שתף קטע נבחר
 

שנה של התפכחות מדת הכאילו

מי מעצב את דעתנו, משנה את תפיסת עולמנו ולפעמים מנהיג אותנו כמו עדר לבחור באיזה כוכב הזוי שנולד במוחן הקודח של חברות ההפקה. אלה הם האלוהים החדשים, אלוהי הצרכנות - החברות הגדולות ובעלי ההון. לקראת השנה החדשה - הגיע הזמן שנשתחרר מהם

זוכרים את דבריו של נשיא שידורי קשת והבעלים שלה, מר מוזי ורטהיים? ראוי לחקוק אותם על לוח ליבנו. זה קרה כאשר תחקיר של התכנית עובדה, המתיימרת לחשוף בפנינו אמת ורק אמת - לא פגעה חלילה באיזו מוסכניק או חוטף תינוקות, אלא העיזה לחשוף בתחקירה עובדות מביכות על חברת ישראייר.. אופס, הנה לנו מעשה שלא ייעשה.

 

ישראייר, להזכירכם, שייכת לאחד מבעלי ההון החזקים במדינה, האיש מצידו עשה שריר... הרי יש לו עוד עסקים, הוא מחזיק את קשת בכיס הקטן, הוא מפרסם אצלם - וביחסי הכוחות אמת מול כוח, מי מנצח בהליכה? הרי הפרסומות שלו מממנות את הטלוויזיה.

 

ומה קרה אחרי השריר? מייד התייצב מוזי ורטהיים, הבעלים של "קשת" מר טלוויזיה האמיתי, ואמר: "קשת טעתה כאשר הביאה את תוכנית הטלוויזיה עובדה. אין לתוכנית הזאת מקום בשידורי ערוץ 2 בכלל.  

 

זה מה שאמר נשיא שידורי קשת על עובדה? תכנית תוכן? יותר מזה - תכנית עיתונות??! יותר מזה - כלב השמירה של הדמוקרטיה? כן, זה מה שהוא אמר, והכל בגלל שהיא העזה להתעמת עם בעל הון. והוא אמר את זה מתוך אמונתו הפנימית האמיתית. טלוויזיה היא לא תוכן, היא בסך הכל כלב מאולף של בעלי ההון והאינטרסים שלהם.

 

מבחינתי זה היה אירוע מכונן בתולדות התקשורת בישראל. כי מה קרה כאן? נחשפו האינטרסים האמיתיים. ההליכה הרחוקה של תחקירני עובדה אל האזור האסור גרמה למשהו להישרט שם, ולנקות איזה חריץ שמבעדו אפשר היה לראות את הדברים לאשורם.

 

למי שייכת התקשורת? 

התקשורת שייכת לבעלי ההון ולמסרים שלהם. העסקים הקטנים יכולים להיחשף ולהיפגע, התחקירנים הלהוטים יכולים להתנפל על הנוכלים הקטנים כאוות נפשם, החבל משוחרר להם. גם הפוליטיקאים יכולים להיות אחלה שק חבטות. אבל חס וחלילה אסור להם להתקרב למשפחות הגדולות, שכולנו במדינה הזו עובדים בשבילן במאות אלפי משרות ותתי משרות חובקות מדינה. הנה לכם רוח הקפיטליזם במיטבה.. חופש תחרות? הצחקתם אותי. בכל תחום ותחום החזק בולע את החלש ומונע ממנו להתחרות בו.

 

הטלוויזיה המסחרית, עגל הזהב

בוודאות, כמעט כל מה שאנחנו רואים על המסך שטוף באינטרסים תאגידיים. אפילו אם נעזוב את השדה הלגיטימי של הפרסומות עצמן, נגלה שכל תוכניות התוכן הן פרסומות אגב לחברות כאלה או אחרות. כל מה שאנחנו רואים היום בערוצים המסחריים (ערוץ 10 2, ואפילו ברבים מערוצי הכבלים והלוויין), כל התכנים בכאילו שאנחנו נחשפים להם, הם פרסומות אגב לאיזה תאגיד שימשיך לגלגל מיליונים בזכות העיניים שלנו, הצופות בו וחשופות למסריו.

 


מול הטלוויזיה. עגל הזהב

 

ראיתם בשנה שעברה את טקס "אנשי השנה" המשותף לעמותת לתת? הם אכן נתנו, נתנו לנו עד הסוף "פרסומות אגב" לבנק הפועלים, אורנג' ואסם. הושפלתם יחד עם הזקן בן ה86 שאין לו מה לאכול ושנוצל עד תומו לצרכי הרייטינג?

או האמא שנאלצת לרחוץ את ילדה בגיגית? ראיתם את שליחי בנק הפועלים מצילים אותנו מרעב? לא, כי אם לא ראיתם זה לא טוב. הרי הכל נעשה בשביל העיניים שלנו. כי העיניים שלנו הן מהות הרייטינג.

 

המשוואה פשוטה:

 

ככל שיותר עיניים בוהות במסך ככה הזכייניות יכולות למכור יותר זמן אוויר ביותר כסף.

 

וככה זה עובד: אלוהי הצרכנות מצידם מספקים לנו בידור רדוד, ואנחנו ההמונים נותנים להם את המוח שלנו בתמורה. שישטפו אותו.

 

שאלה: נכון שחשבתם שאתם קונים טלוויזיה לשימושכם הפרטי? תחשבו שוב.

 

ומה עם החיים שלנו?

