ארגון חתונה זה כמו טיול בארץ אחרת
המחירים יקרים, המנהגים מוזרים, השפה שונה, וגם אתם מרגישים קצת אחרים. לא משנה מה עשיתם עד אז וכמה הספקתם בחייכם, אתם יכולים להיות פרופסורים לכימיה, מנהלי שיווק בחברת הייטק או מנהלי כוח אדם בבנק, ארגון חתונה מתחילים מאפס. אז הנה כמה עצות לפני שיוצאים לדרך
בסוף כולם מתחתנים. נו טוב, כמעט כולם.
כן, מתישהו בין יומולדת 20 ל-40, מישהו יציע לכם להתחתן איתו ותמצאו את עצמכם מארגנים חתונה. לא משנה מה עשיתם עד עכשיו וכמה הספקתם בחייכם, אתם יכולים להיות פרופסורים לכימיה, מנהלי שיווק בחברת הייטק או מנהלי כוח אדם בבנק. ארגון חתונה מתחילים מאפס. אתם תעמדו על קו הזינוק עם מבט עגל של טירונים בצבא, והחשמל במוח שלכם יכבה. בהצלחה.
מה לא נכתב על ארגון חתונה? מילים על גבי משפטים על גבי עיתונים על גבי מגזינים על גבי חוברות של 900 דפים במשקל כבד. זה לא באמת יכול לעזור לכם, בטח שלא במצבכם. מה כן יכול לעזור? כמו בכל דבר בחיים: הניסיון. ובגלל שאין לכם ניסיון בארגון חתונה, נסו להיצמד למשהו דומה שעשיתם בחיים.
הדבר הכי קרוב לארגון חתונה שעשיתם בחיים הוא הטיול אחרי צבא. גם ארגון החתונה הוא טיול בארץ אחרת: המחירים יקרים, המנהגים מוזרים, השפה שונה, וגם אתם מרגישים קצת אחרים. אז הנה כמה דברים שכבר נתקלתם בהם בחו"ל ויכולים לשפוך מעט אור על מצבכם החדש.
שפה
כל תייר לומד מהר מאוד כמה משפטים שעוזרים לו להסתדר ברמה הבסיסית. המשפט הראשון שתלמדו בארץ חתונה הוא משפט הקסם "מתחתנים רק פעם אחת". משפט שמזמן כבר הופרך סטטיסטית, אבל כפי שתראו בהמשך יפתור לכם כמעט כל בעיה.
לאן נוסעים?
מכירים את המשפט הישראלי הידוע והסותר את עצמו "טיילתי במקום שאין בו ישראלים"? בפועל המקום הזה יהיה פוקט או מאצ'ו פיצו, אבל הוא מבטא את הצורך העז שלנו להרגיש קצת מיוחדים ואחרים במקום שכולם מתנהגים בו אותו דבר.
הצורך הזה עולה גם בשלב הראשון של ארגון החתונה. בדמיונכם אתם רואים חתונה אינטימית של 80 מוזמנים על צוק מנרה בשקיעה, או מסיבה ל-500 אנשים במועדון בת"א בלי אוכל רק עם אלכוהול וסמים קלים. אבל מהר אתם מבינים שהשבילים המסומנים עוברים רק דרך חתונה מסורתית של 350 מוזמנים בגני יקינטון, ומאוד מסוכן לחפש הרפתקאות, בטח אם "מתחתנים רק פעם אחת".
עם מי נוסעים
השאלה החשובה יותר היא "עם מי לא נוסעים". כשתכננתם את הטיול לחו"ל לא חשבתם לקחת איתכם את ההורים. אם הם הגיעו, זה רק אחרי שנכנסתם לכלא ההודי או הפכתם לדולפין. בארגון החתונה יש לנהוג בדיוק אותו דבר: השאירו את ההורים בארץ, הטיול הזה יוציא מהם דברים לא טובים. תתקשרו אליהם רק כשאתם בצרות רציניות (צריכים עוד כסף וכו').
סעו קל
אל תעמיסו. קודם כל בבחירת המסלול, אל תסמנו יותר מדי נקודות על המפה, אחרת תרגישו כמו טיול בר מצווה בסגנון "אירופה הקלאסית והמזרח הרחוק ב-12 יום". תנו כבוד לזמן שלכם והקפידו לראות לכל היותר ארבעה נותני שירות בכל תחום, אחרת החתונה הזו תימאס עליכם עוד לפני שהיא באמת התחילה.
אל תעמיסו גם בצידה לדרך. על משקל עודף משלמים יותר כסף, כשבעצם משתמשים בעיקר בדברים הבסיסים: תחתונים, מברשת שיניים ונגן MP3.
מחירים
יקר פה. בתאילנד היה יוצא לכם זול יותר. אחד הטיפוסים היותר מעצבנים שפוגשים בטיול אחרי צבא הוא הטיפוס שנכנס לכם לכיס. הוא בדרך כלל נדחף לשיחה שאתם מנהלים עם מישהו אחר: "אתה נורמלי? לטוס לשם במטוס? זה הון תועפות. אל תגזים. יש אוניית משא שיוצאת פעם בשבועיים לשם בחצי מחיר". או "ביזבזת בוויטנאם 800 דולר בחודש? השתגעת? עם 300 דולר חייתי שם כמו מלך".
גם בארץ חתונה תמצאו את הטיפוס הזה, בדרך כלל במפגש חברתי או בפורומים השונים. הוא לא יבין למה אתם משלמים לדיג'יי 6,000 שקל, כשדוד שלו מכיר מישהו שיעשה לכם את החתונה ב-2,100. בשורה התחתונה: עשו מה שמתאים לכם. אם יש לכם כסף תבזבזו אותו, ואם לא אל תכניסו את עצמכם לבורות מיותרים של עשרות אלפי שקלים. אבל זכרו שאין אחריות על מה שקונים בבסטה בקוואסאן. והיי - מתחתנים רק פעם אחת.
תיהנו
לא חסרים עוד קווים דומים בין הטיול לבין הארגון: החברים (הרווקים) שנשארים בארץ, הצורך הכפייתי להראות את התמונות כשחוזרים, הריקנות הגדולה אחרי שזה נגמר וכו'. אבל הדבר הכי חשוב הוא שבשניהם מטרתה העל צריכה להיות הנאה.
כבר בחרתם עם מי אתם נוסעים לטיול הזה, אבל אף פעם לא הייתם איתו בטיול כזה. פתאום אתם מגלים שהגרביים שלו מסריחים, הוא מפליץ יותר ממה שהיה בארץ, הוא לא באמת מקשיב לבקשות שלכם ומתקשר כל יום לאמא שלו לשמוע המלצות להמשך הטיול. בקיצור, מעצבן.
תוסיפו לזה את המתח הרגשי שלפני החתונה, והנה לכם מתכון בטוח לתהיות מדכאות של "מה אני עושה איתו/ה" וביטול החתונה.
אז נסו להשתדל יותר אחת עבור השני ולהפך, קחו את הדברים בקלות. זו רק חתונה, ואחריה אתם אמורים לגור יחד כמה עשרות שנים טובות. אל תשכחו את זה. עשו הכל כדי ליהנות, אחרת באמת עדיף להישאר בארץ.
- רועי גזית הוא עורך אתר חופה
לפנייה לכתב/ת 
