מאיה קמה

מאיה בוסקילה כבר חוותה אכזבה או שתיים בחייה, אבל זאת כנראה הפעם הראשונה שהיא מתפכחת בגלל מיץ גזר, אפילו לא כזה שסחטו במקום. זה נשמע קצת מוזר, אבל רגע לפני שהיא נושפת חזק על 30 נרות העוגה ומביעה משאלה בוסקילה מתהלכת בעולם בתחושה שאף אחד לא מכיר אותה באמת. מה לא חשבו עליה - שהיא בובה על חוט, שהיא נוהמת "א־מא" רק כי הגיעה מנתניה, שהחזה שלה לא מאה אחוז טבעי. אבל כשהמלצרית בבית הקפה עושה טעות בליהוק וממהרת להגיש דווקא לי, בשיא הטבעיות, את מיץ הגזר שבוסקילה הזמינה לעצמה, כאן היא כבר קצת נעלבת. "מה, אני לא נראית כמו אחת ששותה מיץ גזר?", היא שואלת את המלצרית, כאילו שבכוס הוויטמינים הכתומה שנמנעה ממנה מהול אותו עלבון צורב של דיווה מקופחת.

"הרבה אנשים סביבי אומרים לי שאני ההפך ממה שהם חשבו לפני שהם הכירו אותי בפעם הראשונה", מגלה בוסקילה, "כל החברים שלי, אפילו למקצוע, כמו אסי עזר, עדי אשכנזי, אורנה דץ, אמרו לי שהם חשבו עליי דברים, ורק כשהם הכירו אותי הם גילו עליי דברים אחרים לגמרי.

"אני יודעת שהרבה אנשים חושבים שאני פחות אינטליגנטית, שאני פחות בשליטה על מה שנעשה בחיים שלי, חושבים שאני ביצ'ית וסנובית. וזה הכי לא אני. אמרו 'בובה על חוט', הצטיירתי כמישהי לא דעתנית. אולי אני בן אדם שמייצר פרובוקציות בלי להרגיש, וזה איכשהו גורם לאנשים לקשור את זה לדימוי של לא חכמה. בולשיט. אני יודעת מי אני, מה אני שווה ולאן פניי מועדות".

אין לי בעיה לספוג את הכל. מאיה בוסקילה  (צילום יניב אדרי)

שנה וחצי עברה מאז הפרדת הכוחות, המלוכלכת והפומבית, ממי שהיו הסוכנים האישיים שלה ולמעשה המציאו אותה, רוברט בן־שושן ואייל מלול. את החוזה הדרקוני בן 14 השנה, שעליו חתמה במו ידיה ושממנו השתחררה מבלי לרצות אפילו שליש על התנהגות טובה, בוסקילה לוקחת איתה הלאה כשיעור מאלף להתנהלות בארץ הפלאות העונה לשם "הברנז'ה". הזיווג, שנראה כאילו נלקח מסיפורי האחים גרים, נגמר בבית משפט וקיבל נספחים צורמים בכתבות משמיצות הדדיות בעיתונים היומיים ובכתבת תחקיר לא פוטוגנית ב"עובדה", שחשפה את האנשים המושכים בחוטים בסוכנות רוברטו וטלטל את עולם הדוגמנות. עם כל המטען הזה, בוסקילה גזרה על עצמה שנת שתיקה, שבה לאיש, מלבד מקורביה, לא היה מושג מה עובר עליה. היא התנזרה מהופעות ולא שחררה ולו סינגל אחד לרפואה, וההספדים לזמרת עם הקול הכי מרטיט במזרח התיכון לא איחרו לבוא.

אבל מי שעד לפני כמה שנים עדיין הגישה משקאות קלים במסעדה בנתניה לפני שהפכה לאימפריה תמנונית, כזו שנבחרת לזמרת השנה ומתקתקת שני אלבומים נמכרים, יומני נוער, פסטיגלים, קמפיינים אופנתיים ואפילו תפקיד ראשי בסרט "ימים של אהבה", מעדיפה כנראה לראות בחוויה שיעור מחסן לחיים: "אני פשוט באתי מהמקום של להפיק תועלת מכל מה שקורה לי, ושאם אני עצובה, אוביל את זה למקומות יותר טובים. האמת היא שאני כל כך מודה לאלוהים על הדברים הקשים שעברתי השנה, הרבה יותר מאשר על הדברים הטובים. זה לימד אותי המון. היום אני יכולה להגיד לך שאני הרבה יותר מחוסנת ושיהיה מה שזה יהיה כדי שיהיה מוצלח. אין לי בעיה לספוג את הכל".

סיטואציה שלא פשוט לראות דרכה את חצי הכוס המלאה.

"לכולם יש עליות ומורדות בחיים. השנה הזאת אומנם לא היתה קלה, אבל בואי לא נהפוך את זה לטרגדיה. זאת שנה שלימדה אותי וחישלה אותי ואתגרה אותי. אני חושבת שאני בן אדם חזק ושיצאתי מזה הכי חזקה בעולם. יש אנשים שעוברים דברים הרבה יותר קשים בחיים, אז בואי ניקח כל דבר בפרופורציה. זאת לא היתה שנה כזאת טראגית".

