ההשקעה בתלמיד בישראל היא מהנמוכות ביחס למדינות המפותחות. כך עולה מדו"ח שפירסם היום (ג') ארגון ה-OECD (הארגון לפיתוח ולשיתוף פעולה כלכלי באירופה). לצורך השוואה, על פי נתוני הדו"ח, ההשקעה השנתית בתלמיד בארצות הברית עומדת על ממוצע של 7,896 דולר, כשבישראל ההשקעה מסתכמת ב-4,278 דולר בלבד.
הדו"ח, הנקרא "מבט לחינוך 2007", בוחן מדי שנה את מצב מערכות החינוך וההשכלה במדינות המפותחות. אחד הנתונים העולים ממנו הוא שישראל נמצאת בין המקומות האחרונים ברשימה, בכל הקשור למספר שעות לימוד במקצועות קריאה, כתיבה, ספרות ושפות. לעומת זאת, התלמיד הישראלי לומד יותר שעות במקצוע המתמטיקה, לעומת חבריו ביפן, קוריאה, רוסיה, צרפת ומדינות נוספות.
נתון מדאיג העולה מהדו"ח הוא מידת התמיכה הממשלתית במוסדות להשכלה גבוהה בישראל. על פי הדו"ח, התמיכה הממשלתית במוסדות אלו הולכת וקטנה, דבר הגורם להגברת הישענותם של המוסדות על מקורות מימון פרטיים. כתוצאה מכך, חלקם של המקורות הפרטיים במימון המוסדות הוא מהגבוהים ביותר מבין המדינות הכלולות בדו"ח.
הדו"ח קובע עוד כי ללא שינוי במדיניות הממשלה בנושא התמיכה במוסדות להשכלה גבוהה, עלולה ישראל למצוא את עצמה בפיגור אחרי המדינות המפותחות. נתון בעייתי נוסף באותו נושא הוא שההוצאה הממשלתית בישראל להשכלה הגבוהה - ביחס למספר הסטודנטים, התוצר הגולמי וגודל האוכלוסייה - היא מהנמוכות ביותר, וכי בדרוג נמוך יותר נמצאת רק יוון.
גם בכל הקשור למידת ההשקעה הממשלתית במוסדות החינוך הציבוריים לעומת הפרטיים, נמצאת ישראל בירידה בעשור האחרון, מ- 80.5 אחוז ל-76.4 אחוז.
גם נושא גובה שכר הלימוד בישראל מעלה נתון מדאיג, לפיו בשנת 2005 היה שכר הלימוד בישראל מהגבוהים ביחס למדינות המפותחות, כאשר ישראל דורגה במקום השישי מבין 23 מדינות. עוד עולה כי בין השנים 2004 ל-2005 גובה שכר הלימוד לא השתנה במרבית המדינות הנסקרות בדו"ח. אם יתקבלו המלצות ועדת שוחט לרפורמה
בהשכלה גבוהה, הרי שהפער צפוי אף לגדול ביחס למדינות האחרות, שכן ההמלצה היא להעלות את גובה שכר הלימוד כמעט פי שניים, לסכום של 15 אלף שקלים בשנה.
עורכי הדו"ח חישבו גם מהו מספר שנות הלימוד הצפוי לילדים מגיל חמש ועד סיום לימודיהם, הן בתיכון והן בהמשך ללימודים אקדמיים, ומצאו כי בממוצע צפויות לילד בישראל כ-16 שנות לימוד במשך חייו, לעומת כ-17.5 שנות לימוד במדינות המפותחות.
