והספינה שטה: עלילות הרודן והקיסר המטורף

אם הגעתם לרומא ושבעתם מהעיר הומת התיירים והאתרים ההיסטוריים, במרחק של 30 ק"מ בלבד נמצאות גבעות האלבני, במחוז קסטלי רומני, שלוקחות אתכם לעולם אחר לגמרי.

ממש סמוך לעיר, תמצאו גבעות מוריקות אשר נוצרו בהתפרצויות געשיות באזור, שני אגמים כחלחלים-ירקרקים צלולים כבדולח הנחבאים בינות לגבעות, ומצויים למעשה בלועות הרי הגעש. בטיול בין הגבעות מתגלות 13 עיירות ציוריות וכפרים זעירים.

שמו של החבל מעיד על טיבן של העיירות - הן נקראות על שמן של המצודות הרומיות ששימשו מקלט לאצילי העיר בעתות של משטר מאיים. גם כיום, נמלטים תושבי רומא בקיץ מפני החום והמוני התיירים ל"קסטלי". כאן הם מוצאים אוויר צח, קרירות נעימה, טיולים קצרים, בתי הארחה ומלונות קטנים בלב הנוף ברגוע הזה.

זהו מסלול היקפי שניתן לעשות אותו ביום אחד, אם יוצאים השכם בבוקר מרומא. אם חשקה נפשכם בטיול יותר רגוע, תמיד תוכלו ללון באחד מבתי ההארחה המקסימים במקום.

אז וגם היום - מקלט לעת מצוא (צילומים: שמואל לוינבוק)

היכרות אישית עם האפיפיור

התחנה הראשונה בדרך ויה אפיה מרומא היא קסטל גנדולפו - עיירה חביבה שהייתה למעון הקיץ של האפיפיורים חל מן המאה ה-16, ומכאן בא לה עיקר פרסומה.

ארמון האפיפיורים ממוקם בראש הגבעה ונראה מכל מקום, אך למרבה הצער רק הזמנה אישית מהאפיפיור בכבודו ובעצמו תכניס אתכם לארמונו.

אפשר לחנות בתחנה המרכזית ולטפס לאורך חומת הארמון כדי לצפות בנוף המרהיב של אגם אלבנו, הממוקם בלוע הר געש, ונגלה בכל תפארתו ממש לרגליכם, מעוטר כולו בגבעות מכוסות חורש ירוק. כדאי גם לעצור בעיירה לסיבוב קצר בכיכר ליברטה ובכנסייה שעוצבה במאה ה-17 על ידי ברניני.

התחנה הבאה היא העיירה גנזנו, היושבת בצידו המערבי של אגם נמי. כדאי להתחיל בטיפוס ממרכז העיירה לכיוון הכנסייה, שבה תצפית נפלאה לעבר האגם ממש למרגלות הגבעה. בחודשים מאי-יוני (60 יום לאחר חג הפסחא) מתקיים במקום פסטיבל פרחים שבמהלכו הופך הרחוב המוליך לכנסייה לשטיח עשוי פרחים בדוגמאות מרהיבות עין.

מן הנקודה הדרומית ביותר במסלול, וולטרי - העיירה המשגשגת באזור, המומלצת בעיקר לחובבי היין - נתחיל להצפין בחזרה לרומא. נעשה את דרכנו דרך הכפר נמי, היושב על הרכס המזרחי של לוע הר הגעש, בו מסתתר אגם נמי שפניו מבריקים כראי וטומנים בחובם סוד מרתק - הוא עיקר סיפורנו.

מעון הקיץ. כדאי לחזק את הקשרים עם האפיפיור

ספינות הפאר של הקיסר האכזר

מתחת לפני האגם הרגועים התרחשה דרמה בת אלפיים שנה, שראשיתה בימי הקיסר קליגולה, המשכה בדייגים מקומיים שחיו לפני כ-500 שנה, וסיומה עם הדוצ'ה מוסוליני ועם הבטחה לתחייה מחודשת.

גיבורות הדרמה הן שתי ספינות רומיות אשר נבנו לכבוד הקיסר קליגולה במאה הראשונה לספירה. קליגולה,

היה ידוע באכזריותו ובמוזרותו (באחד המקרים הוא מינה את סוסו לקונסול, לאות זלזול במוסדות הרומיים העתיקים), וסופו שנרצח על ידי שומריו בתום כמעט ארבע שנות שלטון אימים.

