סדנת ירח דבש: כבולים זה לזה, וזו לא מטאפורה
הידיים של הזוגי מסתבכות בשלי, בית החזה שלו מועך את שלי, וברגליים הוא בועט בי בעיטות קטנות ונמרצות. עוד רגע הוא יזעיק לכאן פורץ מנעולים שיתיר אותנו מהתסבוכת הזו. כשכל הזוגות האחרים כבר מסתובבים חופשי, מתחבקים ומתנשקים, אנחנו עוד תקועים. הדמייה מאירת עיניים
זיעה קרה, קוצר נשימה, כאבים מטורפים בבטן. קבלו את התקף החרדה הראשון שלי בחיי הנישואים. לא שלא היו כאלה בעבר, הרי נפלתי שדודה במכולת לאחר שהאקס זרק אותי והחוורתי עד עילפון במועדון מיד לאחר שהבנתי שלא נחזור לעולם. אבל עכשיו זה התקף חרדה מסוג אחר: הזוגי ואני קשורים זה לזה בעבותות, מנסים להשתחרר זה מזו לאחר שכפתו אותנו. הידיים של הזוגי מסתבכות בשלי, בית החזה שלו מועך את חזיית הפוש-אפ, וברגליים הוא בועט בי בעיטות קטנות ונמרצות. עוד רגע והוא יצעק "הצילו" ויזעיק לכאן פורץ מנעולים שיתיר אותנו מהתסבוכת הזו.
לא, זו לא מטאפורה לזוגיות נצחית או למוסד הנישואים הכובל, או איזה פורפליי הזוי שמדמה חטיפה. זאת סיטואציה אותנטית, מתוך מהחיים האמיתיים. וכשכל הזוגות סביבנו כבר מהלכים חופשי, מתחבקים ומתנשקים לאחר שהצליחו להתנתק סוף סוף זה מזו, חשים על בשרם מהי חירות, אנחנו עוד תקועים במקום, צמודים ומפוחדים שנצטרך לבלות כך את שארית הערב.
זה קורה בסדנת ירח דבש, במרכז "דואט" בהרצליה, המתמחה ביחסים וזוגיות. בתוכניה היה כתוב משהו כמו "ערב משעשע וחווייתי לזוגות אוהבים בתחילת דרכם". מטרת הסדנה המוצהרת היא להיפרד מטקסים חברתיים כבדים ומחייבים, תוך למידה כיצד להצמיח אהבה זוגית מתמשכת באמצעים ביתיים כמו הומור ומשחקים.
מבחינתו אנחנו יכולים לשחק שש-בש בבית
הזוגי לא רצה ללכת. מבחינתו אנחנו יכולים לשחק שש-בש בבית ולהשתעשע במזמוזים על הספה. הוא לא צריך שאף אחד יטפל או יטפח אותו, הוא כבר נשוי, הוא עשה את שלו. אבל אני התעקשתי והתחלתי לספור בפניו את כל הזוגות שהודיעו על גירושים באחרונה, כולם מהצד שלי אמנם, אבל למי אכפת.
בסוף הוא השתכנע והגיע בפנים מבוישות, נמלט מיד לפינת הקפה כדי לבדוק מרחוק שהשטח ידידותי למשתמש. אבל איכשהו יצא שדווקא אני, הנלהבת מבין שנינו, מצאתי את עצמי מבוהלת ומתחננת מהזוג שהצליח להשתחרר שיעשה משהו וייחלץ אותנו מהמצב הדבוק הזה.
כן, זה מה שעושים בסדנת זוגיות לנשואים טריים: מראים להם איך עושים דברים יחד. רק שאני והזוגי לא עברנו את שלב התפקוד הזוגי בהצלחה. כלומר, אם היינו תקועים עכשיו על אי בודד בפרק של "הישרדות" היינו כנראה אוכלים אחד את השני בלי לחשוב פעמיים.
אבל עד מהרה המצב משתפר, והערב הופך לתענוג עבור כל זוג שאוהב להתנסות בדברים חדשים. את המפגש מנחה ליה נאור, דרמה-תרפיסטית. לא שאלנו, אבל כנראה בעלת רזומה עשיר במערכות יחסים ומתחזקת נישואים מצויינים, היא מרגיעה את כולם, לא נדחפת יותר מדי לפרטים מתוך חדרי המיטות או חיי הנישואים המתהווים. אני, לעומת זאת, מציקה בשאלות לכל זוג שבמקרה יושב לידינו: אז מתי התחתנתם? כמה עלה לכם? נו אתם מאושרים? והאומללים התורנים ממלמלים כל מיני תשובות סרק ולאחר ההפסקה עוברים מקום. הזוגי אומר להם שאלמלא הייתי אשתו, גם הוא היה עובר מקום.
