צמאים למים מהברז? לא בלהלהלנד
במסעדת החוף התל אביבית להלהלנד סירבו, בניגוד לחוק, להגיש מי שתייה מהברז לסועדים בתואנה שהדבר נוגד את מדיניות המקום. הבעלים, אורי שטרק: אני מתנצל
ערב שבת. 21:00 בערב. חוף גורדון. אני, הוא והילדה מכוונים צעדים נקיים מהמלתחות לכיוון מסעדת החוף "להלהלנד". היא רעבה. הוא צמחוני. מבט מהיר בתפריט מסתכם בארוחת ילדים – שניצלונים וצ'יפס, מנת ספגטי בולונז ("אני רוצה גם וגם"), סלט ירוק לצמחוני וקצת בקשות מיוחדות.
אז זהו, שב"להלהלנד" יבהירו לכם מהר מאד שבקשות מיוחדות הן ממש לא אופציה. להגיש את הצ'יפס בנפרד מהשניצלונים (היא לא אוכלת צ'יפס, הוא לא נוגע בדברים שנגעו בחיות) זה בלתי אפשרי. גם תוספת של גבינה תמורת תשלום לא עומדת בקנה אחד עם הקפריזות של השף. עד כאן מדובר אמנם בשירות רע וקנטרני אבל לא מעבר. כשהגענו לנושא המים, הפכה מסעדת החוף הפסטורלית לכזו שעוברת על החוק.
חם היה למרות הבריזה ולפני שהמנות יגיעו, ביקשנו, אם אפשר, להביא לנו מים. "מינרלים או רגילים?", שאלה המלצרית כנהוג במחוזותינו. "רגילים", ענינו ונדהמנו לגלות שבמסעדת "להלהלנד" הגשת מים רגילים אינה כלולה במדיניות המקום. "אני ממש מצטערת", אמרה המלצרית, "אבל על פי מדיניות המקום אנחנו מגישים רק מים מינרלים".
הצמחוני, מה לעשות גם משפטן וגם אידיאליסט, רתח. הוא יודע את מה שב"להלהלנד" סירבו להפנים: על פי חוקי מדינת ישראל הגשת מים היא חובה בכל מסעדה, בית אוכל, בית קפה או מקום שבו מוגש אוכל. החוק אף מרחיק לכת, מדקדק וקובע הגשת קנקן מי שתייה צוננים ללא תשלום.
מצד ימין צמחוני מעלה אדים של כעס. מצד שמאל ילדה רעבה ועייפה שלא תעמוד בחיפוש אחר מסעדה נוספת בערב שבת שעמס את הטיילת של תל אביב במבלים ותיירים.
ביקשתי לקרוא למנהל המשמרת. יקי, בחור נעים הליכות, הסביר לי ברצינות תהומית שאכן זו המדיניות ושעם כל הכבוד, אחרי בדיקה, נמצא שהחוק לא מחייב מסעדת חוף להגיש ללקוחותיה מים. זה יכול היה להיגמר בזה - עוד ערב נחמד שהפך למפח נפש בגלל התנהגות גועלית של נותני שירותים גרועים. אבל הפעם, החלטנו ללכת עד הסוף.
בדיקה של חוק בניינים ציבוריים (מתקני שתייה למים צוננים) תשמ"ז, אישרה את שידענו. העובר על הוראות חוק זה דינו קנס ובעבירה נמשכת קנס נוסף. סעיף 6 לחוק קובע כי במידה שנעברה עבירה על פי חוק זה בידי תאגיד, חברה או שותפות, ייאשם בעבירה גם כל אדם אשר בשעת ביצועה היה מנהל פעיל, שותף או פקיד באותו תאגיד האחראי לעניין הנדון. הגשת תביעה ופנייה לרשויות העירוניות, שאמונות על מתן היתרים להפעלת עסקים, היא הדרך היחידה למעשה לאכוף את החוק ולחייב מסעדות לנהוג כראוי.
"אין לנו מדיניות שכזו"
רגע לפני, חשבנו לנכון לפנות לבעלי המסעדה, אורי שטרק, שהתנצל, ביקש לבדוק את הפרטים עם הנוגעים בדבר, הדגיש כי נוהל שכזה אינו קיים במסעדה וביקש לפצות. "אין לנו מדיניות שכזו. מה שקרה הוא שבתחילת העונה לא היינו ערוכים ולכן בשבועיים הראשונים גם הפסקנו להגיש אוכל בשלב מסוים. פשוט לא עמדנו בלחץ", מתפתל שטרק. "חוץ מזה הבנו מהפקחים שהמים של החוף לא טובים, אבל בסדר, עזבי. אני לא יודע מה היה שם, הם כנראה התעצלו. זה לא בסדר חד משמעית. אני צריך לבדוק את זה יותר טוב".