נעזרת בטיפול פסיכולוגי בתקופה הזו?

"בתקופה הקשה לא עשיתי את זה. רק עכשיו, אבל גם עכשיו הפסקתי. לא הצלחתי להתמיד בזה. הלכתי לכמה שיחות ולא הרגשתי שאני מחוברת לזה, לרוקן את עצמי מול אדם זר".

אלבומה החדש והשלישי נמצא בשלבי פיתוח אישיות מתקדמים, וצפוי, אם ירצה השם והמפיק לואי להב, לראות אור עוד כמה חודשים. להבדיל מקודמיו, באלבום הזה היא מתכוונת לחשוף את האני האמיתי שלה, כלומר את כל מה שכתבה על השנה החולפת, לראשונה בחייה ולא למגירה. "זה פשוט מדהים, בחודשים האחרונים אני כותבת כל היום. לא קרה לי דבר כזה בחיים. אני מביאה שירים לאולפן, אומרים לי: 'וואו, זה מקסים', ואני שואלת אם הם באמת מתכוונים לזה. אני עדיין לא מאמינה שזה באמת שירים שיכולים לשמוע אותם ברדיו, זה אפילו מביך אותי".

כשישמעו את האלבום, יזהו בו את הביוגרפיה שלך?

"אני די חשופה בטקסטים שלי. אולי זאת קלישאה, אבל אני לא בטוחה שאנשים מאושרים כותבים שירים טובים. את יודעת, היתה לי שנה די מבולבלת. תמיד ידעתי שאני אדם חזק, אבל היום, אחרי השנה הזאת, קיבלתי את הגושפנקה שאני באמת חזקה. בואי נגיד שאני באה אני. לא מתיימרת להיות ביאליק וגם לא קרן פלס, אבל זה לא אני. אני לא יודעת מה ייצא מזה, לא יודעת אם אנשים יאהבו את זה. אני יודעת שאנחנו מאוד מתלהבים באולפן, אבל יכול להיות שאנחנו לא אובייקטיבים".

אני לא כמו נינט. בוסקילה (צילום: יניב אדרי)

כשבוסקילה אומרת "מתלהבים באולפן", היא מתכוונת בעיקר למפיק המוזיקלי המיתולוגי לואי להב, מי שעבד עם אמנים כמו שלום חנוך, אריק איינשטיין, ברוס ספרינגסטין ואפילו ג'קו אייזנברג ("ג'קו זה ילד שגדל אצלי בבית, חבר ילדות של אחי הקטן. האמת היא שהוא תמיד אמר לי שהוא כותב ואף פעם לא באמת לקחתי אותו ברצינות. אני חושבת שהוא זמר ענק שצריך לשפוט אך ורק על החומר שיהיה בדיסק הזה. וכן, גם אני רוצה לתת קצת בראש עם רוק'נ'רול"). רבים אולי הרימו גבה מהשידוך בין נסיכת הפופ והבלדות למי שחלק רעיונות מוזיקליים עם לו ריד, אבל לבוסקילה אין זמן להתעסק בלשונות הרעות, ומי שרוצה, יכול מבחינתה לחפש אותה באולפן, חולמת וויטני יוסטון ורוק'נ'רול.

"יש המון אנשים שקשה להם לקבל ביקורת, במיוחד כותבים ויוצרים", מאבחנת בוסקילה, "אני דווקא מאוד אוהבת. זה בונה אותי, אני שואבת מזה המון. רק בחודשים האחרונים התחלתי ליצור ולכתוב ולהלחין עם רשמקול, והאלבום הזה יהיה ברובו מחומרים שכתבתי והלחנתי. לואי שמע כמה שירים שלי ומיד אמר לי: 'תשמעי איך את נשמעת כשאת שרה שירים שלך ואיך את נשמעת כשאת שרה שירים של אחרים. יש משהו הרבה יותר אמיתי ומחובר כשאת שרה שירים של עצמך, אז נו כבר, שבי ותעבדי'. אני מתה עליו".

עד כמה הוא מעורב בעניינים שהם מעבר להפקה מוזיקלית? זה נראה כאילו עברת מידיו של סוכן טוטאלי לידיו של מפיק טוטאלי.

"הוא מעורב בכל - בטקסטים, בלחנים, בעיבודים. אבל אני נמצאת בכל השלבים, הכל כולל הכל. להשוות בין לואי ורוברט,

זה לא בר השוואה בכלל. אלה שני קצוות שונים. רוברט היה מצוין לתקופה מסוימת, להתחלה שלי, לנסיקה שלי, ואיפשהו בדרך איבדנו אותה שנינו, לא רק הוא. אני חושבת שהפרידה הזאת עשתה טוב גם לי וגם לו".

