למה כדאי לעבור לדפדפן Firefox?
כ-150 מיליון אנשים נטשו את אינטרנט אקספלורר ועברו לדפדפן הקוד הפתוח Firefox. למרות השיפורים הניכרים שערכה בדפדפן שלה, מיקרוסופט מתקשה לעצור את הסחף
הדפדפן אינטרנט אקספלורר (להלן: IE) הוצג לראשונה בשנת 1995. באותה תקופה שלט Netscape Navigator בכ-80 אחוזים מהשוק, והיה ללא ספק חביב הקהל. מיקרוסופט, מצדה, שלטה כבר בשוק מערכות ההפעלה ובשוק התוכנות המשרדיות. עבורה זה היה עוד מאבק לנצח בו, וכרגיל - היא ניצחה.
אבל בשנתיים האחרונות ישנה קבוצה הולכת וגדלה של אנשים שמאמינה שהמלחמה חוזרת והפעם "הטובים ינצחו". הם גם מסמנים את היורש: דפדפן הקוד הפתוח Firefox.
פרק שלישי בטרילוגיה
Firefox הוא לא רק האנדרדוג, אלא גם מוצר קוד פתוח, "הדפדפן של העם". IE הוא מוצר שמקדם את אסטרטגיית ההשתלטות של מיקרוסופט על הרשת - זו הרוח שמנשבת באתרים כמו Switch2Firefox.com, ExplorerDestroyer.com, SpreadFirefox.com ורבים אחרים שקמו כדי לעודד את המעבר ל-Firefox.
רבבות משתמשים, מפתחים ויזמים, מקימים אתרים, מנהלים דיונים בפורומים, מפתחים תוספים (Plug-ins), ומסבירים לכל מי שרוצה לשמוע מדוע כדאי לו לעבור.
זהו קהל עם מודעות צרכנית ופוליטית, שעוסק בפעילות מיסיונרית נמרצת. אנשים מדור שגדל על סרטי "מלחמת הכוכבים". כמו בכל טרילוגיה טובה, אחרי ניצחון בחלק הראשון (נטסקייפ) והפסד צורב בחלק השני (IE), הפרק השלישי ממש מבקש ניצחון מזהיר של המעטים כנגד הרבים.
לכאורה, זוהי מלחמת מעטים-כנגד-מעטים. כי את רוב האנשים - אולי גם אתכם - לא באמת מעניין מה שמו של הדפדפן בו הם משתמשים, או מאיזו גירסה הוא. בוודאי שלא מעניין אותם אילו מאבקים אידיאולוגיים וכלכליים קשורים בו.
אבל קהילת משתמשי Firefox העולמית גדלה כל הזמן, וזוכה לתמיכה הולכת וגוברת מצד התעשייה. במיוחד מצד Google, היריבה העולה של מיקרוסופט, שיש לה עניין עסקי ותדמיתי מובהק במאבק הזה. לכן היא תורמת משאבים לפיתוח, שילבה את הדפדפן בחבילת היישומים Google Pack, דוחפת אותו דרך תוכנית Adsense, ומי יודע מה עוד.
Firefox מתקדם, IE נסוג
כדאי אמנם להתייחס בזהירות לנתונים סטטיסטיים שנוגעים לאינטרנט, אבל כל המספרים שעולים ממחקרים מצביעים על אותה מגמה: מאז תחילת 2004, נתח השוק של IE נמצא בנסיגה מתמדת. בסך-הכל, איבדה מיקרוסופט בזמן הזה כ-14 עד 18 אחוזים מהשוק.
Firefox משמש כיום קרוב ל-15 אחוז מהגולשים בעולם, פי שניים מאשר לפני שנתיים כשהוכרזה גירסה 1.5 של הדפדפן. כ-150 מיליון אנשים.
באירופה מדובר כבר על 28 אחוזים (לפי XiTi Monitor), כשבמדינות כמו פינלנד, גרמניה, אוסטריה ואירלנד הממוצע עומד על כ-40 אחוז. שטחי האיחוד האירופי, יש להוסיף, כוללים היום כ-250 מיליון גולשים, יותר מאשר בארה"ב וכנראה גם יותר מסין (לפי ה-CIA Fact Book).
למה בעצם לעבור ל-Firefox?
המעבר ל-Firefox קל מאוד: מורידים, מתקינים, והדפדפן כבר מייבא מ-IE את כל הסימניות, העוגיות, הסיסמאות וכל השאר.
אבל למה לעבור בעצם? Firefox הוא לפני כל דבר אחר דפדפן נוח מאד לשימוש. כלים מובנים כמו סרגל החיפוש, מנהל ההורדות, חוסם הפרסומות, קורא RSS ומעל לכל מערכת הלשוניות (Tabs), משנים כליל את חווית הגלישה. זו, אגב, כמעט רשימת התכונות החדשות של IE7, אם כי האינטרגציה שלהן לתוך Firefox הרבה יותר מוצלחת.
הגלישה ב-Firefox היא גם מהירה ובטוחה יותר. ב-Firefox דפי אינטרנט נטענים מהר יותר, ישנן פחות פרצות אבטחה, וישנה בעיה פחותה של תוכנות הריגול, כי אלו נתפרות ברובן לדפדפן הנפוץ יותר. יש ל-Firefox גם מערכת מובנית להגנה מפני אתרים מתחזים ("Phishing").
אחד הסיבות ליתרונות הטכניים והפונקציונליים של Firefox, היא שבתהליך הפיתוח שלו מעורה קהילה עצומה של משתמשים, שתורמת רעיונות, פידבקים ולא מעט קוד תכנותי (פתוח).
