אף אחד לא יכול להניח את האצבע על המספר המדויק של משתמשי הלינוקס הביתיים בכל העולם, אך סטטיסטיקות נדיבות במיוחד מניחות כי 2.8 אחוזים מהמחשבים האישיים מפעילים אחת מהפצות הלינוקס.
למרות שהמושג "לינוקס" מצורף לעתים קרובות למילים "חופש" ו"חינם" ועל אף ש-Windows היא מושא הקיטורים של כולם - רוב המשתמשים לא ממהרים לעבור אליה, וגם חלק ניכר מאלה שעוברים אליה נוטשים אותה.
| אובונטו. טוב יותר, קשה יותר |
כמה מאוכזבי לינוקס סבורים כי זו מערכת הפעלה גרועה, רק כי לא הצליחו לבצע פעולה X. אך היו בטוחים - אפשר לבצע את פעולה X.
למעשה, אפשר לבצע בלינוקס כמעט כל דבר שאפשר לעשות עם Windows, כולל שימוש בתוכנות גרפיקה, משחקים (לא כולם), תכנות, עריכת וידאו וכמעט הכל, פרט לתוכנות ואתרים שנכתבו תוך התחשבות משתמשי Windows בלבד. אבל לא נולדים עם הידע הזה. בדיוק בשביל זה יש את גוגל.
קחו אדם, נניח מתכנת שהורגל כל חייו לעבוד בסביבות שמדברות מיקרוסופטית שוטפת בלבד; או וובמאסטר שכל הביטחון העצמי שלו מתבסס על עובדת היותו 'אחד שמבין במחשבים' ומפרמט לשכנים את הדיסק הקשיח מפעם לפעם, כשצריך (בלינוקס, אגב - כמעט ולא צריך).
שימו אותו בסביבת לינוקס, שבה כל הידע שלו מתבטל בשנייה שעושים לוגין. אין מה לעשות, אבל כל הידע שרכשנו ב-Windows (או ב-OSX, לצורך העניין) הופך לא רלוונטי. מבנה הספריות של לינוקס אחר, אופן התקנת התוכנות אחר לגמרי ומערכת ההרשאות שונה. לא קשה לדמיין את התסכול.
אחד הבורות המוכרים היא הכניסה כמשתמש רגיל או מנהל. ב-Windows עוד לא נולד הפראייר שייכנס מרצונו כמשתמש רגיל, בלינוקס חיבור ברירת המחדל כמנהל אינו מקובל בכלל, על אף שחלק מהמשתמשים התמרדו נגד ההגבלה הזו.
כאשר אומרים למשתמש לינוקס מתחיל לא להיכנס למערכת כ-root (מנהל המערכת), מאחר וזו אופציה למשתמשים מתקדמים – אשר שימוש בלתי-מושכל בה עלול לגרום נזק – רבים מצפצפים ונכנסים כ-root בכל זאת. אולי זו הסיבה שב-Ubuntu, הפצת הלינוקס הפופולרית ביותר בעולם כיום, אפשרות זו נחסמה, וצריך להשקיע קצת בשביל לבטל אותה.
לא היה לי קל עם לינוקס, בהתחלה, אבל אחרי שהתאמתי אותה לצרכים שלי, היא הפכה למערכת האידיאלית עבורי. לאחר לילה אחד לפני שנתיים, אותו ביליתי בקימפול קרנל (ליבה) חדש כדי להכניס אליו את הדרייבר של כרטיס הקול שלי, על מנת שניתן יהיה להשתמש ב-Skype, אני מוכנה להודות – לינוקס היא אמנם מערכת הפעלה טובה, אבל אולי היא באמת באמת קשה יותר לשימוש ולתפעול שוטף.
אין לי ספק שהיום זה פשוט יותר, ה-Console (שורת הפקודה) הולכת ומתחלפת ביותר ויותר ממשקים גרפיים ידידותיים, ו-Ubuntu עשתה עבודה מצויינת בקירוב משתמשים פשוטים ללינוקס - אבל כדי לשחק את המשחק חייבים לקרוא מדריכים, לדעת טיפה bash, להקליד פקודות מדי פעם ולחפש מדריכים בגוגל, יותר מאשר ב-Windows.
אמנם ב-Windows כמעט ולא צריך לחקור את המופלא ממך, אבל גם אם רוצים - לא תמיד אפשר. מיקרוסופט נעלה את הדלת הזו ומחביאה את המפתח.
זה לא חייב להיות מסובך: ארגונים ומוסדות חינוך שרוצים להציע מחשב לגלישה, עיבוד תמלילים, הדפסה, מצגות, גליון אלקטרוני, אימייל וכו' - יכולים להסתדר מצוין. אבל משתמש ביתי מתקדם, שזקוק לתחליף מלא למערכת ההפעלה הקיימת שלו, ייאלץ להשקיע כדי למצוא פתרונות אלטרנטיבות לתוכנות שהכיר מימי ה-Windows. חלקן נכתבו בהנחה שחלונות היא מערכת ההפעלה היחידה בעולם.
להודאה הזו יש הסתייגות אחת גדולה – קשה זה לפעמים מאתגר ומעניין יותר, וקימפול (הידור) קרנל מוצלח לבד נותן תחושת סיפוק שדאבל קליק ב-XP לא ישתווה לה. לינוקס על שולחן העבודה במחשב הביתי זה פתרון שמתאים בעיקר למי ששואב הנאה מההשקעה והלמידה. עקרון KISS (ראשי תיבות של Keep it Simple, Stupid) האופנתי לתכנות ועיצוב לא
| מדריך |
|
| להחליף את Windows: מבוא ידידותי ללינוקס / דורון אופק |
|
מערכת ההפעלה האלטרנטיבית הופכת לחלופה בשלה ל-Windows. השבוע הופצה Ubuntu 7.04 - אחת מההפצות הלינוקס הפופולריות ואולי הידידותיות מכולן. מה כל כך טוב בלינוקס ולמה כדאי לוותר למענה על Vista |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
תמיד משרת את המשתמשים המתקדמים ואת הסקרנים שבינינו.
למרות הקושי, בלינוקס אפשר לעשות דברים שבמערכות הפעלה אחרות פשוט אי אפשר: עדכון על התוכנות על המערכת במכה אחת - ולא משנה של איזו חברה, התקנת רכיבי חומרה ללא איתחולים, לעצב שולחן עבודה שלא דומה לשל אף אחד אחר ואפילו להתקין שלוש גירסאות שונות של Internet Explorer על מערכת הפעלה אחת, בעזרת IE4Linux.
וזה בסדר גמור - לינוקס לא צריכה להיות "כוכב נולד" של מערכות ההפעלה, והקיום שלה לטווח הארוך לא תלוי יותר מדי בפופולריות בקרב אלו שעוד לא אימצו אותה. להיותה בחירה של יודעי ח"ן בלבד יש גם יתרונות, כמו העובדה שפחות כותבי וירוסים ותולעים, שגונבים כרטיסי אשראי וסיסמאות, מכוונים ללינוקס (אם כי האמונה הרווחת היא שהפצת וירוסים ללינוקס היא גם יותר קשה טכנית - ראו "הוראות התקנה לוירוס על לינוקס"
מאת צ'רלי הארווי. דומה לבדיחה הישנה על הווירוס הפלסטיני),
כי בינתיים זה פשוט לא כדאי עבורם כלכלית.
למי ששכח, כבר יש מערכת הפעלה שהיא הצלחה מסחרית פנומנלית עד מונופולית, והיא לא בדיוק הוכיחה את עצמה כעמידה יותר, חסינה או אמינה. יש מקום לכולן, ומי שאוהב לשבור את הראש ולהתייחס ללינוקס כאל חידה מרתקת שיש לפצח, מוזמן לנסות את האלטרנטיבה. מקסימום מפרמטים את המחיצה של Ubuntu אחר כך; אם השתמשתם עד עכשיו ב-Windows, אתם מתורגלים היטב בנוהל הזה ממילא.
