חצי שנה טייל אבי דורני בארצות-הברית, במהלכה הספיק לחרוש את כבישי המדינה ולהתפעל, וכשחזר לארץ ועשה את דרכו הביתה מהנתב"ג היא הגיעה - ההשוואה הבלתי נמנעת. "אחרי תקופה ארוכה שבה נסעתי במערכת כבישים מצוינת, במדינה שאין בה כמעט מפגעי בטיחות, פשוט הזדעזעתי מהמצב אצלנו. באותו יום החלטתי לפעול", הוא נזכר. דורני (28), תושב תל-מונד ואיש היי-טק, מעיד שכבר אז, בשנת 2004, החל להתגבש הרעיון בראשו: תכירו, אתר "מפגעים",
באמצעותו יכולים אזרחים מכל רחבי הארץ לדווח על בעיות בטיחות ולהתנחם בידיעה המרגיעה שמישהו ידאג להפעיל בעניין את הרשויות.
"אני בנאדם ששם לב לפרטים הקטנים, ובמהלך הטיול פשוט לא יכולתי שלא לשים לב לעובדה שהכל בארצות-הברית מטופל, מוקפד ומתוחזק", אומר דורני. "החל מנורות הרמזורים, דרך התמרורים ומעקות הבטיחות, ועד לחומר האיכותי שבאמצעותו מסומנים מעברי החצייה. לא מדובר בפרטים זניחים", הוא מצהיר, "אלא בדברים שיכולים להציל חיי אדם. העובדה שאת קווי ההפרדה בין הנתיבים מסמנים בצבע איכותי שאינו נמחק לא רק חוסכת את עבודות החידוש, אלא גם הופכת את ההפרדה לבולטת ובטיחותית. אצלנו, במדינה שבה הולכי הרגל הם כשליש מהרוגי התאונות, מעברי חצייה נמחקים כל הזמן ולפעמים פשוט לא קיימים", הוא מתקומם.
"מעברים נמחקים או פשוט לא קיימים". בת-ים (צילום: אתר "מפגעים")
בכ-95% מתאונות הדרכים בישראל מעורבים גורמים אנושיים, לעומת כ-28% מהן הנגרמות בשל תשתיות ותנאי דרך לקויים. "לא הכל טמון בתשתיות", דורני מודה, "אבל נוכח מצבן ומצב הכבישים והדרכים בישראל, נראה שהרבה תאונות יכלו להימנע בעזרת טיפול, תחזוקה ושימוש באביזרי בטיחות חיוניים". מה למשל? "אחת הדוגמאות הבולטות ביותר היא סופג פגיעות, אביזר הפלסטיק הצהוב שממוקם ביציאה מכבישים ראשיים למחלפים, שמטרתו לספוג ולבלום רכב שלא הצליח לפנות", מסביר דורני, ומציין כי גולשים רבים דיווחו לאתר על היעדר הסופג.
עינו הבוחנת של דורני לא פוסחת גם על האופן שבו מטופלת הבטיחות בתוך הערים. "אנחנו לא תמיד חושבים על זה, אבל גיזום הצמחייה יכול להיות מאוד קריטי", הוא מוסיף. "לא פעם העצים והשיחים מסתירים תמרורים ושילוט". סוגיה נוספת היא האבנים המשולבות, מהן נהוג לבנות המדרכות, הגורמות לטענתו
למפגעי בטיחות רבים ברחובות. "כשיש צמחייה בקרבתן, האבנים האלה פשוט מתרוממות ונוצרים בורות במדרכה. אני לא בטוח שהרשויות יודעות כמה אנשים מועדים בגללן".
על המפגעים הללו מדווח דורני באופן יומיומי כמעט למחלקות פניות הציבור של כ-50 רשויות מקומיות ושל גופים דוגמת מע"צ או חברת נתיבי איילון. "לא כולם משתפים פעולה באותה מידה", הוא מעיד, "אבל חלקם מאוד שמחים על העזרה ואפילו מודיעים לי על בעיות שנפתרו". דיווחי האתר, הוא מתגאה, הניבו תיקון של ליקויי בטיחות בכבישים מהירים וביישובים רבים: בנתניה מיהרה העירייה לטפל בארון חשמל סגור שמוקם בסמוך למגרש משחקים, בכביש 553 חודש קו הפרדה רצוף שדהה כמעט לחלוטין - והרשימה עוד ארוכה. "לא מזמן אזרח דיווח על בור ביוב פתוח בראשון-לציון והוא תוקן, וכך היה גם במושב יעף, במועצה האזורית לב השרון, שם היו שלושה בורות ביוב פתוחים", דורני מוסיף.
למרות עיסוקו הצדדי כקצין בטיחות ציבורי, דורני מאמין שעצם התחביב מעיד על בעיה. "החזון הוא שלא יצטרכו אותי ושתהיה כתובת ברורה. אנשים לא תמיד יודעים לאן לפנות, בעיקר כשמדובר בכבישים בין עירוניים, שאינם בתחום הרשות המקומית", הוא מסכם. "יצרתי כתובת כי הרגשתי שקיים צורך, אבל כמובן שהייתי מעדיף שהנושא יהיה מטופל. אבל אם לא, מי יודע? אולי אהפוך יום אחד למוקד דיווחים ארצי".