נכון לשעת כתיבת שורות אלה, ישנן לא פחות מ-1128 הרחבות ל-Firefox, שמיושמת בצורה של תוספים (Plug-ins). הן מאפשרות לכל משתמש, גם חסר ידע, להוסיף לדפדפן תכונות ככל העולה על הדעת. לשלב בסרגל הכלים תחזית מזג-אוויר, תוסף של נגן מדיה או רדיו אינטרנט, להציג חיווי של מספר ההודעות שמחכות בתיבת הדואר, או לעטוף את הדפדפן באחד מאלפי עיצובים שמגיעים בערכות נושא (Themes) מוכנות.
אלו רק דוגמאות - בין ההרחבות ל-Firefox אפשר למצוא כאלו שקשורות לחיפוש, הורדות קבצים, ניהול הגדרות וסיסמאות, ריבוי משתמשים, פרטיות, קישור לשירותי וכלי רשת שונים לרבות Gmail, שירותי מפות, מילונים, כלים ייעודיים לבלוגים, IRC, Google Adsense, ועוד ועוד.
מתכוננים לגירסה הבאה
גירסה 3.0 של Firefox שהכרזתה הרשמית צפויה בהמשך השנה, תכלול שורה ארוכה של שיפורים ותוספות; באבטחה, מנהל ההורדות, מערכת הסימניות, ובמנוע של הדפדפן, "Gecko", שהוא סוד כוחו. היא תהיה מהירה יותר ותתמוך בצורה הרבה יותר טובה בשימושים כמו חבילת האופיס המקוונת Google Docs.
בינתיים, Firefox 2.0 עם כל יתרונותיו, עדיין רחוק משלמות. הוא לא ירוץ היטב על מחשב ישן ודל זיכרון, למשל. בעבודה אינטנסיבית עם הרבה לשוניות שפתוחות במקביל, הוא נוטה להיות פחות יציב ופחות מהיר - אם כי לא בטוח שפחות מאקספלורר.
אבל המכשול העיקרי בדרכו של Firefox הם האתרים שאינם מוצגים בו בצורה תקינה, או אינם עובדים כראוי. הסיבה לכך קצת אירונית: Firefox מותאם לתקני האינטרנט הרשמיים, שאומרים איך צריך להיכתב הקוד של האתר וכיצד משתלב בו השימוש בטכנולוגיות שונות.
היצמדות לתקנים הייתה מאפשרת לאתר להיראות טוב גם ב-Firefox וגם ב-IE, אבל עד לזמן האחרון רוב בוני האתרים לא היו מודעים לכך.
מכל מקום, מספר האתרים שאינם תואמי-Firefox הולך ופוחת. בין השאר משום שמיקרוסופט עצמה שינתה מדיניות ושמה דגש רב על יישור קו עם התקנים. מה גם שקהילת המפתחים ל-Firefox מציעה פתרונות משלה, כמו התוסף IE Tab, שמאפשר להציג ב-Firefox אתרים כפי שהיו נראים ב-IE.
Firefox, הנקודה הישראלית
הקהילה של Firefox כוללת מספר מעגלים. הגרעין הקשה מורכב מאנשי ה-Mozilla Foundation, מלכ"ר שקם ביולי 2003 בקליפורניה במטרה לקדם את דפדפן הקוד הפתוח ומעסיק לשם כך מאות אנשים בארה"ב וברחבי העולם. סביבו, ישנה קהילה של עשרות אלפי מפתחים בכל רחבי העולם, שתורמים מזמנם וממרצם ללא כל תמורה למען פעילות שהם מאמינים בה.
בישראל ישנה קהילה ערה וחיונית במיוחד של מפתחים כאלה, שמקיפה את ארגון מוזילה ישראל שהוא מעין שלוחה מקומית של הארגון האמריקני. האתגר הגדול שלהם, בדומה לקבוצות דומות אחרות בעולם, הוא לבצע התאמה של הדפדפן לקהל הישראלי ולעודד אותו להשתמש במוצר.
זה אומר לא רק תרגום לעברית, אלא לוקליזציה מלאה. לדוגמא, סרגל החיפוש של Firefox העברי יספק לכם גישה מהיר לא רק ל-Google, אלא גם לשירות החיפוש נטקס, לשירות התרגום של מורפיקס, לויקיפדיה העברית, לאתר נענע ועוד. האתר של מוזילה ישראל מספק הרחבה עם כ-40 אתרים ישראליים נוספים.
תומר כהן, האחראי על הלוקליזציה בארגון, אומר שגם נושא התמיכה של אתרים ישראליים ב-Firefox נראה היום אחרת מבעבר: "הרבה יותר פשוט כיום להתאים אתרים ל-Firefox, ואנחנו מוצאים שהרבה יותר בעלי אתרים מבינים את חשיבות הנושא ומקצים לשם כך משאבים. אנחנו מאפשרים לגולשים לדווח לנו על אתרים שנתקלו בהם בבעיות, אבל ביותר ויותר מקרים אלו בעלי האתרים שמגיעים אלינו ומבקשים עצה".
"זה אחד היתרונות של Firefox, שעומדת מאחוריו קהילת מפתחים קשובה, שהמשתמשים מזינים אותה ברעיונות ובפידבק מתמיד". "התחושה היא שאנחנו על הגל", כהן מוסיף. "בכל חודש המספרים גדלים". בבלוג שלו, הוא מפרסם מדי מספר חודשים רשימה של אתרים ישראליים גדולים שאינם תומכים ב-Firefox. הרשימה הזו, הוא אומר, הולכת ומתקצרת.