כלומר?

"אני בטוחה שהוא גם למד מדברים, שהוא גם עבר השנה דברים לא קלים, בדיוק כמוני, שהוא עושה היום דברים אחרים, מחדש כוחות".

אגב דרך חדשה, הצלחת להביא גם הומור לאלבום הזה?

"לא היה בי הומור באותה התקופה. יהיו שירים אופטימיים ושירי אהבה, אבל לא רק. ושיקראו לזה קלישאה, ילדותי, תמים, זאת האמת ואלה החיים ואנשים כותבים על אהבה, פרידות, על עצב".

ועכשיו את כמו נינט - יחפה, נקייה?

"אני לא כמו נינט. אני חשופה כמו מאיה. למרות שנינט זה לא דבר רע, זה דבר מדהים".

בתקופה שלא יכולת להופיע ונדרשת לתקופת צינון, התגעגעת לבמה?

"בטח שהתגעגעתי. במה זה הבית העיקרי שלי, זה כמו שייקחו לצייר את הידיים. במה זה הרי פידבק, אהבה מהקהל, שזה מה שאני חושבת שאמן מחפש בסופו של דבר".

ממה מתפרנסים בתקופה דלילה מהופעות?

"לא התפרנסתי".

אז איך הסתדרת פיננסית בתקופה שלא עבדת?

"זה לא אמור לעניין אף אחד. נקודה".

שתית לעצמך את החסכונות?

"גם. וגם הצטמצמתי. היום אפשר להגיד שאני מכייפת".

נעזרת בחסדיהם של אנשים טובים?

"קודם כל היתה המשפחה והיו חברים. גם המשפחה של ליאור (בן זוגה האחרון - ד.ה) תמכה והיתה מקסימה".

איך זה בא לידי ביטוי?

"אני לא מתכוונת להיכנס לעניין הכלכלי".

בטיימינג של הכל או כלום, בוסקילה הספיקה להיפרד לא רק מהמנטורים המקצועיים שלה, אלא גם ממי שליווה אותה כמעט עד החופה, הדוגמן־כתב דודי מליץ. "כל פרידה קשה", היא משחזרת, "אצלי אהבה היא דבר מאוד חשוב בחיים, מה שמניע אותי באמת, אבל אני ודודי הבנו שזה לא זה".

רגע לפני שנשבעתם לטוב ולרע.

"כן, וטוב שזה לא קרה. אבל נשארנו חברים מדהימים, אנחנו בקשר טוב, הוא מקסים ואני שמחה בשבילו שהוא מאושר ושיש לו חברה והוא אוהב אותה. את יודעת, או שיש התאמה או שאין, ולי ולדודי לקח זמן לראות שאין, כי זאת היתה אהבה מאוד מטורפת".

את ההתפכחות הרומנטית היא פרקה על ליאור בדוס, מנהל אירועים במסעדת 2C השייכת לאביו מיקי, ובעיקר עלם חמודות שצעיר ממנה בכמעט שמונה שנים - לא רק לדמי מור מותר - אבל גם ממנו הספיקה לאחרונה להיפרד אחרי כמה חודשי זוגיות. "ליאור הוא אדם שאני באמת אוהבת", היא מתאמצת לשחרר בדל אינפורמציה אינטימי אחרי ניסיונות שידול מעודנים. "הוא בחור מקסים ואני מקווה שהוא יהיה מאושר. וחוץ מזה, הוא הרבה יותר גבר מגברים מבוגרים שהכרתי. הגיל זה ממש לא מה שמשנה. וזהו, די! באמת שלא בא לי לדבר עליו".

מה הבטחת לעצמך להספיק עד גיל 30 ועדיין לא עמדת בו?

"אשכרה שום דבר. לא תכננתי חתונה, לא תכננתי ילדים, אני עדיין במקום של עשייה וקריירה. עשיתי הרבה, עשיתי הכל. בינתיים, טפו טפו טפו".

יש מצב להופעה בצוותא?

"צוותא, זאפה, אלה המקומות שמחרמנים אותי היום, שהקהל יושב לך ככה מול הפרצוף, קרוב קרוב, ואת חשה אותו באמת".

אם היית יכולה לחזור למלצרית המזמרת מאילת של לפני עשר שנים, מה היית אומרת לה?

"בוא'נה מאמי, שחקת אותה".

• על השתתפותה של בוסקילה בפסטיגל  והצד שלה בסיפור רוברטו -עובדה והחוזה הידוע לשמצה - תוכלו לקרוא בראיון המלא שמתפרסם בגיליון "פנאי פלוס " החדש
  

ועוד בגיליון: 

• באולפן עם בוסקילה ולואי להב: בגרסה אמיצה ולא מצונזרת, מאיה בוסקילה מציגה רפרטואר של טקסטים אישיים
  

• "מאיה היא הזמרת הכי אדירה בארץ" הסוכן לשעבר, רוברט בן שושן, מצטרף לאווירה המפויסת