תמיר: לא תקום אוניברסיטה ב-5 השנים הקרובות

"המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) החליטה שבחמש השנים הבאות לא תקום בישראל אוניברסיטה נוספת" - כך הצהירה היום (ג') שרת החינוך, יולי תמיר, כשהתארחה בקהילת "החינוך בישראל" של גולשי ynet.

השרה, שהשתתפה בפורום החי עם מנכ"ל משרדהּ, שמואל אבואב, התייחסה גם לסוגיית מכללת אריאל, שהכריזה על עצמה כ"מרכז אקדמי" בראשית החודש, וציינה: "אין כיום במדינת ישראל מסגרת שהיא לא מכללה ולא אוניברסיטה. למרות החלטה זו, החליטה המכללה באריאל להציג עצמה כ'מרכז אוניברסיטאי', ובכך חרגה מהוראות המל"ג. לכן אין להכרזה זו כל תוקף. יש בישראל כמה מכללות מצוינות, ומכללת אריאל ביניהן. אם יוחלט, כשיוחלט, להפוך מי מהן לאוניברסיטה, ידון המל"ג בכל מקרה לגופו".

תמיר דחתה האשמות כי מדובר בהתנגדות הנובעת ממניעים פוליטיים, שכן לדבריה "התנגדתי באותה מידה גם לאוניברסיטה נוספת בכרמיאל".

שרת החינוך ומנכ"ל משרדהּ הגיעו לקהילת ynet לקראת פתיחת שנת הלימודים בבתי-הספר, כאשר ברקע נשמעים איומי ארגון המורים העל-יסודיים לנקוט עיצומים, סביב דרישות השכר שלהם. בד בבד נחתם עם הסתדרות המורים מתווה לשינוי שכרם של המורים בבתי-הספר היסודיים וחטיבות הביניים. בנוסף לשינוי זה, מנתה שרת החינוך שורה של חידושים שיונהגו בשנה הקרובה במערכת החינוך, ובהם מעבר לשעון נוכחות למורים ב-300 בתי-ספר.

שרת החינוך התייחסה גם למעמד המורה ולשיטת השכר החדשה, שתונהג בעקבות הרפורמה עם הסתדרות המורים. "שכר המורים היה אכן נמוך, לא כיבד את המורים ולא איפשר לגייס כוח-אדם איכותי להוראה. כתוצאה מהרפורמה הנוכחית, שכר המורה החדש יעלה מ-2,850 שקל לשכר התחלתי של 5,300 שקל. גם שכר המורים הקיימים יעלה באורח משמעותי".

"ליצור כאן אזרחות משותפת" 

גולשי ynet שאלו את תמיר לגבי מסגרות בחינוך העצמאי שאינן מלמדות מתמטיקה ואנגלית, והאם היא ערה לסכנה שביצירת דור שלם של אנשים שלא יהיו מסוגלים לדאוג לעצמם לתעסוקה. השרה השיבה: "החינוך העצמאי הוא פרי החלטה היסטורית של מדינת ישראל - עוד מימי דוד בן-גוריון, לאפשר לחרדים לנהל את מערכת החינוך שלהם באורח עצמאי.

"חשוב לציין כי כיום, גם בבתי-הספר היסודיים במגזר החרדי מלמדים לימודי ליבּה, וכך גם הלימודים העל-יסודיים של הבנות, שבמסגרתם יש שימוש כמעט מלא בתכני הליבּה. נותרה הבעיה של הבנים הלומדים בכתות ט'-י'. אני מקווה שבשנים הקרובות חלק ניכר מתלמידים אלו ירכשו מקצוע אחרי המסגרת הישיבתית, ואנחנו פועלים להרחיב מסגרות אלו כדי להחזירם לשוק העבודה".

לגבי החלטתה לאזכר בספרי הלימוד במגזר הערבי את ה"נכבה", אמרה השרה: "ההחלטה ללמד את ילדי ישראל כי ההיסטוריה שלנו רווית מתחים ודילמות, נכונה בעיני. העובדה שיש בישראל מגזר שלם שרואה בהקמת המדינה משבר לאומי - אינה עובדה שאפשר להתעלם ממנה.

"איזכור הנכבה בספרי הלימוד מאפשר להעלות את הנושא לדיון, ולהכיר בכך שיש יותר מגישה אחת ותיאור אחד לאירועים שהובילו להקמת המדינה. רק אם יהיה לנו אומץ לדון בסוגיות רגישות אלו נוכל להתחיל שיח אמיתי עם אזרחי ישראל הערבים, וליצור כאן אזרחות משותפת".