חינוך פתוח בישראל: אפשר גם בלי מיקרוסופט
ללא מימון ממשלתי וכוח אדם מתאים, מתנדבים ושוחרי תוכנות קוד פתוח חופשיות מתחזקים בבתי הספר מערכות חכמות ללמידה מרחוק. האם פתיחת שנת הלימודים תשס"ח תכניס את האלטרנטיבה בדלתות בתי הספר?
בעוד משרד החינוך כולל בבחינת הבגרות במחשבים יחידת לימוד בגיליון אלקטרוני (שהיא בעצם תרגול של Excel), ומפרסם מכרזים לחברות חיצוניות המחייבים תאימות לדפדפן Internet Explorer, או מציע למורים תוכנות מוזלות של
מיקרוסופט, במסגרת פרויקט חותם (שידוע גם בכינוי "הסכם בתי הספר"), פעילי הקוד הפתוח הולכים נגד הזרם הקנייני במערכת החינוך הישראלית.
בזמן שרוב מערכת החינוך דוברת מיקרוסופטית טהורה, הפעילים מנסים להטמיע במחשבי בתי הספר מערכות הפעלה ולימוד אלטרנטיביות, חופשיות להתאמה אישית, וחינמיות. זה אפילו יותר קשה ממה שזה נשמע.
לומדים מהבית
בדומה למקרים אחרים בהם המדינה מתחמקת מאחריותה, גם במקרה זה נותר להסתמך רק על מוסדות ללא כוונות רווח. מספר פרויקטים התנדבותיים שואפים לשנות את המצב, רובם במימון או סיוע של איגוד האינטרנט הישראלי או עמותת המקור.
האיגוד חילק בין היתר מענק שאיפשר לפתח את פרויקט דל"ת - ראשי תיבות של דרופל (מערכת ניהול אתרים פתוחה) לתשתיות חינוך.
פרויקט דל"ת ההתנדבותי, בו הוא נוטל חלק לצד שי שריד, מציע פורטל בית ספרי הכולל קורסים מקוונים, מנוע חיפוש, גלריית תמונות, תגיות חכמות, מעבד תמלילים מבוסס רשת, בלוגים, פורומים וויקי. בתיכון בליך ברמת-גן היא יושמה בהצלחה.
"בתי הספר עצמם בדרך כלל לא מתעניינים באפשרות של מעבר לקוד פתוח, אך אפשרות זו עשויה לחסוך להם כסף, וההיבט הזה כן קורץ", אומר ליאור קיסוס מחברת לינוווייט.
"הפורטל של בליך מבוסס על מערכת דרופל, והחליף את האתר הסטטי הקודם, של חברה קניינית בשם SchoolZone. מעניין לראות שבמקביל בית הספר רכש מערכת של מיקרוסופט בשם SharePoint והאימוץ שלה נכשל. נעזרנו באנשי ה-IT של בליך, התומכים בקוד פתוח, לצד שני תלמידים בני 16, כדי להטמיע את דרופל במקום".
בני ה-16 הם שחר מזרחי וירון שמש, שמטיפים לשימוש בקוד פתוח גם בבלוג שלהם. "האתר הקודם של בית הספר נכתב
באופן שלא ניתן לשדרג אותו ולהתקין עדכוני אבטחה הכרחיים. היו גם כמה פריצות", משחזר שחר מזרחי.
"אני וירון שמש נכנסנו לתמונה. הלכנו ישירות לאנשי ה-IT של בית הספר, עמי אהרונזון ועמוס שאול, שחיפשו פתרון אחר. כך התחלנו לעבוד על דרופל".
"יבאנו את כל רשימת התלמידים של בליך מהתוכנה של מנהל בתי הספר. בנינו היררכיה חכמה שמתבססת על כיתות, שכבות ויחידות הלימוד", הוא מסביר. "הלמידה המקוונת כבר מתבצעת בפועל בבליך, וקיימים קורסים מקוונים".
חלק מהמורים, ששייכים לעידן שלא ידע מקלדת, עדיין חוששים להשתמש במערכת, אך נרשם שיפור הדרגתי, וגם הטכנופובים שבין המורים התנסו כבר בשימוש במערכת, לדבריו.
