עין מזוינת מאוד

לפני כ־15 שנה הגיע מפקד חיל האוויר האמריקאי לביקור בארץ. כמה פגישות, גיחה במטוס קרב, שום דבר שהוא לא ראה קודם. הפגישות היו בסדר, וגם הגיחה, שבה הטיס את האורח אחד מבכירי חיל האוויר היום.

בדרך חזרה הביתה מהטיסה, אחרי הנחיתה על המסלול, הבחין הטייס הישראלי במטוס נוסעים אזרחי שחג בשמיים. תסתכל עליו, הוא אמר לאורח, ותראה איך אני מיירט אותו במבט בלבד.

האורח הסתכל. הטייס רק הביט בג'מבו הכבד, ומערכת הנשק התבייתה עליו. לחיצה על הכפתור, והמטוס האזרחי היה מופל. האמריקאי היה המום. זה מדהים, אמר, ומה שעוד יותר מדהים זה שלנו אין קסדה כזאת. הלוואי שהיתה לנו, סיכם.

קצת היסטוריה: באמצע שנות ה־70 הוביל חיל האוויר, בין שלל הפיתוחים העתידניים שלו, גם את הפרויקט שמוכר כיום כ־HMD (נו, Helmet Mounted Display). אלה היו ימי השיא של קרבות האוויר, ולהפיל מטוס אויב היה אז תרגיל סבוך מאין כמוהו: הטייס נדרש לייצב את אף המטוס מול המטוס השני כדי לנעול עליו את הטיל, ורק אז לשגר. הסיכוי ליירט ככה מטוס אויב הוא קטן מאוד, והרבה טייסים ומטוסים נפגעו בגלל הצורך בתמרונים מסובכים - עד שבאה הקסדה.

לאבות־הטיפוס הראשונים של ה־HMD היו בעיות אמינות ודיוק, והם גם הגדילו מאוד את המשקל שהטייס נדרש לשאת על גופו. היה גם מקרה שבו ליקוי בקסדה הביא למותו של טייס F-15, שהצליח לנטוש באוויר בהצלחה, אבל נהרג כתוצאה מתקלה בניתוק מערכת החמצן שמחוברת לקסדה. אבל ברגע שהתקלות תוקנו, ה־HMD הפכה לאחד היתרונות הכי גדולים של הטייס הישראלי, בטח בכל מה שקשור לקרבות אוויר (ויעידו על כך הטייסים האמריקאים, שמדי שנה מפסידים לעמיתיהם הישראלים בתרגילים משותפים).

במקום המרדף הישן אחרי האויב, הטייס צריך היום רק להפנות את המבט. מערכת הנשק הולכת אחרי העיניים של הטייס, וברגע שהוא מזהה מטרה - גם אם היא נמצאת בזווית של 90 מעלות מעליו - הוא לא צריך לתמרן אליה. די במבט שמשחרר את העין של הטיל, ומכאן הדרך קצרה לשיגור, מעקב והשמדה. כשמשלבים את זה עם ה"פיתון" מתוצרת רפא"ל (הטיל הראשון בעולם עם המיספרה של 360 מעלות, כלומר שביכולתו להפיל בקרב אוויר גם מטוס שנמצא מאחור), מבינים למה אין על חיל האוויר הישראלי בכל מה שקשור לקרבות אוויר.

מי שמפתחת היום את הקסדה היא חברת אלביט, שנחשבת למובילה העולמית בתחום, בלי שום תחרות רצינית. עם ה־HMD שלה מקבל הטייס את כל המידע שהוא צריך לתוך המשקף, בתוך הקסדה, כדי שלא יידרש להוריד את העיניים למכשירים. המערכת מחוברת לסנסורים של המטוס, שנותנים לטייס תמונה מדויקת לגמרי. הקסדה עצמה תוכננה כך שתתאים את עצמה לכל טייס, כשחיישנים מיוחדים קולטים את תנועות הראש והעיניים ומכוונים לפיהן את המערכות הנדרשות - טילי אוויר־אוויר, חימוש לתקיפה קרקעית או מצלמות.

בכל מטוסי ה־ F-15 וה־F-16 של חיל האוויר הישראלי טסים כבר שנים עם קסדות של אלביט, אבל ההחלטה לשלב את ה־HMD גם בפרויקט ה־F-35 מקפיצה את החברה מדרגה. מדובר בקסדה מדור חדש עם יכולת אופטית משופרת, שחברה־בת של אלביט (הרשומה בארה"ב ומשותפת לה ולחברת רוקוול־קולינס האמריקאית) פיתחה במשך כחמש שנים. לוקהיד־מרטין כבר הזמינה 3,000 קסדות למטוסי ה־F-35, וזאת רק ההתחלה: בלא מעט חברות אמריקאיות - והאמת, בממסד הביטחוני האמריקאי כולו - דופקים את הראש בקיר ושואלים "איך לא חשבנו על זה קודם".