שתף קטע נבחר

משפטן: ניתוק מים אסור, חשמל - במידה מסוימת

התגובה לקסאם - מסביר ד"ר רובי סייבל, לשעבר יועץ משפטי למשרד החוץ - חייבת להיות מידתית וממוקדת בתשתית הצבאית של חמאס. הרעבת אוכלוסייה אזרחית אסורה בתכלית. ובכל מקרה, העולם לא יאהב את זה

במסגרת הלחימה בטרור הקסאמים מעזה, מציעים שרים להחריף את צעדי התגובה של ישראל - עד כדי ניתוק חשמל ומים למספר שעות, בעקבות כל שיגור ושיגור. מה אומר המשפט הבינלאומי על צעדי ענישה קולקטיביים - ומה יקרה לתדמיתה של ישראל בעולם?

 

"נקודת המוצא צריכה להיות שיש הפרה חמורה של המשפט הבינלאומי מטעם הרשויות בעזה, בכך שהן מתירות - או לפחות לא מונעות - פגיעת טילים ביישובים בישראל", מסביר ד"ר רובי סייבל, מומחה למשפט בינלאומי באוניברסיטה העברית ולשעבר יועץ משפטי למשרד החוץ. "השאלה היא איזו תגובה מותרת להפרה כזו".

 

"במצב רגיל בין מדינות", מסביר ד"ר סייבל, "אין ספק שמדינה רשאית להפסיק לספק חשמל או דלק למדינה שמתקיפה אותה, גם אם ישנו הסכם לאספקה כזו". אלא שכאן מסתבכים העניינים: האמנם נחשבת רצועת עזה - בעידן שאחרי ההתנתקות ועליית חמאס - לשטח ריבוני זר? 

 

"רצועת עזה נמצאת במידת מה בשליטה ישראלית", מסביר המשפטן. "אנו שולטים באוויר ובגבולות, והרצועה תלויה לחלוטין בנו להספקת מזון, דלק וחשמל - במידה מסוימת גם מים. המשפט הבינלאומי קובע שבמצב כיבוש, אין להעניש קולקטיבית, דהיינו: אין להעניש אוכלוסייה שלמה בגין מעשיהם של בודדים. אנו לא כובשים שם ואין ממשל ישראלי, אך כאמור, יש לנו מידה מסוימת של שליטה".

 

ומה בנוגע למצב המלחמה, שקיים מול עזה? ד"ר סייבל מסביר: "כל מדינה רשאית

 להפעיל כוח לצורכי הגנה עצמית. אין ספק שישראל רשאית להפעיל כוח צבאי נגד משלחי הטילים וגם נגד התשתית התעשייתית, שמסיעת במישרין לייצור ושיגור הטילים. אך גם במצב לחימה, הפגיעה באוכלוסייה האזרחית חייבת להיות מידתית - לתועלת הצבאית שבהתקפה. דיני המלחמה קובעים במפורש שאין להרעיב את האוכלוסייה האזרחית כאמצעי לחימה".

 

בשורה התחתונה: "מותר לנו להתקיף יעדים צבאיים ותשתיות שמסייעות לייצור ושיגור. אך התקפות כאלו חייבות להיות מידתיות. לדעתי, הפסקת אספקה של מים פוגעת באוכלוסייה האזרחית באורח לא מידתי, והיא אסורה. אך מאחר ואספקת חשמל ודלק מסייעת לייצור הטילים, מותר לנו לפגוע בה - אך במידה שלא תפגע יתר על המידה באוכלוסייה האזרחית. עם זאת, בפועל, אין ספק שנספוג ביקורת בינלאומית קשה ברגע שיתפרסמו ידיעות ותמונות על בתי-חולים, תחנות שאיבה ומאפיות, שהפסיקו לפעול בגלל הפעולה הישראלית". 

 

פעילי זכויות אדם חוששים מאוד מהכוונה להסלים את המצב בעזה, שגם כך נתונה למצוקה הומניטרית קשה. נגה איתן, דוברת עמותת "גישה": "מאז יוני 2007 נוקטת ישראל מדיניות של הידוק הסגר הכלכלי-אזרחי על הרצועה, אשר הביאה לפגיעה אנושה בכלכלת עזה ובחיי היום-יום של התושבים שם. כולנו, ובראש ובראשונה תושבי שדרות, עדים עם כל אזעקת 'צבע אדום' לחוסר התוחלת שבפגיעה באוכלוסייה האזרחית הפלסטינית. אין להפוך את הילדים בשדרות ואת הילדים ברצועת עזה לבני ערובה של גורמים קיצוניים, שאינם רוצים לחיות בשלום ומעוניינים בזריעת הרס והרג".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
ד"ר רובי סייבל
מכת קסאם
צילום: רויטרס
מומלצים