הג'יהאד העולמי חי ובועט
שש שנים אחרי אסון התאומים מנגנוני הטרור האסלאמי ממשיכים למלא תפקיד מרכזי בזירה בינלאומית. לפני המתקפה הבאה, על מקבלי ההחלטות להתמודד עם המדינות שבשטחן מוצאים הטרוריסטים מקלט
מצבו הנוכחי של אל קאעידה שש שנים לאחר המתקפה בארה"ב נראה טוב משהיה ב 2001 כשנדמה היה כי הארגון יוכה קשות. הצלחתם של שני מנהיגיו, בן לאדן וזוואהירי, לשרוד ולהמשיך לנהל את הארגון למרות המרדף הבינלאומי הנמרץ אחריהם והצלחת הארגון ושותפיו לבצע מספר התקפות טרור רבות נפגעים בערים מרכזיות כדוגמת מדריד ולונדון, לצד ניסיונות פיגוע רצחניים נוספים כושלים שסוכלו רק לאחרונה בגרמניה ובדנמרק סייעו בידו לשמר את המוניטין שלו כמי
שכוחו להכות ביריביו עדיין עומד לו. במקביל לניסיונות לתקוף את מדינות המערב, שבו אל קאעידה ושותפיו למקד את מאמציהם בניסיונות להפיל את המשטרים "הכופרים משרתי המערב" באמצעות ביצוע פעילות הטרור במדינות ערב כמו סעודיה ירדן מצרים ולאחרונה במרוקו ובאלג'יריה תוך שימוש במחבלים מתאבדים - דפוס פעולה אשר מהווה את סמלם המסחרי.
מצד שני ניצבים מקבלי ההחלטות האמונים על ניהול המערכה הבינלאומית נגד הטרור בפני אתגר מורכב בעל אופי מדיני לא פחות מאשר צבאי: הכורח להתמודד עם מדינות כושלות אשר משמשות כמקומות מקלט ואימון לארגוני הטרור. בין המדינות הכושלות ניתן למצוא לא רק מדינות עולם שלישי כמו סומליה, מאוריטניה והפיליפינים, אלא גם מעצמה גרעינית כמו פקיסטאן אשר אינה מסוגלת למנוע נוכחות של פעילי אל קאעידה בגבולה עם אפגניסטן או אפילו פעילות טרור המנותבת מעריה המרכזיות נגד מדינות במערב.
היה ואירועי מגה טרור כדוגמת מתקפת ה-11 בספטמבר או אף חמורים ממנה יתרחשו בעתיד- דבר שאינו נראה היום כבלתי סביר - צפויות המדינות הנפגעות לתבוע דין וחשבון מן המדינות הכושלות ואף לצאת למערכה נגד מחוללי הטרור ושולחיהם בעצמן.
מערכות מסוג זה - כפי שהתברר בעיראק ובאפגניסטן - עלולות לגרום דווקא לעליה דרמטית בפעילות טרור וגרילה בשטח המדינות הכושלות ואף לאיים על יציבות משטריהן. לכן, נראה שאחת המשימות המרכזיות והאקוטיות המוטלת כיום על מי שמבקש לטפל בבעיית הטרור האסלאמי הבינלאומי היא לשכנע, בהקדם, את העומדים בראש המדינות הכושלות לממש את ריבונותן ולאכוף על ארגוני הטרור המנצלים את שטחן לחדול מפעילותיהם. באם יכולת המשטרים במדינות אלה לעשות כן מוגבלת, יש לפעול להנעתם להתיר לכוחות בינלאומיים, בחסות האו"ם למשל, להתערב ולסייע להן לסלק משטחן את גורמי הג'יהאד העולמי בטרם יחויבו לעשות זאת לאחר התרחשות אסון קולוסאלי.
נראה כי בספטמבר 2007, שש שנים אחרי האסון בארה"ב, התקווה כי המאמץ המרוכז נגד מחוללי הג'יהאד העולמי יביא להקהיית האיום הנשקף ממנו נכזבה ודי ברור כי הנושא ימשיך למלא תפקיד מרכזי במערכת הבינלאומית עוד תקופה ממושכת.
הכותב הוא מומחה לטרור במכון למחקרי ביטחון לאומי
