בייניש על התאונות: "שופט לא ייכנע ללחץ ציבורי"

"השנה החולפת הייתה שנה לא קלה למערכת המשפט", סיכמה היום (ב') נשיאת בית-המשפט העליון, דורית בייניש, תקופה סוערת במיוחד. את הדברים, אותם השמיעה בטקס השבעת השופטים, ייחסה אמנם לחילופי המשמרות בראש המערכת - אך לאיש לא היה ספק לאלו אוזניים הם מכוונים באמת.

"אנו מבקשים להמשיך בדרכנו ולקיים את המסורת השיפוטית, שהיא חלק מהתרבות השיפוטית והחוקתית שפיתח בית-המשפט העליון במשך כל שנות קיומה של מדינת ישראל", אמרה השופטת. היא בירכה על המינויים החדשים, "אשר ייטיבו את השירות לציבור ויתרמו להיותם של בתי-המשפט נגישים יותר ומהירים יותר". במסר פייסני לשר המשפטים - עמו התנצחה שוב ושוב עד ל"הודנה" האחרונה - הזכירה: "במשימה זו, של סיוע לאיוש המשרות השיפוטיות, נטלו חלק כל חברי הוועדה לבחירת שופטים בראשות שר המשפטים, והושקע מאמץ רב לזירוזם וקידומם של הליכי הבחירה".

כולם באו לברך (צילום:ישראל נוי)

ואולם, השופטת שבה והזהירה מהניסיון לצמצם בסמכויות בג"ץ: "פגיעה ישירה באופיה הדמוקרטי של מדינת ישראל, פגיעה בדמוקרטיה המהותית שנבנתה כאן ועליה גאוות המדינה". במיוחד הזהירה מהכוונה לצמצם את זכות העמידה - קרי העתירה, ממנה נהנה כיום כל אזרח: "נזכור ונדע כי בית-המשפט העליון יוכל להמשיך ולמלא את חובתו השיפוטית רק אם דלתותיו תהיינה פתוחות לרווחה".

בייניש הביעה תקווה כי "במסגרת היערכות לקראת שנת העבודה הבאה, נוכל לקדם את קצב שמיעת המשפטים. בכל הנוגע להיבטים המינהליים של עבודת המערכת, יש לנו בסיס לקוות בשנת המשפט הקרובה כי יעלה בידינו לתקן מעט מהנושאים שעל סדר היום".

השופט, הוסיפה הנשיאה, אינו פועל בחלל ריק. "הוא חלק מהציבור שבקרבו הוא חי, הוא חלק מהחברה בישראל ואל לו להתנתק ממנה ... השופט שומע את שריקת הטיל בעיר הסמוכה, ואנשים

 הנחשפים שם לסיכון אינם זרים לו. שופט פועל גם כשהפעילות הרצחנית מתקיימת בעיר בה הוא חי ונושם. כאשר גדר הביטחון אינה נשלמת, עלול מחבל להגיע גם לביתו שלו. הוא ער למצבו של התלמיד בבית-הספר שבו קוצצו שיעורים והופחתו שירותי בריאות.

"הוא פוגש את העובד הזר החי עמנו, הוא שומע בכל יום בחרדה על הקטל בכבישים ויודע שעליו לאכוף את החוק על נהגים פורעי חוק, שחיי אדם היו למרמס תחת גלגלי מכוניותיהם. אף-על-פי-כן, אין הוא רשאי לראות עצמו בראייה של נפגע פוטנציאלי - על השופט להיות קשוב לקולות ולרחשי הציבור, אך אל לו להיכנע ללחץ הציבורי".

מחוקקים אינם שופטים, ולהיפך

"אמון הציבור", לדברי נשיאת העליון, "לא בא לידי ביטוי בדעת הקהל המתחלפת, גם לא מתבטא בפופולריות. שופט אינו רשאי לבקש להיות פופולרי - הפופולריות חיונית לרשויות אחרות, אך אינה מתאימה לרשות השופטת. הרשות השופטת אינה שואבת את האמון מכך שהיא שוחה עם הזרם".

שר המשפטים, פרופ' דניאל פרידמן, אמר: "אני מקווה שניתן יהיה לעשות בתקופה הקרובה כדי להקל על העומס העצום הרובץ על בית-המשפט העליון, והעומס העצום איננו גורע לא מהמעמד הנכבד שיש לו גם בחברה שלנו וגם בעולם כולו. פעולות של פרוצדורה שנעשו, ימשיכו להיעשות. מערכת המשפט שלנו כולה נתונה בלחץ גדול מאוד, הנובע משורה של גורמים. יש לשפר את הפרוצדורה, ואני מקווה שנעשה זאת תוך שיתוף פעולה".  

גם הנשיא, שמעון פרס, נשא דברים, בטקס שהתקיים במשכנו בירושלים. "מחוקקים אינם שופטים, שופטים אינם מבצעים - ושרים אינם מחוקקים ואינם שופטים. אבל הם אחראים שכל המוסדות יוכלו לפעול ללא עירוב תחומים", אמר. "המבחן הוא לא רק בקיום הפרדה ברורה בין שלוש הרשויות, אלא גם במניעת חיכוכים ובהתקנת חיישנים וחומרי ריכוך במקומות מפגש והשקה".

"רק מרות החוק, המצפון והשיקול המקצועי יהיו לכם למאזניים בשבתכם בדיון", איחל הנשיא לשופטים החדשים. לדבריו, "הציפייה מעם ישראל ומשופטי ישראל בכל הנוגע לחוק ומשפט גבוהה מאוד, יותר מכל אומה אחרת. הדבר מטיל עליהם מחוייבות מיוחדת - עיניים רבות בעולם נשואות אל מערכת המשפט של מדינת ישראל, ובראשה בית-המשפט העליון, בכבוד, בהערכה, ובהערצה. ולא בכדי".

פעם עו"ד, היום שופט עליון

פרס השביע את עו"ד חנן מלצר כנשיא בבית-המשפט העליון. ביוני השנה החליטה הוועדה למינוי שופטים על מינויו, לאחר שנים רבות שבהן לא נבחר לתפקיד עורך-דין מהסקטור הפרטי. מלצר היה גם לשופט הראשון שנבחר לכהונה קבועה בבית-המשפט העליון זה שלוש שנים. בערב שבו הוכרז מינויו, אמר מלצר ל-ynet כי הוא שמח על הבחירה: "זו שליחות, כיוון שלדעתי אדם שנקרית בפניו ההזדמנות לעשות דבר מה למען המדינה, עליו לעשות כל שביכולתו".

השופט מלצר נולד באפריל 1951 להורים ניצולי שואה. הוא גדל בתל-אביב ולמד בגימנסיה העברית הרצליה. את לימודי המשפטים באוניברסיטת תל-אביב סיים בהצטיינות במסגרת העתודה האקדמית. מלצר שירת בצבא כעוזר השליש הצבאי הראשי ואיש הפרקליטות הצבאית. הוא שירת בצה"ל במהלך מלחמת יום-הכיפורים ודרגתו במילואים היא סגן-אלוף. הוא נשוי ואב לארבעה בנים.

ב-1977 הקים מלצר משרד עורכי-דין עצמאי העוסק בדיני תשתיות ותקשורת, משפט עסקי, דיני בנקאות, דיני הגבלים עסקיים וניירות ערך ומשפט מינהלי, ובעתירות לבית-המשפט העליון. מלצר שימש כיועץ משפטי חיצוני לחברת החדשות של ערוץ 2. בין היתר, ייעץ משפטית למפלגת העבודה, היה אחראי על הטיפול המשפטי שנגע להקמת כביש חוצה ישראל, הקמת נתב"ג 2000, פרויקט לווין התקשורת עמוס, מקורות, והקמת הרכבת הקלה בתל-אביב.