת, לאחר שהרכב שופטים החליט לפני כשבועיים כי אפוטרופוס של אדם הזקוק לסיוע אינו רשאי לקבל דבר וחצי דבר מירושתו של האיש עליו היה אחראי.
המקרה שהובא בפני בית המשפט העליון עוסק בקשישה ערירית, שהחליטה לרשום את אחייניתה שסעדה אותה כמוטבת בקופת הגמל שלה. האחיינית, שהייתה האפוטרופוסית של הקשישה, טיפלה בדודתה עד שמתה - וגם סעדה את דודה שמת לפני שנים. למעשה, האישה סעדה את דודתה גם לפני שנחשבה לאחראית החוקית עליה.
בית המשפט העליון החליט בדעת רוב, בה תמכו השופטים אסתר חיות ואשר גרוניס, שלמרות שהאישה הייתה כשירה בדעתה - החלטתה תבוטל והאחיינית תאלץ להחזיר את הכסף שקיבלה ליורשים האחרים. החלטת השופטים התקבלה לאור החשש כי אפוטרופוסים של קשישים יוכלו להשפיע עליהם כדי לזכות בכספי הירושה.
השופטת עדנה ארבל, שהייתה בדעת מיעוט, פתחה את פסק דינה בפסוק מספר תהילים: "אל תשליכני לעת זיקנה, ככלות כוחי אל תעזבני". לדברי השופטת ארבל, אין פסול בהחלטתה של הקשישה להפוך את אחייניתה למוטבת בקופת הגמל שלה. עם זאת, דעתה של השופטת לא התקבלה לאחר שהשופטים
עורך דינה של האחיינית, מיכאל טאוסיג, החליט להגיש בקשה לדיון נוסף בעניין. זאת, בהסתמך על דבריו של השופט גרוניס, שאמר בפסק הדין כי "קיים אינטרס ציבורי לעודד אנשים לשמש כאפוטרופסים של קשישים המתקשים להתנהל באופן עצמאי".
לדברי עו"ד טאוסיג, "פסק הדין הוא גורף. גם אם נניח מדובר באב קשיש שיש לו כמה בנים, ורק אחד מהם מטפל בו ונחשב לאחראי עליו מבחינה חוקית, לא יוכל האב לתגמל אותו כרצונו בירושה.
"אם פסק הדין יישאר בעינו, רק גופים ואנשים זרים ישמשו כאפוטרופוסים לקשישים, שהרי קרוביהם לא ירצו להפסיד חלק בירושתם. כך שיווצר מצב שרק אנשים העובדים בשכר יהיו אחראים על הקשישים, והרי אנשים שכאלו אינם מעוניינים בטובתו של הקשיש, אלא רק בביצוע העבודה הטכנית שנדרשת מהם".