שתף קטע נבחר

שנת שמיטה: לא רק בחקלאות

הציבור מזהה את שנת השמיטה עם המלחמות בין החקלאים לחרדים והתייקרות הירקות והפירות. אבל יש רבנים, מנהלים וכלכלנים, שרוצים שהשמיטה תחזור להיות רלוונטית לחיי היום-יום: שמיטת חובות, שנת שבתון וגם תיקון של המדיניות הכלכלית

שנת תשס"ח היא שנת שמיטה. מרבית הציבור אינו מתעניין בכך. סקר שנערך לפני כחודשיים גילה ש-29% מהציבור היהודי בישראל כלל לא ידע מה היא שמיטה, 62% לא ידעו שהשמיטה חלה השנה, ו-7% ידעו על השמיטה אך הרגישו שהיא אינה רלוונטית לחייהם.

 

מרבית הציבור מזהה את השמיטה עם האיסור על עבודה חקלאית. לאחרונה גבר העניין הציבורי בשמיטה והיא זוכה לכותרות בתקשורת, בעיקר בגלל המלחמות המכוערות בין הרבנים והחקלאים.

 

החרדים דורשים להשבית את החקלאות ולייבא ירקות ופירות מחו"ל; החקלאים חוששים שיפסידו מיליארד שקלים אם החרדים יסגרו להם את השוק; הרבנות הראשית מתעקשת לבצע "היתר מכירה" כדי לתת לחקלאים להמשיך לעבוד, וכולם מטיחים בכולם הרבה השמצות ורפש. אבל 97% מהציבור אינו עוסק בחקלאות. מבחינתו, כל משמעותה של השמיטה היא עלייה חדה ומרגיזה במחירי הירקות והפירות. 

 

"הגישה ההלכתית לשמיטה הפכה ללא-רלוונטית לרוב הציבור", אומר חוקר היהדות, פרופ' דניאל שפרבר מאוניברסיטת בר-אילן, "השמיטה הייתה במקור מצווה נאצלת של צדק חברתי, אבל היא הפכה למשהו מצומצם שנוגע בעיקר לדתיים ולחקלאים".

 

יש שמתעקשים לחשוב אחרת. לקראת השמיטה הקרובה קמה קבוצה הולכת וגדלה של רבנים, מנהלים וכלכלנים, משוגעים לדבר, שיוזמים שורה של יוזמות מרעננות שנועדו להחזיר את השמיטה להיות רלוונטית לחיי היום-יום הכלכליים שלנו, ולהפוך אותם להיות יפים יותר. חלק מהיוזמות הללו נראות אוטופיות ותלושות מהמציאות, אך היוזמים - ביניהם בכירים בעולם הדתי ובעולם העסקי - משוכנעים שיש להן עתיד. 

 

האם תחודש שמיטת החובות?

אחד מ"משוגעי-השמיטה" החדשים הוא ראש ישיבת הקיבוץ הדתי, הרב יואל בן-נון. בן-נון עומד בראש קבוצת רבנים וכלכלנים, שמנסים לנצל את השמיטה כדי לסייע לנזקקים להיפטר מחובותיהם. בן-נון מנסים להגיע להסדר עם בנקים וחברות גדולות, שיאפשר להם לבצע מחיקה המונית של חובות ללקוחות נזקקים. לצורך כך, הם הקימו קרן שתגייס תרומות במהלך שנת השמיטה, במטרה להעמיד לנושים שתאפשר להם לשמוט את החובות.  

 


סוחר עגבניות ערבי במו"מ עם יהודי חרדי לקראת שנת השמיטה (AP)

 

הרקע ליוזמה מבוסס על מצוות שמיטת הכספים. המקרא מצווה על מחיקה כללית של ההלוואות בסוף כל שנת שמיטה: "שמוט כל בעל משה אל רעהו" (דברים טו, 8-1). המצווה הזאת נזנחה בתקופת המשנה, עם התקנת ה"פרוזבול": הלל הזקן, שראה כי העשירים חוששים להלוות כסף מחשש שהעניים ירמו אותם ויקחו הלוואות שלא על מנת להחזיר, המציא "פטנט" הלכתי שמאפשר לגלגל את ההלוואה לבית דין במקום למחוק אותה.

