"אפייה ביתית": ספר בישול רטרו

חובב הבישול מתייחס לעיתים בספקנות לספרי בישול. מצד אחד הספר יכול, לאחר כמה ניסויים, להפוך לידיד נאמן במטבח ומצד שני קורה לא מעט שהספר נשאר על המדף וכמעט לא מציצים בו במשך שנים. אז מה הופך ספר בישול למוצלח? מתכונים יצירתיים ומורכבים או דווקא פשוטים? מתכונים של שף מפורסם או דווקא אסופת מתכונים מוצלחת של בשלנים ביתיים?

ממבט ראשון הספר "אפייה ביתית – מאפים מתוקים, מאפינס, עוגות ועוגיות" נראה כמו עוד ספר אפייה רגיל - והעלה בי מייד את השאלה "מה כבר אפשר לחדש?", ובכל זאת - מישהו כתב, ערך, ניסה, אפה – החלטתי לבדוק אותו מקרוב.

בעלעול ראשון חיפשתי מתכונים שלא הכרתי: מצאתי כמה כאלה. אהבתי את המתכון למאפינס שוקולד לבן ואגוזי מקדמיה, את המתכון לפאי תפוחים קלאסי

 ואת מה שמכונה בספר "פריאנדס" – מאפים קטנים, מלבניים או עגולים, קלים להכנה, בעלי מרקם וטעם מיוחדים: להכנתם משתמשים באבקת סוכר ובשקדים טחונים כתחליף לחלק מכמות הקמח. לתערובת אפשר להוסיף פירות ולחלקם קוקוס, שוקולד, אגוזים או פרג. מצאתי בספר גם מתכונים מיוחדים לעוגיות סנדביץ', לעוגיות יווניות העשויות שקדים, לביסקוטי ולעוגיות שיבולת שועל ואפילו מספר מתכונים לרגישים לגלוטן. חובבי החיתוכיות ימצאו מספר מתכונים חביבים: ריבועי לימון, חטיפי גרנולה, ריבועי שומשום ועוד.

עובר את מבחן השפה

הספר תורגם מאנגלית (הספר אוסטרלי במקור) ושמו של הכותב כלל לא מופיע, אלא רק שמה של העורכת והמתרגמת, רונית פנסו. ספרים מתורגמים רבים נופלים בקטע המעבר בין שתי השפות: מידות לא נכונות, מוצרים שאין להשיגם בארץ, שמות מסתוריים שאין להם ביאור. והרי כל בשלן ואופה יודע שאפייה היא כימיה: אם לא מדייקים במסירת כל מרכיב במתכון, הרי שזוהי דרך בדוקה למתכון לא מוצלח.

אבל ב"אפייה ביתית" הכמויות דווקא נמסרות במדויק: כל מתכון מוסבר במדויק גם בכפות או כוסות וגם בגרמים או במיליליטרים. יתרה מכך, המתכונים מוסברים בצורה שאינה כלאחר יד: המתרגמת מסבירה שם בצורה כל כך מפורטת, כמו שמסבירים מתכון לחבר. הספר עצמו מחולק לשישה פרקים - מאפינס, מאפים מתוקים, עוגיות, חיתוכיות, עוגות ועוגות אישיות - כאשר בתחילת כל פרק הקדמה ובסוף הספר יש מידע שימושי הכולל עצות לאפייה מושלמת, הסברים על הימנעות מטעויות במהלך האפייה, הסברים על מדידת כמויות נכונה, על הקצפת חלבונים, הכנת גנאשים וסוגי תבניות.

בדקתי את ידידותיות המצרכים והכלים. האם נדרש ממני לחפש עבור המתכונים פירות אקזוטים יקרים מזנים נדירים? האם יש צורך ברכישת מרכיבים יקרים? האם האופה המעיין בספר יצטרך לכתת רגליו בחנויות אפייה מתמחות ולרכוש כלי אפייה מקצועיים כתבניות סיליקון או רינגים? התשובה היתה שלא ניסו כאן להקשות עלינו, אלא דווקא להקל – השימוש בחומרים הפשוטים שכבר שכחנו להשתמש בהם, בטכניקות האפייה הבסיסיות, הוא דבר שמצאתיו חביב למדי: כמו לא עברו עלינו שנים של תחכום עוגתי – של סדנאות בעיצוב סוכר, של מרנגים ומוסים, של פירות מקורמלים ושל עוגות שמתחילים להכין שבוע לפני הגשתן.

לא ולא - הספר הזה לא רוצה שתעבדו קשה, אלא נכון. אפשר לכנותו אפילו מעט "רטרו": יש כאן חזרה למתכונים פשוטים, לאירוח ביתי, לאחר צהריים חביב של אפייה עם הילדים. לא תמצאו בספר מתכונים מסובכים הכוללים מספר שלבים רב או מתכונים לעוגות מתוחכמות: אך כן תוכלו למצוא עשרות מתכונים שחובבי אפייה בתחילת דרכם, יש לציין, יוכלו ליהנות מהם בקלות ולצבור בעזרתם "שעות אפייה". גם התמונות המלוות את המתכונים ברורות והמאפים נראים מעוררי טעם.

כמו אוסף מתכונים ביתי

אנשים שבעי עוגות ומתכונים אנחנו. טעמנו הכל, ניסינו את זו ואת ההיא, קראנו, בחשנו, הפרדנו ביצים, הקצפנו והמסנו שוקולד בקילוגרמים. הפכנו להיות שועלי עוגות ותיקים. ובכל זאת, יש משהו נוגע ללב במתכונים הפשוטים והקלים, שזמן הטרחה עליהם אינו רב והתוצאה שווה את ההשקעה בהם.

"אפייה ביתית" ואני נמצאים בתהליכי התיידדות: זה לא ספר של שף ידוע, אין בו מתכונים מתוחכמים או בשורות קולינריות. יותר מהכול הוא הזכיר לי אוסף מתכונים ביתי שעובר במשפחה כבר הרבה שנים ושמישהו קיבץ אותם בספר: כשיש לכם אחר צהריים או בוקר פנוי, כמתחשק להכין בקלות מאפה מתוק, בוודאי תוכלו לעשות שימוש בספר הזה. והרי זה המבחן של ספר בישול טוב: לעיתים דפיו מוכתמים, הוא נודד ממדף הספרים אל השיש שבמטבח וכולו זיכרונות וריחות מהפעמים בהן השתמשנו בו שוב ושוב.

• "אפייה ביתית – מאפים מתוקים, מאפינס, עוגות ועוגיות", הוצאת מודן, 85 שקלים.