הספינות הללו שימשו אותו ואת בני לווייתו בשייט תענוגות על האגם הרגוע הזה. הם גם נהגו לבקר במקדש דיאנה אשר בחופו הצפוני של האגם.

הספינות נבנו מעץ משובח והיו ענקיות לזמנן - 70 מטר אורכן ו-20 מטר רוחבן (רק לשם השוואה, ספינתו של קולומבוס שחצתה את האוקיינוס הייתה באורך 40 מטר). הן קושטו בפאר רב, עם שפע אביזרים ופסלים, מצוידות בעוגן ענקי ומיטב השכלולים ההנדסיים שלא היו מביישים גם מהנדסים בימינו.

ציור של הספינות המוצג במוזיאון (צילום: שושנה סלונימסקי)

עם הירצחו של קליגולה, בשנת 41 לספירה, מולאו הספינות בפסולת וטובעו באגם. רק מאות שנים לאחר מכן, נודע לדייגים מקומיים על הימצאותן, לאחר שמדי פעם העלו בחכתם קישוטים ואביזרים שניתקו מהן.

אלפיים שנות היסטוריה בצבצו מתוך האגם

המידע הרב שהצטבר על אודות הספינות הביא את מוסוליני לומר בשנת 1929 - "אם אי אפשר להעלות את הספינות אל פני המים - נוריד אנו את פני המים אל הספינות". כלומר, לייבש את האגם, ששטחו כ-1.6 קמ"ר ועומקו המרבי כ-30 מטר, ולחשוף את הספינות. וכך עשה.

במבצע הנדסי מורכב ביותר, שיתפו פעולה חברת משאבות ממילנו וחיל הים האיטלקי, הוצבו משאבות עצומות בשפת האגם והחלו לרוקן אותו. המים הופנו לתעלה תת קרקעית קדומה מהתקופה האטרוסקית, וממנה הוזרמו המים אל הים.

באופן זה, הורדו פני האגם בכ-12 מטרים, וברגעים עוצרי נשימה אלו, בצבצו ויצאו לאוויר העולם אלפיים שנות היסטוריה אשר נותרו כמעט בשלמותן – שתי ספינות אדירות מימדים. באחת, שכנראה שמשה את הפמלייה המלכותית, והייתה מלון עינוגים צף, נמצאו מרצפות עם עיטורי פסיפסים ושיש, אך לא אמצעי חתירה. השנייה, הייתה כנראה אניית הפולחן.

עם חשיפתן, היה צורך להזדרז ולעטוף את האניות בבדים רטובים, שכן המגע עם האוויר היבש יכול היה הביא להתפוררותן המיידית. ספינות הענק הובלו בזהירות רבה לחוף, אל מבנה מיוחד שהוקם עבורן על שפת האגם - "מוזיאון הספינות הרומיות", שנחנך בטקס רב רושם בנוכחות מוסוליני בשנת 1930.

כך חולפת תהילת עולם

לאחר תהליכי שימור ושחזור, הוצגו לבסוף הספינות במוזיאון בשנת 1940. אך ההישג ההנדסי והמדעי לא נשמר זמן רב, מאחר ובעת מלחמת העולם השנייה עלו הספינות באש מסיבה שעד היום אינה ידועה. ייתכן והיה זה פגז אמריקני טועה, הצתה מכוונת של פשיסטים איטלקים או אנשי אס.אס. גרמנים – הכל אפשרי.

אלפיים שנות היסטוריה נחשפו ברגעים עוצרי נשימה

מרבית הממצאים נשרפו כליל, ומן השריפה נותרו רק כמה אריחי ריצוף מעוטרים, חרטום הספינה העשוי מתכת, וכן מספר רעפי מתכת.

בשנים האחרונות, שופץ המוזיאון ונבנה העתק מדויק של הספינה הראשונה, תוך שימוש בשיטות ובכלי עבודה דומים לאלו של בוני הספינות הרומים. הדגם ניצב כעת בחצר המוזיאון.

להשלמת הסיבוב המעגלי בדרכנו לרומא, נראה את מונטה קאבו, שממנו נוכל להשקיף על כל האזור כשרומא נראית באופק. נסיים את המסלול בפרסקטי, היושבת על הגבעות הפונות לרומא ומתהדרת בארמון מרשים מן המאה ה-17 ולפניו גנים מדורגים.