לאחר שלב תרגילים פיזיים קלילים, שכוללים איזון, שיווי משקל ומעט לימוד על מגע הגוף וכיצד לענג פיזית את הפרטנר בעל השרירים התפוסים, מגיעים לחלק האמיתי, בו כל זוג צריך להגיד בקול רם אילו תכונות מאפיינות את הפרטנר שלו. הסצינה מתבצעת תוך כדי משחק "הכסא החסר". יש מעגל עם מספר כסאות בהתאם למספר המשתתפים, מינוס כסא אחד. אחד מבני הזוג שעומד צריך להגיד תכונה שמאפיינת את בן הזוג שלו, הגברים יושבים והנשים עומדות מאחוריהן, כל אחת מאחורי הזוגי שלה, ומי שמרגישה שאותה תכונה מאפיינת גם את בעלה צריכה לטפוח על השכם שלו. כל מי שחש טפיחה אמור לזנק ממקומו ולתפוס מקום. מי שלא מצליח צריך לעמוד ולהגיד תכונה שמאפיינת את בת זוגו, וכך להפך. בצורה זו גילה הזוגי, למשל, שאני חושבת שהוא נורא סטרילי, בעל עקרונות מרגיזים, אבל חביב לבריות. אני גיליתי מהטפיחות בשכם שלו שאני עקשנית, קפריזית ומפונקת. כאילו שלא ידעתי.
התרגולים הקטנים האלה שמחזירים אותי למסיבות ילדותי אינם הפואנטה האמיתית של המפגש. הפואנטה מתחילה מיד לאחר הפסקה מרעננת על קישים ומאפים פריכים, מעשה ידיהן של המקימות של מרכז דואט, אסתי תירוש, יועצת זוגית ומשפחתית, ואחותה ניצה לוי, מאמנת אישית ומאמנת לזוגיות. כעת כל זוג יושב עם עצמו באחת מפינות החדר המעוצב וצריך לענות על כרטיסיות שמחלקת נאור. בכרטיסיות יש שאלות שכל זוג שאל את עצמו לפחות פעם בחיים, והעיסוק בהן מחזיר לשגרת הנישואים את הברק שחסר לה לפעמים.
כך, למשל, מבקשים באחת הכרטיסיות, "כיתבו משהו מרגש שתוכלו לעשות יחד מידי בוקר כשאתם יוצאים לעבודה", או "איך תחגגו את יום הנישואים הבא", או "מה הייתם רוצים לעשות בסופי שבוע". פתאום גילינו הזוגי ואני שמרוב אטרף בעבודה, שכחנו שיש גם מה שנקרא רומנטיקה, או אינטימיות, או פעילויות שאינן בגדר לרבוץ מול הטלוויזיה ולפצח גרעינים.
לחזור ביום השנה למקום בו נערך הדייט הראשון
כל זוג שיתף במחוות הקטנות שהוא מתכוון לבצע זה עבור זה, כמו לחזור ביום הנישואים למקום בו נערך הדייט הראשון, או לנסוע באוטו בלילה, לשמוע מוזיקה שקטה ולדבר על דברים שמעיקים. הבנו שאלה בעצם הרגעים המאושרים שעושים את הזוגיות לכייפית ולא מנוונת.
לדברי תירוש, הרעיון שעומד מאחורי סדנת "ירח הדבש" הוא מניעתי. "הכוונה היא למעשה לומר לזוגות 'אל תחכו למשבר או בעיה, לימדו כבר עכשיו כיצד לשמור על תקשורת זוגית טובה. כשזוג בתחילת דרכו ומאוהב הוא לא צופה בעיות בעתיד, אבל הסטטיסטיקה מוכיחה אחרת. התרגלו החווייתי מעניק תחושה של ביחד כדי לשמור על רגעים טובים ולתחזק את הזוגיות עוד לפני השלב של כניסת הילדים לזוגיות".
לאחר מכן ממשיכה נאור בפעילות האינטימית ומחלקת כוס עם שאלות, כשכל אחד מבני הזוג שולף בתורו שאלה וצריך לענות עליה במקום בן הזוג. כך אני מקבלת שאלה "את מי אני הכי אוהב במשפחה?" ועונה בשם הזוגי. הוא, מצידו, דולה שאלה "מה אני הכי שונאת לעשות בבוקר?" ועונה במקומי. פתאום אני מגלה כמה הוא יודע איך אני חושבת, בעוד שאני רחוקה מלקרוא אותו.
"אולי באמת הגיע הזמן שנכיר", אני מתלוצצת איתו, והוא אומר שאחרי ארבע שנים משותפות, אולי באמת הגיע הזמן, וקובע איתי מיד ביומן דייט לשבוע הבא.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
