התקווה של חזקיהו (והריבית שלנו)

המפקח על הבנקים, רוני חזקיהו, אופטימי. יש אף שיקראו לו אופטימיסט חסר תקנה. אתמול, בדיון בוועדת הכלכלה על חוק העמלות החדש של הבנקים, הוא הביע תקווה שהבנקים ימצאו דרך לפצות את עצמם על הירידה בהכנסותיהם כתוצאה מצמצום מספר העמלות והכנסת אחרות לפיקוח. באותה נשימה הוא אמר כי הוא מקווה שהם לא יעשו זאת על חשבון הלקוחות באמצעות כלים אחרים כמו הריבית.

חזקיהו הוסיף ואמר כי "מטרת ההליך היא ליצור מצב שבוודאי ישפיע על הכנסות הבנקים, אבל הפגיעה היא חלק מתהליך יצירת התחרות במערכת הבנקאית. לבנקים הקטנים יהיה קל יותר להתחרות בגדולים כשהתעריפון יהיה אחיד", אמר המפקח.

נו, מה אתם אומרים? האם מדובר באופטימיות חסרת בסיס, או שמא בתמימות. ואולי בכלל מדובר בגלגול עיניים. כי ביננו, חזקיהו בוודאי יודע, כמו רבים וטובים אחרים, כי הבנקים לא יעברו על כך לסדר היום. ברגע שהכנסותיהם יירדו במאות מיליוני שקלים כתוצאה מצמצום העמלות מ-300-400 כיום (מספר שלא ייאמן בכלל) ל-70 אחרי שבנק ישראל יגמור לגבש את המלצותיו, הם ימצאו מאיפה להחזיר אותם. והדרך הקלה ביותר היא מהכיס שלנו.

סנונית ראשונה לכך כבר נראתה אתמול, כשבנק לאומי העלה את הריבית על האוברדראפט ב-0.6%, למרות שהנגיד סטנלי פישר העלה אותה אמש ב-0.25% בלבד. בלאומי, כך פורסם היום, הסבירו את המהלך בכך ש"מחיר הכסף עלה". אה, וגם רמת הסיכון עלתה. אכן, תירוצים יש למכביר, אבל את השורה התחתונה כולנו יודעים ולקוחות בנק לאומי הם מן הסתם רק ההתחלה - מדובר בסוג של פיצוי עצמי של הבנק בגלל חוק העמלות.

אבל האמת היא שלאומי והבנקים שיעשו מהלכים כאלו ואחרים שיגרמו ללקוחותיהם לשלם יותר על מה שהם שילמו פעם פחות, לא המציאו את הגלגל. כי כשהרגולטור פוגע בכיס של החברות עליהן הוא מפקח, זה תמיד, אבל תמיד, יתגלגל בסופו של דבר לכיס שלנו - של הלקוחות של אותם חברות וגופים. ראו מקרה חברות הסלולר, שאיכשהו הרווחים שלהן רק צומחים מאז הכריז לפני כשלוש שנים שר התקשורת באותם ימים, אהוד אולמרט, על הורדת דמי הקישוריות.

לכן, לתקווה של חזקיהו אין בסיס מוצק. כי אנחנו, בסופו של דבר, נשלם על חוק העמלות - ועם ריבית.