קטנות בצלחת: פסטה
היא היתה באיטליה עוד לפני מרקו פולו, קיבלה את שמה רק במלחמת העולם השנייה, מוזכרת בתלמוד ובארץ אוכלים ממנה 4 ק"ג בשנה - לעומת 28 באיטליה. דברים שלא ידעתם על פסטה
- ירושה: האזכור הראשון לפסטה ביבשת אירופה הוא מ-1279 בצוואתו של איטלקי שכוללת "סל מלא במקרוני".
- מיתוס: זו ההוכחה לכך שבניגוד לאמונה הרווחת, מרקו פולו לא הביא את הפסטה מסין לאיטליה - שכן הוא לא שב ממסעותיו לוונציה לפני 1298.
- אני ראשון:
- רגע של יוונית: אטרייה (Itria) היא מילה יוונית שהיא שם קדום לפסטה.
- ניו-אייג':
- טוב ליהודים:
- טוב לפרסים: המילה היידית "לוקשן" מקורה במילה הפרסית העתיקה "lakhshah" שמשמעותה "חלקלק". גם אטריות הלקסה (laksa) האינדונזיות קיבלו את שמן מאותה המילה.
- קיצור דרך:
- בייסיק:
- כימיה: מים קשים מגבירים את דביקות הפסטה בבישול. רוב המים בארץ הם מים קשים ולכן אפשר למנוע חלק מהדביקות בבישול על ידי הוספת חומצה - כף מיץ לימון לסיר בישול, למשל.
- כחול-לבן:
- על השן: בדרגת "אל דנטה" אחוז המים בשטחה החיצוני של האטרייה נע בין 80 ל-90 אחוז. ובמרכז - 60-40 אחוז בלבד.
- תולעים ומלאכים: ורמיצ'לי (Vermicelli) - סוג של פסטה דקה ומוארכת - מקורו במילים "תולעים קטנות" ששימשו לתיאור המאכל בימי הביניים. עוד שמות לסוגי פסטה: אלף פסים (Mille rigni), אוזניים קטנות (Orecchiette), כובעים קטנים (Cappelletti), לשונות סנוניות (Lingue di passero) ושער מלאך (Capelli d'angelo).
- גורמה:
- פיתגורס:
- גילדה: בשנים 1660-1500 הוקמו באיטליה איגודים מקצועיים של יצרני פסטה, וחבריהם כונו "המומחים של האטריות". האיגודים המקצועיים קבעו חוקים שהגדירו את סוגי הקמח המיועד לפסטה, אופן הטחינה, הניפוי וכו'.
- בצק: הצרכן הישראלי צורך בממוצע כ-4 ק"ג פסטה בשנה, הממוצע עולמי עומד על כ-6 ק"ג פסטה בשנה ואלופי העולם, האיטלקים, צורכים כ-28 ק"ג.
- על איטליה: "ברילה", יצרנית הפסטה הגדולה בעולם, מייצרת למעלה מ-4,000 טון של פסטה בכל יום, שמגיעות באחת מ-120 סוגים שונים אותם מייצרת החברה.
- אטרייה נשיאותית:
- רוטב בן זונה: רוטב פוטנסקה (בעברית, "בנוסח הזונה") נוצר בימי הביניים, כאשר הכנסייה הקתולית לא הרשתה לזונות של פירנצה להסתובב ברחוב. רק ביום שני היה מותר להן לצאת, ולכן התפריט שלהן התבסס על מצרכים משומרים: אנשובי, זיתים ועגבניות משומרות.
מומלצים
