העיר ללא הפסקה מתפארת בשבילים שהקצתה לרוכבי האופניים. אז שבילים אמנם יש, אך היגיון אין. "אני לא מבין מה עבר לאנשי העירייה בראש כשתכננו את השבילים", אומר אלון, רוכב אופניים תל-אביבי, "השבילים ממוקמים כך שאין ברירה אלא להתמודד למשל עם בעלי עסקים שמניחים עליהם פחי אשפה. במקומות אחרים ישנם מכשולים רבים כמו ספסלים. הכי חמור בעיני הן המסעדות, שהשבילים חוצים ממש את השולחנות שהן מציבות. לא פעם אתה מוצא עצמך מזגזג בין סועדים".
|
| צילום: יהונתן צור עריכה: מישל דור |
סיבוב מהיר בעיר העיד ששבילי האופניים משמשים לבליל עירוני של הולכי רגל, הורים עם עגלות, קורקינטים חשמליים וכלבים. סימון לרוכבי אופניים יש עליהם, אך במציאות נראה כאילו מדובר בעורק תחבורה עמוס לכל. במקומות רבים השבילים עוברים צמוד לפתחי חנויות, ואפילו דוכן של מפעל הפיס מצאנו עומד בגאון ממש באמצע שביל ברחוב אבן גבירול.
"אנשים נפצעים כתוצאה מכך", מתאר אסף העוסק בתחום. "הרוכבים בלילה אינם רואים רצועות שנמתחות בין בעלי כלבים לחיות המחמד. הרצועות מסתבכות בגלגלי השיניים, ועוד רוכב נפצע ומובל לבית החולים. סיטואציה כלל לא נעימה".
"כמו בשאר הערים בעולם, גם עיריית תל-אביב-יפו יזמה הקמת שבילי אופניים בתוך עיר קיימת. לכן חלק מהשבילים משותפים למדרכות ובעתיד גם לכבישים. עם זאת, ברחובות שעוברים שיפוץ וחידוש כמו אבן גבירול ובשדרות ברחבי העיר יהיו שבילים בלעדיים לרוכבי אופניים. בעתיד תוסיף העירייה שבילים ייחודיים על הכבישים, מתוך כוונה לרשת את כל העיר למטרת רכיבה על אופניים. אגב, ישנן יותר תלונות של הולכי רגל על רכיבה בלתי מתחשבת מצד רוכבי אופניים, מאשר להיפך".