נשמע הזוי, אבל עובדה: אין לנו מרחב פרטי אמיתי. נולד לכם ילד במזל טוב? קיבלתם מתנות מאיזה חברה מסחרית? איך הם יודעים לשלוח לכם מתנה בדיוק בזמן? חשבתם על זה פעם?

 

אני לא רוצה להלחיץ אתכם אבל אתם במעקב... יש לתאגידים מידע עליכם, שנאסף מכל מקום אפשרי, מהמחשב, מהטלפון הסלולרי, כספומט, כרטיס אשראי, חברות ביטוח, דואר אלקטרוני, סרגלי כלים על מחשבכם האישי. מה לא?

 

תרבות הכאילו אוספת עליכם מידע ונעזרת במיטב הפרסומאים לייצר טכניקות פיתוי נבזיות. מתנות, הזכרנו? אין מתנות חינם.

 

מפלחים אתכם יום יום כדי להעביר מידע לתאגידים שיוכלו להתמקד בדבר החשוב באמת: מה הם חלומותיכם, מה כיסכם מאפשר לכם, ואיך למכור לכם משהו לפני שמישהו אחר יקדים אותם. אגב, גם אם כיסכם אינו מאפשר, סוכני המכירות ידאגו להשלים את העבודה בשידול מקצועי עד לפירוקכם הסופי.

 

בתשלומים.

 

דת הכאילו

אחרי 11 שנות קופירייטינג, הבנתי הכל. תודה. כשהכל מסתכם באיך להרוויח יותר ולשלם פחות, מוקרבים יום ביומו ערכים אנושיים על מזבח הצרכנות. זה הכל שיווק. יצרנים קטנים נדרסו למוות תחת גלגלי הגלובליזציה. תאגידי ענק משווקים תפישות ופילוסופיות בטלוויזיה, בקולנוע ובשלטי החוצות, כאשר את הייצור עצמו הם מוציאים בקבלנות משנה, הרחק מהחוקים המגנים על הפועלים בארצם - אל מדינות העולם השלישי. שם הם מעסיקים אנשים בתת תנאים ובתת שכר.

 

שהם ילכלכו את הידיים? הם עסוקים במיתוג, בשיווק, בסרטוני פרסומת מגרים, ובהשתלטות על תכנים. ורבותי, במדינה הקטנה שלנו חולת ההערצה אל אחותה הגדולה, התנאים לא ממש שונים. מבט קל אל העובדים הזרים או עיירות הפיתוח, רק מבט קל.

 

וככה באמצעות פרסומותיהם ותכניהם תוך איסוף וכיבוש התרבות (רק אתמול נקנה צביקה פיק על-ידי המשביר לצרכן) ניכוס ערכים אנושיים בסיסיים (סלקום, ככה זה כשאוהבים), השתלטות צינית על מרחבי הזמן והתקווה (העתיד נשמע טוב, העתיד נשמע אורנג'), הם הפכו אותנו מבני אדם לצרכנים.

 

מפיצי הבשורה הם משרדי הפרסום, וזה עובד פשוט: מעוררים את הצורך או הפחד או התקווה - ואח"כ משלימים לנו את החוסר במוצר. מיסיונרים של דת הכאילו.

 

ובכל זאת - שנה טובה

לקראת השנה החדשה הלכתי לחפש בן אדם אחד אמיתי, כזה שיש לו אלוהים אמיתיים. מצאתי רב אחד, מקובל, הוא לא רצה להיחשף בשמו. אבל לדעתי יש לו את התשובה. אני קורא לו הרב הלבן.

 

הרב הלבן יודע שאנחנו כולנו חיים בגוף אחד, הוא יודע שכדי לקיים אותו אנחנו חייבים לחיות בהרמוניה, האחד עם השני ועם הטבע. הוא יודע (מי לא?) שהשואה האקולוגית המתרחשת עלינו בימים אלה באה בגלל קידוש הכסף והרווח קצר הטווח. הרווח הזה, העלות מול תועלת דחף את התאגידים לא להתחשב בסביבתם ופשוטו כמשמעו - להרוג אותנו.

 

הרי הטבע רומז לנו, מאותת לנו, לוחש לנו, צועק עלינו, אבל האגו, הרווחים המיידיים.. הרב הלבן יודע שכמו תאים סרטניים בגוף האחד שלנו מסתובבים להם תאבי הבצע הקפיטליסטיים וזוללים את ארוחותיהם של האחרים עד גועל, מבלי צורך, מבלי יכולת לעכל. בזמן שהאחרים משוועים לפרוסת לחם. הוא אומר שבאין הרמוניה הגוף שלנו משמיד את עצמו. מה אני אגיד לכם? תאים סרטניים הם מפגרים, כי הם מכלים את הגוף שממנו הם ניזונים.

 

מה אתה מאחל לנו, רב לבן?

קודם כל התפכחות. אור. כי כשבא האור, ניתן לראות את הפינות האפלות שלנו ולהתבייש בהן, לתקן אותן. ועל ידי ההיצמדות לאור שנזכה להתעלות אל פסגת הקיום האנושית. שנדע לקרב את העולם כולו אל קשר עם הכוח העליון - כוח האהבה. וכמובן- ואהבת לרעך כמוך.

 

אז שנה של התפכחות שתהיה לנו. ושנה של "ואהבת לרעך כמוך".

 

אמן.

 

לאתר של יוסי בן טוב - לחצו כאן

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים