הלנת שכר ברשויות המקומיות תעלה לראשי הרשויות בהדחה ממשרתם ובמינוי ועדה קרואה במקומם, לראשונה בתולדות השלטון המקומי בישראל. כך על פי תקנות חדשות של שרי האוצר והפנים שהוגשו לאישור ועדת הכספים. התקנות מהדקות את הפיקוח הממשלתי על הניהול הכספי של הרשויות ומחמירות את הסנקציות שיוטלו על ראשי עיריות ומועצות מקומיות בגין פיגורים בגביית מסים וצבירת גירעונות.
מרכז השלטון המקומי מתריע כי התקנות החדשות כבר מאיימות בהדחה בשל הלנת השכר, בין השאר על ראשי עיריות קריית-שמונה, נהריה, עפולה, בני ברק, אור עקיבא, אופקים וירוחם, ועל ראש המועצה האזורית מטה יהודה שבאזור ירושלים.
בין המאוימים מהמגזר היהודי בנוסף לרשימה הנ"ל, גם ראשי מטולה, יבניאל, יהוד, יסוד המעלה, מגדל, מנחמיה, אליכין ופקיעין. הבולטים מבין היישובים הלא-יהודיים שבסכנת מינוי ועדה קרואה הם בקה אל גרביה, טירה, טייבה, קלנסואה, טורעאן, מגאר, חורפיש ועיר הכרמל (הרשות המאוחדת של עספיא ודלית אלכרמל שבאזור חיפה).
שר האוצר, רוני בר-און, קידם לחקיקה את הצעדים שבהם החל בתפקידו הקודם כשר הפנים, בעקבות גל הלנות השכר הממושכות בשנה שעבר, והן הושלמו בידי מחליפו, מאיר שטרית. שני השרים חתומים על התקנות, שבראשן הדחת ראש הרשות המקומית אם לא שולם השכר לפחות לרבע מכל עובדי הרשות במשך חודשיים רצופים לפחות.
הסנקציה של מינוי הוועדה הקרואה תופעל גם אם הרשות לא שילמה לעובדים אפילו חלק מהשכר המגיע או כל סכום אחר שהיא חייבת להם על פי דין.
בנוסף להלנת השכר, התקנות מחמירות בשיעור כפול את הסנקציות הקיימות על פיגורים בגביית מסים ובצבירת גירעונות, מכפי שנקבע בתקנות מלפני 3 שנים. ועדה קרואה תחליף את ראש הרשות אם יתמלאו גם שני התנאים הבאים: הגירעון השוטף של הרשות היה 7% ומעלה, במקום גירעון של 15% לפחות שהיה מביא עד כה למינוי ועדת קרואה; ושיעור הגירעון המצטבר עמד על 15% ומעלה במקום 30% לפחות כיום.
בוועדת הכספים התקיים דיון ראשוני בתקנות החדשות, אבל ההצבעה נדחתה למועד אחר. מרכז השלטון המקומי לא ערער על החמרת הסנקציות, אבל התריע כי הן מרחיבות את איום ההדחה על 48 ראשי רשויות שלא ישלמו שכר לרבע מעובדיהם במשך חודשיים, 32 מהם מהמגזר הלא-יהודי שחלקם נמצאים במצב זה כבר היום.
יו"ר מרכז השלטון המקומי, עדי אלדר, אומר בתגובה: "אנו מתנגדים נחרצות לתקנות החדשות אשר יש בהן כדי להחמיר את מצב הרשויות הקטנות והחלשות ולפגוע בראשיהן". אלדר מציין כי מדובר בראשי רשויות שעושים מאמץ עילאי לאזן את תקציבם ולהקטין את הגירעון. "הם מתמודדים מול קיצוצים מתמשכים, שיטתיים וללא רחם של משרדי החינוך, הפנים והרווחה, אז עכשיו עוד רוצים להדיח אותם על כך? מישהו חושב שבאמת שהם נהנים לא לשלם שכר לעובדים"?
אלדר קורא לממשלה שתחדל מלקצץ בתקציבי הרשויות במהלך שנת התקציב. אלדד ציין כי מספר רשויות שהיו במשבר הצליחו לשקם את עצמן ללא הכר בתוכניות הבראה. הוא מצביע לדוגמה על עפולה, נהריה, בני ברק ויהוד,
במסמך תגובה שהוגש לוועדת הכספים מבקש ראש היחידה הכלכלית במרכז השלטון המקומי, אריה מצליח, להעניק בתקנות החדשות לראשי הרשויות המאוימים לפחות זכות שימוע בפני שר האוצר לפני הפעלת המבחן האוטומטי של ההדחה. הוא טוען כי יתכן בהחלט מצב שבו הרשות תיקלע לקשיים בתזרים המזומנים שימנעו את תשלום השכר, אבל בנסיבות שאינן תלויות בכושר הניהול של ראש הרשות; למשל, קיצוץ פתאומי במענק האיזון של משרד הפנים שהוא מרכיב חשוב בתקציב הרשות.