 

הקפיטליזם המודרני מבוסס כולו על הלוואות בריבית, ושמיטת הלוואות כללית עלולה לגרום לו להתמוטט. אבל העולם המודרני יצר גם בעיה חדשה: רשויות המס, החברות הגדולות, ובעיקר הבנקים - גובים חובות בריבית רצחנית מלקוחות עניים שלפעמים פשוט אינם מסוגלים להחזירם.

 

"שמיטת הכספים חזרה להיות רלוונטית מאוד", אומר בן-נון, "החברה הישראלית, ובעיקר המגזר העסקי, הרוויחו לא רע בשש השנים האחרונות. מצד שני, המון אנשים שרויים בעוני, וחלקם לא נחלצים ממנו רק בגלל החובות. מותר לתת להם הזדמנות להתחלה חדשה. זה לא רק עניין סוציאלי: חלק מהם יחזרו לחיות בעתיד לחיות חיים נורמליים ויצרניים, והשמיטה תשתלם לנו.   

 

"שמיטת הכספים חלה בראש השנה הבא, בסוף שנת השמיטה. היעד שלנו הוא להגיע בראש השנה הבא להסדר שמיטה שיאפשר למחוק חובות לכמה שיותר אנשים. בימים אלה אנחנו מקימים קרן שתיקרא 'קרן שמיטה' ומתחילים לגייס לה תרומות. במקביל נפנה לבנקים ולנושים גדולים נוספים כדי לשכנע אותם לשמוט חובות ללקוחות. הקרן תשמש כערבות מול הנושים. אני מקווה שנצליח לאסוף כמה שיותר כסף, כי אז נוכל למחוק חובות רבים יותר".

 

חנייה חופשית, שיתוף קבצים ושנת שבתון

יוסי צוריה, סגן נשיא לאסטרטגיה בחברת ההיי-טק NDS, הפך את שנת השמיטה ל"בייבי" האישי שלו. צוריה פתח בלוג המוקדש לנושא השמיטה, ומשקיע חלק נכבד מזמנו בהפצת רעיונות שנועדו לחדש את הרלוונטיות שלה. "היהדות צריכה להיות רלוונטית לכולם, לא רק לדתיים ובוודאי לא רק למגזר מצומצם כמו החקלאים", אומר צוריה, "בתקופת המקרא כמעט כולם היו חקלאים, אז השמיטה הייתה עניין חקלאי. אבל שמיטה היא רעיון רחב הרבה יותר. השמיטה נועדה להיות מין שבת קולקטיבית של הציבור כולו".

 

כך, למשל, מציע צוריה לחברות היי-טק לחלק בשנת השמיטה תוכנות בחינם: "החברה תגיד ללקוחות: קחו את התוכנה בחינם, ובעוד שנה תתחילו לשלם. יש חברות שעושות את זה גם בלי השמיטה, בתור אסטרטגיה שיווקית: כך מרגילים את הלקוח לתוכנה. יש חברות שכדאי להן להפסיק את כל עבודות הפיתוח למוצרים חדשים ולהקדיש שנה לניקוי באגים במוצרים הקיימים. ויש חברות בתעשייה שחייבות לעשות הפסקה ולהקדיש שנה לניקוי הנזקים הסביבתיים שהן עשו, בשביל המטרה החשובה ביותר של השמיטה- לתת לאדמה לנוח".

 

השמיטה האוטופית של צוריה נוגעת לכל תחומי החיים. צוריה קורא לחברות ולמוסדות להרחיב את שנת השבתון, שכיום משמשת למורים ולמרצים בלבד, ולהוציא בשנת השביתה כמה שיותר עובדים לשנת שבתון. "הרבה חברות יכולה להרשות זאת, וזה כדאי להן", הוא אומר, "העובדים יהפכו לעובדים טובים יותר". במקביל, מציע צוריה לעובדים שמקבלים קרן השתלמות לנצל אותה ולצאת לחופשה ארוכה.

 

צוריה קורא לרשויות המקומיות לתת לתושבים פטור לשנה מתשלום על חנייה בכחול-לבן ועל כניסה למוזיאונים ולאירועים ציבוריים. לרשות שמורות הטבע הוא מציע לסגור את השמורות לרכבי 4 על 4. מהבנקים הוא מבקש לתת ללקוחות פטור לשנה מהחזר המשכנתא. למשפחה הפרטית הוא ממליץ להפקיר כמה שיותר חפצים שאינה צריכה, לצאת לטיולים בארץ ולא בחו"ל (כדי לחסוך בזיהום האוויר ולסייע למלונאים) ולעשות 'שמיטת חנייה'. "מה יקרה אם פעם בשש שנים תיתן לכולם לחנות בחנייה הפרטית שלך?", הוא שואל. 

 

הרעיונות שלך נפלאים, אבל מנותקים מהמציאות. מה הסיכוי שהם יתממשו?

 

"אלה רעיונות ישימים שכולם יכולים ליהנות מהם, והם גם משתלמים כלכלית. הבעיה היא שצריך לתכנן אותם שש שנים מראש, ובמדינה שלנו, מי חושב לטווח כזה? המטרה שלי היא שהציבור יזהה את הרעיונות הללו עם היהדות. חלק גדול מהציבור מוכן לקחת על עצמו גזרות קשות, כשהוא מבין שזה מה שהיהדות מצפה ממנו".

 

אבל רוב הרבנים לא מקדמים רעיונות כאלה. הם עסוקים כל הזמן רק בשמיטה החקלאית. מדוע?

 

"חלק גדול מהרבנים לא מרגישים צורך להפוך את היהדות לרלוונטית מעבר למגזרים ששומעים בקולם. זאת אחת הסיבות שיש, לצערי, מי שמגיע למסקנה שהתפקיד שלהם נגמר".

 

נניח שמישהו יאמץ את כל הרעיונות שלך. האם המשק לא ייכנס למיתון?

 

"משמעות השמיטה היא שמדי פעם צריך לעשות slow down ולהאט את הפעילות הכלכלית. לעבוד קצת פחות, לצרוך קצת פחות. הכלכלה המודרנית מוכיחה שאם לא מאטים לפעמים, נוצר הייפ ובסוף נופלים על הפנים".

 

עד לאיזה מרחק אתה לוקח את רעיונות השמיטה? האם בעלי דירות צריכים "לשמוט את הקרקע ולנוטשה", ולוותר השנה על שכר הדירה?

 

"זה רעיון מאוד קיצוני. גם בתקופת הבית השני השכירו דירות, ולא ידוע לי שמישהו קרא לבעלים לוותר על שכר הדירה. צריך להשתמש בקומון-סנס ולאמץ רעיונות שאפשר ליישם".

 

הזדמנות לתיקון המדיניות הכלכלית

בן-נון וצוריה אינם היחידים שמנסים להפיח רוח חיים במצוות השמיטה. רעיונות כאלה נדונו בהרחבה בכנס גדול שנערך לאחרונה בנושא ב"בית אבי חי" בירושלים, בהשתתפות רבנים, כלכלנים, מנהלים, חקלאים ופעילים חברתיים. רבים ממשתתפי בכנס רואים בשנת השמיטה הזדמנות למדינת ישראל לתקן קצת מהעוולות החברתיים הקשים שגרמה להם.

 

בין משתתפי הכנס היה גם ד"ר דניאל גוטליב, המשמש כיועץ למדיניות חברתית של נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר. "הרעיון של השמיטה הוא שמדי שבע שנים, כשאתם צוברים עודפים, תשתמשו בהם לטובת השכבות החלשות", אמר גוטליב בכנס, "אני חושב שזה רעיון שממשלת ישראל צריכה לאמץ בחום, במיוחד היום, לאור העודפים התקציביים הענקיים שהצטברו בשנים האחרונות.

 

"אותו דבר נכון גם לגבי הבנקים. מה יקרה לבנקים אם הם יבצעו בשנה הבאה שמיטה כללית, חד-פעמית, של האוברדראפט, ואולי גם של העמלות? אני לא אומר שיוותרו על המשכנתאות, שהמשק לא יתמוטט. אני אומר, תשמטו רק חלק. אני לא אומר שהם יוותרו על האוברדראפט שוב ושוב מדי שבע שנים, כי אז אנשים ימשכו כסף ולא יחזירו אותו, אבל מה יקרה להם אם הם יוותרו פעם אחת?

