עם המורים נגד מצג השווא של תמיר

ה"רפורמה" החדשה אינה אלא יישום, בלבוש חדש, של דו"ח דברת, שנבלם לפני שנתיים על ידי שני ארגוני המורים במאבק עיקש ובגיבוי ציבורי. עתה הוא מקודם על ידי הפרופ' תמיר, אשת הימין הכלכלי, ומזכ"ל הסתדרות המורים, יוסי וסרמן, בניגוד לרצונם של רוב המורים ותוך ניסיון להטעות את הציבור ביחס לטיבו.

ביד אחת נותנים ובשנייה לוקחים

היום כוללת משרת מורה ביסודי 27 שעות הוראה פרונטלית. בשל המשכורת הנמוכה עובדים מורים רבים שעות נוספות – עד 1.4 משרה המותרת להם. על כל שעת הוראה בבית הספר עובד המורה כשעה נוספת, בעיקר בביתו: בדיקת בחינות ועבודות, התכוננות לשיעורים, ימי הורים וישיבות. משרתו של מורה היא בפועל 55-50 שעות תובעניות ביותר. בהשוואה למורים בעולם המערבי - מורי ישראל הם עבדי הוראה.

היקף שעות ההוראה למשרה של מורה בבית הספר היסודי (כולל שעות הוראה פרטנית והוראה קבוצתית) יעלה ל-31 עם החלת ה"רפורמה" – עלייה של 15%. כיוון שגם בשעות ה"שהות" - המוגדרות כשעות שאינן הוראה, יצטרכו המורים להפעיל את התלמידים (משום שהאוצר אינו מתכוון לארגן ולממן את הפעלתם על ידי גורמי חינוך אחרים -, הרי שהיקף ההוראה למשרה יגדל בפועל ב-30% עד 70%.

השכר הכולל למשרה צפוי לגדול בשיעור של עד 26%. אך בשל הקפאת גמול ההשתלמות, ביטול האפשרות לעבוד שעות נוספות והגבלות נוספות הכלולות ב"רפורמה" - מורה העובד היום ב-1.4 משרה יפסיד למעשה, 10% משכרו הנוכחי.

ה"רפורמה" החדשה מאמצת במלואה את תפיסת המְנהל הכל-יכול של דו"ח דברת. תפיסה זו משתררת בכל מקום שבו נהרסת מדינת הרווחה.

מוסד הקביעות יחדל למעשה להתקיים (כפי שמבקשת ועדת שוחט לעשות ביחס למרצים). מורה יקבל קביעות או יפוטר של סמך שיקול דעתו של מנהל בית הספר בלבד. עלייתו בדרגה – ובשכר – אף היא תהיה תלויה במנהל. צעד זה יוביל למעשה להרס ארגוני המורים ולערעור מוחלט של הביטחון התעסוקתי. זוהי המטרה של הימין הכלכלי.

הרפורמה שנדחתה

כל רפורמה אמיתית הייתה צריכה להכפיל את שכר המורים בתוך שנתיים-שלוש על בסיס המשרה הנוכחית. חלקה השני צריך היה להביא להקטנת מספר התלמידים בכיתה לרמה של 25-20 תלמידים, כמקובל במדינות מערב אירופה. ביטול ההשתלמויות באוניברסיטאות, שהפכו את מורי ישראל למורים המעודכנים ביותר בעולם בתחומי התמחותם – יביא להידרדרות נוספת באיכות ההוראה.

מורי הסתדרות המורים צריכים להתקומם נגד הסכם אולמרט-תמיר-וסרמן. עליהם לחבור לחבריהם בארגון המורים, לסטודנטים, למרצים, לתנועות הנוער הכחולות, תנועה הקיבוצית ולארגוני החברתיים במאבק גדול על דמות החינוך וההשכלה הגבוהה בישראל.