מכונית העתיד, לפי גיל אגמון

האיש המשפיע ביותר על שוק הרכב הישראלי, מי שהביא את מאזדה למקום ראשון במכירות זה 12 שנה, זיהה את ריווחיות הליסינג שנים לפני מתחריו והוציא את פורד הכושלת משיממון עסקי להצלחה גדולה, מדבר על מכונית העתיד. אתם יכולים להאמין לו - הוא ללא ספק פגש אותה ביפן זה מכבר. ואף מילה על חקירות ומעצרים

שחר הזלקורן פורסם: 14.09.07, 13:39

אומרים שהנבואה ניתנה לשוטים. אז אומרים. בעולם העסקים המודרני, מי שלא מנסה לחזות את העתיד, מי שלא מנסה לנחש מה יירצו הצרכנים בעוד חמש או עשר שנים, נידון להפסיד בתחרות על כיסו של הלקוח. בתעשיית הרכב, הצורך בראיית הנולד הוא חיוני במיוחד: פיתוח מכונית חדשה עולה לפחות מאות מיליוני דולרים, ואם בסופו של דבר היא לא תעמוד בדרישות השוק ובציפיות הלקוחות, הפגיעה הכלכלית ביצרנית עלולה להיות אנושה.

באופן טבעי, השאלה הבוערת בשוק הרכב היא כיצד תראה מכונית העתיד: איזה מנוע יהיה לה, איזו תיבת הילוכים, באיזה סוג דלק תשתמש, והאם הנהג ימשיך בכלל לנהוג או שאולי יוחלף בידי מחשב ומערכות אלקטרוניות?

על כל השאלות האלה מנסה לענות עבור קוראי ynet גיל אגמון, מנכ"ל דלק מוטורס, יבואנית מאזדה ופורד, וללא ספק האיש המשפיע ביותר כיום בשוק הרכב הישראלי.

על יכולתם של אגמון ודלק לחזות את העתיד מעידות הצלחות רבות, ובראשן ההצלחה החריגה של מאזדה, שחוגגת כבר 12 שנה ברציפות במקום הראשון בטבלת המכירות בישראל. את הצלחתה של היצרנית היפנית הקטנה יחסית, אפשר לקשור באופן ישיר לעובדה שאגמון ודלק צפו את עלייתו המטאורית של ענף הליסינג באמצע שנות התשעים. את פירות ההצלחה - גם ראיית הנולד וגם היערכות לקראתו - הם קוטפים עד היום.

המכונית החביבה על מר ישראלי היא מכונית משפחתית, בעלת מנוע בנזין בנפח 1.6 ליטר ותיבת הילוכים אוטומטית. איך תראה רבת המכר בעוד חמש ועשר שנים?

"אלא אם תהיה התערבות מצד הממשלה, שיכולה לשנות את התנהגות השוק, אני מעריך שבמקום מכוניות ה-1.6 ליטר בנזין שאנחנו רגילים לראות היום, נראה מכוניות בעלות מנועים בנפחים של 900 סמ"ק, 1,000 ו-1,100 סמ"ק. את מנועי הדיזל בנפח 2.0 ליטר של היום, יחליפו מנועי דיזל קטנים יותר, בנפח 1.6 ליטר.

"זה יקרה כבר ב-2014-2015, ואולי אפילו קודם. המנועים האלה יהיו בעלי מגדשי טורבו, וההספקים יהיו גבוהים יותר מהיום: אני מעריך שמנוע בנפח ליטר יהיה בעל הספק דומה לזה של מנוע 1.6 ליטר של היום - ואפילו יותר.

"המעבר למנועים קטנים נובע מתקנות זיהום אוויר מחמירות. מנועים קטנים יותר הם חסכוניים יותר בצריכת הדלק, ותורמים להפחתת זיהום אוויר והורדת משקל המכוניות. אל תשכח, למשקל המכונית יש השפעה גדולה מאד על צריכת הדלק, ולכן גם על זיהום האוויר".

ומה עם תיבות הילוכים - האם החיבה הישראלית לתיבה אוטומטית צפויה להסתיים אי-פעם?

"תיבות ההילוכים יהיו אוטומטיות-רובוטיות, בעלות מצמד כפול, כמו ה-DSG של פולקסווגן. התיבות הרובוטיות בעלות מצמד יחיד (כמו התיבה של טויוטה קורולה החדשה, ש.ה), הן אפיזודה חולפת".

זו תחזית קצת בעייתית - קשה להאמין שטויוטה, יצרנית הרכב הגדולה בעולם, תיכנס להרפתקה שכזו ותהמר על תיבת הילוכים שצפויה להיעלם כל-כך מהר...