תגמול בנקודות
בית ספר יוקרתי נוסף ברמת גן, אוהל שם, עושה שימוש במערכת פתוחות קוד לצרכי ניהול הפורטל הבית ספרי.
צוותי תלמידים מתחזקים, מוסיפים תכונות ועמודים, מעדכנים ומתקנים לבקשות המורים. הם עושים כל מה שלא כרוך
בגישה לרשומות הציונים.
"ליאור קפלן, בוגר שלנו, הכניס את העיסוק בקוד פתוח לבית הספר כשעוד למד כאן. היום זה עובר מדור לדור, וה"נכד" של קפלן כבר בנה קורס שלם ללימוד השפה PHP", אומרת שולה באשי, רכזת התקשוב של בית הספר ומורה לאנגלית. "אנחנו מאתרים תלמידים שיש להם נטייה כזו ומגייסים אותם. בהתחלה זה היה התנדבותי לגמרי, וכיום כל תלמיד גם מתוגמל בין 5 ל-10 נקודות בציוני מגן".
מערכת השעות באתר, לוח המבחנים, הפורומים, הממשק להעלאת מאמרים ועוד הם פרי עבודה של תלמידים שהשתמשו בתוכנות חופשיות, שכל אחד יכול להוריד מהאינטרנט בחינם, ללא צורך ברכישת רשיונות.
הלימודים במסגרת בית הספר ממשיכים כסדרם, אבל חומרי הלימוד, להכנת שיעורים למשל, זמינים ברשת. אין צורך לכתת רגליים ולכלות זמן בעיון באנציקלופדיות מצהיבות ובלתי-מעודכנות בספריה. "תלמידים בכיתה ט' בנו לבד את שרת הלינוקס שעליו יושב האתר. דווקא אחראי המחשבים שלנו הוא לא כל-כך איש קוד פתוח", אומרת באשי.
"משרד החינוך לא תומך בפרוייקט, אך כל זאת הצלחנו לחסוך המון כסף", היא מסכמת. מלבד זאת, ניכרת תועלת נוספת: "הרבה פעמים התלמידים יוזמים ומוסיפים תכונות לבד. הם משוטטים ברשת, רואים מה הולך היום,
אוהבים לעשות כל מיני שכלולים. הם חשבו לבד, למשל, על מערכת להוספת תמונות מאירועים של בתי הספר. מאחורי השיטה ניצבת אידיאולוגיה שנותנת אמון בתלמידים. רואים שיש לזה השפעה - מי שמאתר ומדווח על הודעות נאצה בפורומים או פריצות הם תלמידים".
האם לטיעון כי שימוש בתוכנות פתוחות קוד הוא חסכוני יותר יש בסיס? תלוי את מי שואלים. המתנגדים טוענים שגם אם התוכנה עצמה חינמית, לעתים קרובות התחזוקה, ההתקנה וההטמעה של המערכות האלו עולה יותר. למשל, מחקר אירופאי של חברה בשם וייפרו טכנולוגיות, שבדק את עלויות השימוש פר מחשב ב-73 בתי ספר ופורסם ביוני האחרון - מצא כי עלויות התפעול של מערכות מיקרוסופט הייתה זולה יותר. הבעיה: המחקר השלילי הזה מומן על-ידי מיקרוסופט. החברה שערכה אותו היא שותפה של ענקית התוכנה מרדמונד.
אגב, ניסיון תעמולה כללי יותר של מיקרוסופט בשם "בדוק את העובדות", שטען כי תוכנות החברה זולות יותר עבור ארגונים, שינה כיוון לאחרונה. מיקרוסופט נסוגה ממנו לטובת קמפיין אחר, לא מעט בזכות הביקורת ושיתופי הפעולה החדשים של החברה עם חברות שמפתחות הפצות לינוקס.
לא מעט מחקרים טוענים בדיוק ההפך. הגוף הבריטי שאחראי על מחשוב בתי הספר, Becta,
טוען כי החסכון שבאי-תשלום על רשיונות תוכנה יכול להגיע לכ-30,000 לי"שט לשנה, סכום לא מבוטל בכלל. בית ספר אמריקני בדטרויט דיווח על חסכון של 100,000 דולר במעבר ללינוקס ואופן אופיס. בבתי הספר התיכוניים באינדיאנה חסכו כך למעלה ממיליון דולר. אחת הסיבות האי האפשרות להשתמש במחשבים זולים ודלי-חומרה ("לקוח רזה", הם מכונים) שמריצים טרמינל לינוקס. הם מתחברים לשרת מרוחק עתיר משאבים והתמיד לא מרגיש ירידה משמעותית בביצועים.
בספרד זה עובד
במקביל לפרויקטים אלו (חלקם מתנהלים יש לומר, בבתי ספר מבוססים, עתירי תקציב וממוחשבים), קיימת יוזמה ממשלתית בשם הוועדה הלאומית לטכנולוגיית המידע, שמטרתה הכנת תוכנית חומש לצמצום הפערים הדיגיטליים בישראל. בניגוד למסגרות עצמאיות אחרות, לוועדה יש גם תקציב נאה שעשוי לאפשר לה לחולל שינוי של ממש בחמש השנים הקרובות.
רם-
און אגמון, פעיל קוד פתוח וותיק ויועץ לוועדה, סבור שניתן להשיג את המטרה הזו באמצעות תוכנות פתוחות. "אני מנסה לקדם מה שיותר את הנושא במסגרת הוועדה", הוא אומר. "כולם אנשים טובים ותומכים, אבל מה יקרה בפועל עם הרעיונות – אני עוד לא יודע לומר".
הרעיון של לינוקס במימון ממשלתי אינו חדש - החבל האוטונומי אקסטרמדורה שבמערב ספרד זה כבר קרה. הסיפור של אקסטרמדורה נראה כסיפור סינדרלה: מדובר בחבל עני ומפגר, עם שיעור אבטלה גבוה של כ-16%. מעט השאיפות של קברניטי אקסטרמדורה להישגים טכנולוגיים דוכאו על-ידי תקציבים דלים שמאפיינים אזורי פריפריה.
לפני כחמש שנים החל פרויקט להחלפת מערכות ההפעלה במוסדות הציבוריים (ובפרט בבתי הספר) ב-LinEx, הפצת לינוקס שפותחה במיוחד עבור הפרוייקט וכוללת תוכנות משרדיות.
80,000 תלמידים בבתי הספר באקסטרמדורה כבר משתמשים בה במסגרת הלימודים. הממשלה הדפיסה 150,000 דיסקים של ההפצה, המחולקים חינם. העלות הכוללת של הפיתוח, החומרה והתמיכה – פחות מ-200,000 יורו, פרוטות במונחי תקציב ממשלתי.
"קוד פתוח ותוכנה חופשית זה הרבה יותר מתוכנה. זו תרבות שלמה של התנהלות באינטרנט, של חופש, מצויינות, שקיפות. ערכים חשובים שחשוב שתלמידים יקבלו אותם כבר בבית הספר", מדגישה יעל טלמור, מייסדת מכון המחקר ויה, שעוסק בקוד פתוח ותוכנה חופשית בחינוך.
לזכותה ולזכות פעילי עמותת המקור, בין היתר, אפשר לזקוף את הקמת כיתת הלינוקס ב-2005, בבית ספר אורט בחצור הגלילית, את התחזוקה ואת ההדרכות שהתקיימו בכיתות. טלמור מציינת בחיוב את נשיא איגוד האינטרנט רימון לוי - ששם לו למטרה לקדם את הנושא, ואת הוועדה של משרד האוצר - אבל "העניינים שם מחלחלים לאט, קצת לאט מדי לטעמנו".
קושי נוסף של בתי ספר שרוצים לעבור לקוד פתוח הוא התיעוד החסר, והיעדר כוח אדם בעל הידע הרלוונטי. "אנחנו מוטרדים מהשאלה איך להפוך את הקוד הפתוח לנושא שמעניין יותר משני תלמידים בשנה. יש הרבה אינפורמציה בנושא באינטרנט, אבל מוסדות לא תמיד יודעים ממי לקבל הכוונה. יש בתי ספר שרוצים ייעוץ בתשלום אבל לא יודעים איפה לחפש. באתר זולו ריכזנו אינפורמציה כזו, הדרכה, סיוע וטלפונים", היא אומרת.
לפנייה לכתב/ת 
