משרתים את הלאום

לפני כעשר שנים נפגשנו חבורת משוגעים לנושא בתיאטרון הקאמרי בתל אביב ומשם הפעלנו מאות אזרחים לאיסוף 300 אלף חתימות לתמיכה בהקמת מערך שירות לאומי חובה לכל מי שצה"ל משחרר מגיוס צבאי. מאז החתימות נשארו מיותמות בבית הנשיא, אך הצורך בהקמת מערך השירות הלאומי עולה ותופס תאוצה, כי מגמות הקיטוב הקיימות הולכות ומפלגות את החברה הישראלית לשלוש חברות נפרדות – החברה "היהודית הציונית", "החברה היהודית החרדית" ו"החברה הערבית". לאלה נוסף הקיטוב ההולך ומחריף בין העשירונים העליונים לתחתונים, וההשתמטות תופסת תאוצה.

השירות הלאומי טומן בחובו אפשרויות בלתי נדלות להתפתחות קהילתית-לאומית ולצמצום הקיטוב והשסעים החברתיים, באמצעות פעולות המערבות בין קהילות ותת-חברות בחברה הישראלית ובאמצעות קידום פעולות ותחומים המטופלים כיום באורח לקוי או שאינם מטופלים כלל. לשירות הלאומי נודעת חשיבות מרכזית נוספת, והיא הרחבת בסיס הצדק החברתי ותחושת הצדק החברתי של הפרט, באמצעות הרחבת ופיזור הנטל הלאומי בקרב אזרחי ישראל.

שירות לאומי יכול לשמש כמנוף לשינוי חברתי של ממש במדינת ישראל, תוך יצירת מאזן חדש בנשיאה בנטל הלאומי, ותוך עצירת תהליכים חברתיים בלתי רצויים מהם סובלת החברה הישראלית בעשורים האחרונים.

בשנים האחרונות החל צה"ל משחרר חיילים בשירות סדיר המשרתים ביחידות עורפיות במקצועות בהם ישנו עודף. בשנים הקרובות, בהנחה של התקדמות בתהליך המדיני, צפויה מגמת עודף בחיילים בשירות סדיר אף להתרחב, ומכיוון שקיצור שירות רוחבי, לכל המשרתים סדיר, נדחה כפתרון אפשרי על-ידי צה"ל, צפויה לעלות על סדר היום סוגית השירות הסלקטיבי במלוא עוזה. זאת, לפחות כל עוד לא יכפה על הצבא קיצור שירות רוחבי מלא על-ידי הדרג המדיני או על-ידי הרשות המחוקקת. השירות הלאומי הוא פתרון מובהק לבעיית השירות הצבאי הסלקטיבי, אשר יתרונו הוא בתועלות החברתיות הנלוות לו מעבר לפתרון בעית עודפי כוח האדם בצבא.

בשנת 1994 נערך על-ידי מכון כרמל למחקרים חברתיים מחקר מקיף אודות עמדות וגישות בני הנוער בישראל בסוגיות חברתיות שונות. בין היתר, עסק המחקר בסוגיית השירות הלאומי.

המחקר הצביע על נכונות רחבה למדי בהיקף של 50% ויותר מקרב בני הנוער, לרבות בקרב מגזר המיעוטים לשירות אזרחי. המחקר העלה כי היה ותוצג תוכנית לשירות אזרחי, יורד מספרם של אלה המצהירים כי לא ישרתו כלל כמעט לאפס. מחקרים מאוחרים יותר הציגו תוצאות דומות.

נראה שהתלמידים האלה מבינים מה שהממסד מסרב להבין: ששירות לאומי אזרחי, שיפעל כמנגנון ממלכתי מסודר, יוכל לנתב אליו כוחות צעירים עצומים – יהודים וערביים, דתיים וחילוניים – כמחצית מכל מחזור גיוס, שהצבא מצהיר בגלוי שהוא איננו זקוק לה. אלא ששום ממשלה לא העזה עד כה להכיר במציאות ולהפיק תועלת מן השינוי שהתחולל זה כבר.

שירות לאומי אזרחי מקובל במדינות כמו גרמניה, צרפת, אנגליה, קנדה ומכסיקו, שם הקימו שירות לאומי אזרחי מסוגים שונים, המבוסס על רעיון התרומה לחברה, לקהילה ולסביבה. רובן הגדירו לעצמן "משימות בונות אומה" כמו טיפוח קהילות במצוקה, חינוך והשכלה לאזורים נידחים, התמחות סטודנטים בקרב קהילות נזקקות, שימור הסביבה, שירותי כבאות והצלה או סעד ורווחה.

הרווחים משירות לאומי-אזרחי כמעט מובנים מאליהם. המדינה מנצלת היטב את המשאב המבוזבז של כוח אדם צעיר ונמרץ ומפנה אותו למשימות לאומיות חיוניות, והצעירים עוברים חניכה חשובה במסגרת המטפחת את מחויבותם לקהילה, מרחיבה את סובלנותם ותורמת להם ידע וניסיון מעשי.

לפיכך, אני תופס את השירות הלאומי כדלקמן:

• השירות הלאומי הוא שירות לאזרח, המבוסס על הרעיון של תרומה לחברה, לקהילה ולסביבה.
• קיים צורך בפעילויות ובשירותים נוספים אלה המסופקים או הפועלים כיום במדינה.
• נוער בגילאי תום ההתבגרות (18-24) יהיה, בהסברה ובהנעה נכונה, בעל מוטיבציה גבוהה לשירות לאומי.
• המדד להצלחתו של השירות הלאומי הכללי לא יהיה כלכלי ישיר, אלא מדד חברתי כלכלי משולב, על-פיו תפוקת השירות והשירותים המופעלים במסגרתו במשולב עולה על עלות הפעלת מערך השירות הלאומי כולו.
• על אף ההפעלה ההדרגתית והמודולורית של השירות הלאומי, יש לפעול לחקיקת חוק שירות לאומי חובה מלא, אשר יאפשר ויחייב דינמיקה רב שנתית של הפעלת והרחבת השירות הלאומי, ללא תלות במידת המחוייבות של ממשלה מסוימת אליו ויאפשר גם לערבים ולחרדים לתרום במחוזותיהם, הדורשים היום סיוע רב יותר ממגזרי האוכלוסיה האחרים.
• מתן תשובה אמיתית לתופעת ההשתמטות ומימוש המשפט "עם אחד גיוס אחד".

עולה חשש מפוליטזציה במשימות הנוער על-ידי משרדי הממשלה השונים. לפיכך, על ממשלת ישראל להקים משרד ממלכתי לנוער שבו ירוכזו כל המשאבים למשימות הצעירים במדינה החל מגיל 18 כמו שנת השירות, המכינות, השירות הלאומי וקהילות מחנכים של צעירים יוצאי צבא. מי שמשרד הביטחון (צה"ל) ישחרר משירות צבאי חייב יהיה בשירות לאומי חובה ומשימותיו יוגדרו על-ידי ממשלת ישראל לפי צרכי המשרדים השונים.

אין ספק שזאת הדרך לתיקון פני החברה, לצימצום פערים כלכליים, לעליה ברמת החינוך ובהשכלה, ובעתיד לתיקון תרבות השלטון על-ידי צעירים בעלי התנסות מעשית וערכית ורצון להשפיע למען הזולת.

הכותב הוא מרכז אגף המשימות בתנועה הקיבוצית וחתן פרס יגאל אלון לשנת 2006