"טויוטה לא נכנסה פה להרפתקה. הקורולה מגיעה באמריקה וביפן עם תיבה אוטומטית רגילה. מאחר שבאירופה אין ביקוש לגיר אוטומטי - ומאחר שיצרניות הרכב צריכות לעמוד בתקינה אירופית מתקדמת (יורו 4 ו-5, ש.ה) - זו הדרך של טויוטה להציע גרסה אוטומטית. ולכן, הרעש שטויוטה שומעת בנוגע לתיבה הזו באירופה הוא מינורי.

"צריך גם להבין שהבעיה בתיבה רובוטית בעלת מצמד יחיד, היא מאיפה אתה מגיע אליה: אם אתה מגיע אליה ממכונית ידנית, המחלות שלה לא מפריעות לך כל-כך - מכונית מידרדרת בעלייה גם עם גיר ידני. אבל, אם אתה בא ממכונית בעלת גיר אוטומטי, אז יש לך בעיה. ומאחר שרוב הלקוחות הישראלים באים כבר יותר מעשר שנים ממכוניות אוטומטיות, הם חווים את הבעיות".

מה בנוגע לשיטות הנעה אלטרנטיביות, שיחליפו את מנוע הבעירה הפנימית, שמלווה את תעשיית הרכב כבר 120 שנה - האם נראה יותר ויותר מכוניות כלאיים, בעלות שילוב של מנועים חשמליים ומנועי בנזין או דיזל?

"מכוניות היברידיות הן גימיק שיווקי. אני רואה את כל הטוקבקים ב-ynet שאומרים 'היברידי, היברידי, היברידי', אבל זה רק פתרון ביניים - בסופו של דבר המכוניות האלה עדיין צורכות בנזין".

אז איך אתה מסביר את העובדה שיצרניות כמו דיימלר-קרייזלר וב.מ.וו, שהביעו בעבר התנגדות לפיתוח הנעת כלאיים, עומדות להציע בשנים הקרובות גרסאות היברידיות?

"אי אפשר היום להיות שחקן באמריקה בלי גרסה היברידית, אפילו אם זה נובע רק מסיבה תדמיתית. בסופו של דבר, אני חושב שהרגולוציה היא שתקבע לאן ילך השוק. יש כיום מאבק גדול מאד בנוגע למה צריך למסות: את הטכנולוגיה או את התוצאה. בסוף, הרגולטור יצטרך להיטיב - כלומר לתת הטבות מס או כל תמריץ אחר - עם התוצאה, ולא עם הטכנולוגיה".

אז מבחינה זו, מדינת ישראל מקדימה את העולם - זה הרי בדיוק מה שקבעה ועדת "מיסוי ירוק", שעסקה בתמרוץ כלי רכב ידידותיים...

"אני חושב שהמיסוי הירוק יצטרך להתיישר עם ההסתכלות הגלובאלית. מדינת ישראל החליטה לאמץ את התקינה האירופית, ויש לזה המון השלכות. היא לא תוכל להחליט על שיטת תמרוץ או מיסוי עצמאית. היא כן יכולה להחליט על ערכים שונים: על מה שבאירופה יימסו ב-10%, ממשלת ישראל יכולה למסות ב-100%. אבל השיטה תצטרך להיות אותה שיטה".

מה עם שיטות הנעה אחרות לגמרי, כמו מנועים חשמליים או מנועים הפועלים על מימן?

"למכוניות חשמליות יש היום בעיה: הן לא מציעות טעינה מהירה, וטווח הנסיעה קצר מדי. הבעיה היא בסוללות, בטכנולוגיה. ואני חייב להגיד שזה מוזר. משקיעים המון בתחום, ואין הסבר לכך - אלא שיש כאן בעיה מדעית שאנחנו עדיין רחוקים מלפתור.

"לגבי מימן - אני שומע על זה כבר 20 שנה. אבל למימן יש 1,001 בעיות לא פתורות. חלק טכנולוגיות, חלק בטיחותיות, חלק נוגעות לתשתיות. אני לא רואה את המימן מגיע לשוק הרכב בעתיד הקרוב, אלא אם מישהו ימצא פריצת דרך משמעותית".

אתה מאמין בתיאוריות קונספירציה למיניהן שטוענות כי יצרניות הרכב, שעושות יד אחת עם הממשלות של מדינות הנפט, פשוט לא מעוניינות לפתח אלטרנטיבות למנוע הבעירה הפנימית?

"לא. אם זה היה ישים - אם היו טכנולוגיות הנעה אלטרנטיביות שאפשר מחר להתחיל להשתמש בהן - היו מאמצים אותן. יש מספיק גורמים שהיו מרוויחים מכך.

"צריך לזכור שתעשיית הרכב היא אחת התעשיות התחרותיות ביותר בעולם, ואין לך פה מצב שבו כולם מרוויחים כמו טויוטה ונחים על זרי הדפנה. אתה רוצה להתחיל למנות את יצרניות הרכב שנמצאות כיום בקשיים או שנעלמו? קח את מספר היצרניות בשנות ה-60, ה-70, ה-80 וה-90 - ותראה איך הרשימה התקצרה. וזה לא קרה בגלל שכולם הרוויחו כסף".

עוד נושא שזוכה בשנים האחרונות לתשומת לב רבה, גם מצד ממשלות וגם מצד הצרכנים, הוא בטיחות. אחרי ABS, כריות אוויר ובקרת יציבות אלקטרונית - אילו מערכות חדשות אנחנו צפויים לראות בשנים הקרובות?

"השלב הבא הוא מערכות התרעה אלקטרוניות, שניצנים מהן אפשר להתחיל לראות היום במכוניות יוקרה. חלק מהמערכות האלה מופעלות באמצעות רדאר, חלק מופעלות באמצעות וידאו, והן מספקות התרעה מפני תאונה, התרעה מפני סטייה מנתיב, ויש גם מערכות שמכסות שטחים 'מתים'. אלה מערכות שמצילות חיי אדם.

"המערכות האלה ירוכזו בסוף במעין קופסה שחורה. למשל, תעריפי ביטוח ייקבעו לפי המידע שהן אוגרות: אם חברות הביטוח ייראו שנהג מקבל 1,000 התרעות תאונה בשבוע, הן ייקרו לו את פרמיית הביטוח בהתאם".

אין פה חדירה מוגזמת לפרטיות - בסגנון '1984'?

"ממש לא. הכל יהיה וולונטרי. מי שיירצה לקבל תעריף מוזל, יסכים בשמחה לחשוף את המידע הזה. קל לפתור את הדברים האלה".

הבעיה היא שכל המערכות האלה עולות כסף - איך דואגים לכך שהן לא ייקרו באופן משמעותי את מחירי המכוניות?

"במדינות עתירות מס, כמו ישראל למשל, הממשלה יכולה להימנע מלהטיל מס על המערכות האלה. ואם היא תהיה חכמה, היא יכולה אפילו לסבסד את המערכות האלה למשך שנתיים-שלוש, ואחרי זה - כבר אי אפשר יהיה לחזור אחורה.

"למשל במקרה של בקרת יציבות בישראל: כיום אמנם יש הטבת מס, אבל המדינה לא מוציאה שקל אחד מהכיס. אם היא הייתה רוצה לזרז את הדברים, היא הייתה מחליטה שהיא לא רק נותנת לך פתרון במס, אלא גם מוציאה כסף מהכיס, כלומר מסבסדת, לתקופה של שנה-שנתיים. המערכת הייתה נכנסת לכל השוק, ואחר כך כבר אי אפשר היה לשנות את זה. התחרות הייתה מונעת מהיבואנים לחזור אחורה".

מה עם מחירי המכוניות - האם נראה בשנים הקרובות שינוי דרמטי, אולי הוזלה ניכרת?

"המחירים לא ישתנו. להפך, כל האינדיקטורים מצביעים על כך שתהיה התייקרות: יש עלייה במחירי הפלדה ובמחירי האנרגיה, יש עלייה בדרישות רגולטוריות (תקינות בטיחות, זיהום אוויר וכו', ש.ה). יש גם יותר דרישה מצד לקוחות למערכות במכוניות - אם זה מערכות בטיחותיות, ואם זה מערכות בידור. צריך לזכור שבמכונית משפחתית רגילה יש היום טכנולוגיה ומערכות מתקדמות שלא היו לפני 10 שנים במכונית פאר. וזה עולה הרבה כסף".

ולסיום, האם אנחנו מתקרבים לעידן שבו מחשבים ומערכות אלקטרוניות מתקדמות יחליפו את הנהג האנושי?

"המערכות הקיימות יכולות להגיע מהר מאד למצב שבו הן שולטות לחלוטין במכונית. אבל, להערכתי, הרגולטורים ויצרניות הרכב לא ייקחו על עצמן את הסיכון הזה. יש פה בעיות של חבות-מוצר, ואף אחד לא יסכים לקחת על עצמו את האחריות.

"בתעופה, באיזשהו שלב הגיעו המחשבים והחליפו כמעט לחלוטין את הטייסים. אבל עם כל הכבוד, השמיים קצת יותר גדולים ופנויים מכביש הערבה. אז כן, אין בעיה טכנולוגית להחליף את הנהג - אבל אני לא רואה את זה קורה בדורנו".

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו