"אי-אפשר לביים את הטבע"

"אם אתה מגיע אל הטבע בגישה מזלזלת הוא יסגור את שעריו בפניך. אם תפגין כלפיו כבוד, הוא ייקח אותך למסע חלומי ומרגש". הדובר הוא רועי גליץ, צלם, סוכן ביטוח ומרצה לצילום בן 27 מרמת-גן, התוודע לעולם הצילום לפני ארבע שנים בלבד. מה שהחל בניסוי וטעיה עם מצלמה דיגיטלית פשוטה, הפך תוך זמן קצר לדרך חיים.

 

"למדתי את יסודות הצילום בעצמי, קראתי מאמרים רבים באנגלית ורכשתי מרבית מן הידע שלי דרך האינטרנט ומחברים צלמים", הוא מספר. "החלטתי לא להתמקד בתחום צילום אחד בלבד, אלא להתמחות בכמה שיותר נושאים: נופים, אנשים, תאורה וטבע, מתוך במחשבה שמיומנות בתחום מסוים תתרום להתפתחותי גם בשאר העולמות". אבל תוך כדי ההתמקצעות בתחום, גילה גליץ כי התשוקה הגדולה שלו היא תיעוד בעלי חיים.

 

בעת טיול בניו זילנד לפני מספר חודשים, חווה גליץ את אחד מרגעי הצילום המהנים בחייו. "פגשתי באריות ים עוצמתיים מאוד ולמזלי, זכיתי לצפות בגור קטן המחקה את אביו ומנסה להראות לכולם שהוא מבוגר, למרות גילו הצעיר. אם המשפחה מצידה, התעצבנה על בן זוגה שלא עושה דבר", הוא מספר בהתרגשות.  

 

 

"צילום מרגש זקוק לדרמה אנושית, וכשאתה מצליח להשיג את הפריים המיוחל, זו הרגשה עילאית שקשה להסבירה במילים", מוסיף גליץ. "למרות שהם יונקים מסוכנים למדי ואם הם מתפרצים לעברי יש סיכוי שהייתי מקבל נשיכה כואבת במיוחד, הצלחתי להתקרב אליהם ולתעד אותם ברגע משפחתי סוער".

 

גליץ אומר שהאפשרות להכיר ולתעד מקרב מגוון עצום של בעלי חיים, הוציאה אותו פעמים רבות לביקורים באזורים רבים בארץ בהם ישנם ציפורים ויונקים מגוונים. "תמיד אהבתי לטייל, אך הצילום חיזק את אהבתי לטבע, ולשמחתי גם אשתי הצטרפה אלי, כך שהפכנו את הצילום לבילוי משותף". במקביל לשדרוג ציוד הצילום, הוא החל להרבות במסעות צילום בחו"ל, וביקר בטנזניה, קנדה, הולנד והונג-קונג.

 

"בשנים האחרונות התוודעתי לעולם הציפורים ולמדתי להכיר את הרגלי המחייה שלהן, את מעגל הסכנה, וכיצד להתקרב אליהן מבלי שיברחו".

 

הוא מדגיש כי הוא משתדל שלא לאיים על מושאי הצילום שלו. "בעל חיים שמרגיש טוב בסביבת המחייה שלו, 'יוציא' מעצמו את המיטב בזמן הצילום". גליץ מודה כי למרות אהבתו לצילום בעלי חיים, אין תמונה ששווה להרוס בשבילה קן או לפלוש למערה של חיה. "היום צלמים צריכים לדעת לא רק איך לצלם, אלא גם להכיר את מושאי הצילום שלהם".  

 

 

 

באחד מטיוליהם במזרח קנדה, זכו גליץ ואשתו להפתעה מרגשת במיוחד בדמות נקבת אייל הקורא ובנה הקטן. "חתרנו במשך שעתיים בקייאק בתוך אזור ביצות, כשלפתע השניים הופיעו מולנו, ולא ידענו כיצד הם יגיבו", משחזר גליץ את המפגש המסקרן.  "פחדנו שהיא תתקוף אותנו, אך לשמחתנו הם פשוט חלפו לידינו. היה לי ממש קשה להתמקד בהם מרוב שהם היו כה קרובים".  

 

 

בשנת 2003 החליט גליץ כי הגיע הזמן להשיב תודה לכל אותם גולשים שעזרו לו להתוודע לעולם הצילום, והוא הקים אתר אישי ברשת. "אחרי תקופה בה כתבתי מאמרים רבים, ייעצתי לאנשים בפורומים במטרה לחלוק עימם את הידע שצברתי", הוא אומר. לשמחתי, האתר הפך למקור מידע מועיל לצלמים רבים".

 

גליץ אומר שבזכות הצילום הוא זכה להכיר צלמים צעירים בני 13, וגם גמלאים בני 85. "עידן הצילום הדיגיטלי כובש את כולם וזה תענוג לגלות שהוא מאחד בין אנשים רבים המוצאים שפה משותפת. המטרה העיקרית שלי בצילום היא לחשוף את האנשים לעולם שהם לא נפגשים איתו ביום-יום. הכיף הגדול הוא לקחת את הצופים איתי למסע דרך התמונות, לחשוף אותם לרגעים יפים ולבעלי חיים מקסימים".