 

"השמיטה מקבילה לשחרור העבדים, שנעשה בימי קדם מדי שבע שנים. והנה היום, בענפים כמו החקלאות והבנייה, יש סממני עבדות, בעיקר אצל ה'גרים' המודרניים, העובדים הזרים. השמיטה היא הזדמנות לעקור את הרעות החולות הללו. תן לתאילנדי שנה אחת של חופש מהכבילה למעסיק שלו. תן לו לעזוב את המעסיק ולחפש בעצמו מעסיק חדש. 'שמיטת תאילנדים' כזאת תשפר את תנאי העבודה שלהם עד שכבר לא ישתלם להעסיק אותם".

 

האם הממשלה והבנקים יאמצו את הרעיונות היפות של גוטליב? במהלך הנאום שנשא בכנס נשמעו קריאות ביניים של המשתתפים, שתהו מדוע הוא אינו מעביר את המלצותיו. "למה שלא תדבר למפקח על הבנקים, רוני חזקיהו?" קראו לעברו, "הוא עובד אתך". גוטליב העדיף שלא להגיב. 

 

"מי שמאמין, שלא יפחד ממיתון"

בכנס דיבר גם מאיר תמרי, בעבר הכלכלן הראשי של בנק ישראל. "מצווה מהתורה לא יכולה להפסיק להיות אקטואלית", אמר תמרי, "בתורה כתוב 'ושבתה הארץ'. הכוונה הייתה שהציבור יקטין את הצריכה ויפנה משאבים לחלשים. הדברים נאמרו במונחים החקלאיים של אז אבל רלוונטיים לכל תחום בחיים. במדינה היהודית המודרנית הממשלה צריכה לשנות בשנת השמיטה את מדיניותה הכלכלית. זאת הזדמנות לפטור את הציבור ממסים הרגרסיביים שהוא משלם, כמו ארנונה, מע"מ, תשלומי בריאות וחינוך, וגם מהעמלות הבנקאיות המטורפות וריביות הנשך של הבנקים.

 

"האם מדיניות כזאת תגרום למיתון? ייתכן. אבל קהילות יהודיות לאורך כל ההיסטוריה צמצמו את הצריכה בזמן השמיטה. יהיו מי שיגידו שזה מטורף, שכלכלה מודרנית צריכה תמיד להתרחב. אבל גם בתורה נשאלה השאלה, 'ומה יאכלו'? הכלכלה צריכה להתקיים לפי ערכי היהדות. מי שמאמין ביהדות, צריך לסמוך על הקדוש ברוך הוא ולקחת סיכונים", אמר תמרי.

 

תעזבו את החקלאים בשקט

דווקא השמיטה החקלאית, עם המאבקים הפוליטיים שהיא מלבה, אינה מרגשת את הוגי ה"שמיטה החדשה". מבחינתם, עדיף להקל במצוות השמיטה החקלאית ולהתמקד בדברים החשודים באמת. "מדינת ישראל משוועת לתיקון חברתי", אומר המשפטן ד"ר אביעד הכהן, "השמיטה היא הזדמנות לתיקון כזה. אבל במה כולם עסוקים? במלחמות עם החקלאים. הרעיון של השמיטה היה שהעבדים ינוחו והרעבים יאכלו. מה נשאר מזה? השנה תהיה פחות חקלאות, עסקים ייסגרו והעובדים יפוטרו וגם יקנו ירקות יותר ביוקר. האם באמת לכך התכוון ה'משורר'?"

 

"אני לא מבין למה מקשים את השמיטה דווקא על החקלאים", אומר גם תמרי, "החקלאות היא כיום שני אחוזים מהמשק. שני אחוזים שיש להם חשיבות לאומית, כי אוחזים לנו בקרקע. כל מדינות המערב תומכות בחקלאים שלהן, ורק אנחנו מקשים עליהם. האם בזה מתמצה כל העניין הגדול של השמיטה?"

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: גבי מנשה
הרב יואל בן-נון. יוזם שמיטת חובות לנזקקים
צילום: גבי מנשה
דניאל גוטליב. לשנות המדיניות הכלכלית
צילום: שאול גולן
חקלאים. למה שרק הם ישלמו את המחיר?
צילום: שאול גולן
מומלצים