ל-40% מהישראלים אין פנסיה (קרן פנסיה, קופת גמל או ביטוח מנהלים) - כך עולה מסקר שערכה חברת הביטוח, הפניקס. עוד עולה מניתוח הנתונים, כי ישראלים רבים אינם מעדכנים את החיסכון הפנסיוני שלהם בהתאם לנסיבות חייהם וכ-50% יסתפקו בהכנסה חודשית נמוכה מ-8,000 שקל בגיל הפרישה.
על פי הסקר, ניתן לראות כי קיים פער בין הרצוי למצוי בתחום החיסכון הפנסיוני בישראל וכן להצביע על היעדר ידע של המבוטחים בנושא, המתקשר גם להתנהגות פסיבית, העלולה לפגוע בעתידם הכלכלי.
האבסורד הוא שהישראלים לא דואגים לעצמם לפנסיה למרות שהם מגלים פסימיות לגבי יכולת לכלכל את עצמם בעתיד: כ-40% חושבים שמצבם הכלכלי יורע לאחר הפרישה.
כ-55% הישראלים יודעים שעל-פי החוק, מאז כניסתה לתוקף של חקיקת בכר, העובד רשאי לבחור בעצמו את הגוף שינהל עבורו את החיסכון הפנסיוני. עם זאת, 26% ציינו שעל-פי חוק מקום העבודה הוא שקובע ו-19% השיבו שהם לא יודעים.
על אף הנתון שרק 30% מהאוכלוסייה טרחו לעדכן את תוכנית החיסכון הפנסיוני בשלב בו סיטואציית החיים שלהם השתנתה - 72% מהישראלים סבורים שהאחריות להבטחת רמת החיים למי שיצאו לפנסיה מוטלת על האדם עצמו.
הסיבות לעדכון הביטוח הפנסיוני נבעו בשל שינוי בשכר (15%), שינוי במקום העבודה (11%) ו"רצון לתכנן את העתיד" (11%). רק 3% ציינו הולדת ילד כסיבה לשינוי ואחוז בודד ציינו צרכים סיעודיים כסיבה לעדכון.
ברוב המקרים, את השינוי יוזם המבוטח עצמו (כ-48%), כ-22% ציינו את סוכני הביטוח כיוזמי השינוי, כ-13% ציינו את המעסיקים וכ- 7% ציינו את חבריהם או עמיתיהם לעבודה.
"קיימת חשיבות בהעלאת המודעות לעדכון החיסכון הפנסיוני בקרב האוכלוסייה, אחרת עלול הלקוח למצוא עצמו במצב של תת חיסכון או תת ביטוח", אומר דובי רם, תחום חיסכון ארוך טווח בפניקס.
"לדוגמא, לאחר הולדת ילד מומלץ להגדיל את סכומי הביטוח או הגדלת מרכיב השארים, בניגוד למצב רווקות בו עיקר הכספים מופנים לחיסכון ולא לשארים. בהתאם יש גם להתייחס לביטוח נכות ואובדן כושר עבודה, המקבלים משנה תוקף כאשר המשפחה מתרחבת.
בחלק מהתוכניות קיימים מנגנונים אוטומטיים להתאמה בין צרכי המבוטח לבין זכאותו על פי התוכנית, לדוגמא כיסוי לכל הילדים בקרן פנסיה, או התאמת גובה הפיצוי החודשי לשכר המבוטח בביטוח מנהלים".
האם הייתם ממשיכים לעבוד גם לאחר הפרישה? התשובה נראית ברורה מאליו, אך מסתבר שלו הדבר היה נתון לבחירתם, קרוב ל-70% מהישראלים הביעו נכונות להמשיך ולעבוד גם לאחר גיל הפרישה הקבוע בחוק, וזאת ללא כל הבדל מגדרי.
למעלה מ-50% מאמינים שהכנסה חודשית הנעה בין טווח של 4,000 שקל ל-8,000 שקל נטו תאפשר להם להתקיים בכבוד בגיל פרישה, בהנחה שאין בעיות בריאותיות
מיוחדות.
כ-45% מהישראלים מאמינים שההכנסות שיהיו להם לאחר גיל הפרישה יאפשרו להם לחיות באותה רמת חיים בה הם חיים היום, בהנחה שאין בעיות בריאותיות מיוחדות. 39% השיבו כי הם מאמינים שלא יוכלו לשמור על אותה רמת חיים וכ-16% לא ידעו להשיב.
כ-40% מאמינים שבהשוואה למצבם הכלכלי כיום, מצבם הכלכלי בגיל הפרישה יהיה פחות טוב. כ-29% מאמינים שמצבם הכלכלי בגיל פרישה יהיה דומה להיום, וכ-20% מאמינים שמצבם הכלכלי יהיה טוב יותר.
