התגרשת ופוטרת? אשתך תקבל חלק מהפיצויים
בית המשפט העליון הפך את החלטת בית הדין הרבני והורה לתת חלק מכספי הפיצויים שקיבל הגרוש, שפוטר מעבודתו, גם לאשתו לשעבר. השופטת בייניש: "יש לראות בפיצויי הפיטורים נכס בר-חלוקה ביחסים הרכושיים בין בני-הזוג"
פוטרת? גם גרושתך תהנה מפיצויי הפיטורים. בית המשפט העליון קבע היום (ג') שפיצויי פיטורים שהוענקו לבן או בת זוג ונקבעו לאחר הסכם גירושים, ייחשבו כ"נכס בר חלוקה" בין בני הזוג. על-פי הפסיקה, זכאית האשה לקבל את החלק היחסי מכספי הפיצויים בגין התקופה, אשר במהלכה עבד בעלה לשעבר בהיותם נשואים.
הדיון נערך במסגרת עתירה שהגישה אשה באמצעות עו"ד שמעון שובר, נגד בעלה לשעבר שיוצג על-ידי עורך הדין משה גורן. בהסכם הגירושים שערכו השניים הם הסדירו את ענייני חלוקת הכספים, למעט הסכומים שנצברו לזכות הגבר בתקופת הנישואים - סוגייה שבה היה אמור לדון בית הדין הרבני. לאחר שהשניים התגרשו פוטר הגבר ממקום עבודתו והאשה הגישה תביעה לבית הדין הרבני האזורי, בה ביקשה לדון בחלוקת כספי הפיצויים ביניהם.
בית הדין הרבני קבע שהאשה אינה זכאית לקבל חלק מפיצויי הפיטורים של הגבר, מאחר שלא מדובר בכספים שנצברו לזכות הבעל בתקופת הנישואים. בית הדין הרבני הגדול אישר את הפסיקה.
בית משפט העליון שינה את הפסיקה. נשיאת בית המשפט, השופטת דורית בייניש, כתבה בהחלטתה כי "השאלה הפרשנית האם פיצויי-פיטורים מהווים כספים שנצברו בתקופת הנישואין מעוררת סוגייה רכושית, שאינה חלק מענייני המעמד האישי" וכי "בהעדר הסכמה אחרת בין הצדדים ובהעדר נסיבות מיוחדות, יש לראות בפיצויי הפיטורים נכס בר-חלוקה ביחסים הרכושיים בין בני-הזוג".
השופטת בייניש הוסיפה כי "פיצויי הפיטורים הם חלק מפירות ההשתכרות הכוללת הנובעים מתקופת עבודתו של בן-הזוג". לדבריה, לבית הדין הרבני לא היתה סמכות, כלל הנראה, לדון בסוגייה, אולם מכיוון שהעתירה נתקבלה בחרה הנשיאה שלא לדון בעת הזו בשאלת הסמכות. אל דעתה של השופטת בייניש הצטרף גם השופט סלים ג'ובראן.
לעומת בייניש, קבעה השופטת דבורה ברלינר, בדעת מיעוט, כי יש לדחות את העתירה. "התייחסותו של בית הדין הרבני לשאלת סיווגה של הזכות לפיצויי פיטורים היתה בקשר לשאלה לאיזה חלק מהסכם הגירושים יש לשבץ את רכיב פיצויי הפיטורים. את התשובה לשאלה זו השתית בית הדין הרבני בעיקר על אומד דעת הצדדים בעת חתימת הסכם הגירושים. משכך, מדובר בפרשנות נקודתית, שבין אם היא נכונה ובין אם היא שגויה, אינה מקימה סיבה להתערבות". השופטת ברלינר הוסיפה כי לבית הדין הרבני היתה סמכות לדון בנושא.
