כמה גדולה בעיית הזיופים? / דעה
אחת הטענות המרכזיות על תופעת הזיוף והפיראטיות היא שהן גורמת להפסדים של מאות מיליארדי דולרים מדי שנה. עם זאת, בחינה מדוקדקת של הנושא מעלה כי חלק מהטענות הללו לא בדוקות ולעיתים קרובות אף מטעות
מנהיגים בעולם הקדישו תשומת לב רבה לתופעת הזיוף בשנה האחרונה. הנושא הזה, שעיקרו הוא זיוף מוצרי טכנולוגיה, בגדים, תיקים, תרופות, ומוצרי בידור, שיחק תקפיד מרכזי בפסגת APEC האחרונה שנערכה באוסטרליה, ושל הכינוס של ארצות הברית, קנדה ומקסיקו. במקביל, ארגונים בינלואמיים כמו Wipo (האירגון העולמי לקניין רוחני), האינטרפול, ואיגוד המכס הבינלאומי, מקדמים קונגרס עולמי בנושאי זיוף ופיראטיות, שאמור למשוך קהל של אלפי משתתפים.
אחת הטענות המרכזיות על תופעת הזיוף היא שהיא גורמת להפסדים של מאות מיליארדי דולרים מדי שנה. עם זאת, בחינה מדוקדקת של הנושא מעלה כי חלק מהטענות הללו לא בדוקות ולעיתים קרובות אף מטעות.
מה שיעור הזיופים בתעשייה?
לדוגמה, לשכת המסחר הבינלאומית טוענת לאורך זמן כי הזיוף מהווה 5-7 אחוזים מהתעשייה העולמית. הנתון הזה, על אף שתמיד חוזרים עליו, תמיד היה קצת יותר הערכה. אכן, ה-OECD (הארגון לפיתוח ושיתוף פעולה כלכלי), שבדק את הנושא ב-1998, קבע כי "העלות הכוללת של זיוף ברחבי העולם כיום מוערכת ב-5-7 אחוזים מהסחר העולמי. לא הצטבר מידע בשביל לתמוך בקביעה של האחוזים הגבוהים, אבל ישנה הסכמה על הנתונים שבעזרתם מסבירים כמה קשה הבעיה".
על פי מחקר של משרד מבקר המדינה האמריקני המספר הזה גדול משמעותית מהמספר בפועל. בבדיקות אקראיות שנעשו ב-287,000 משלוחים בשנים 2000-2005 נמצאו זיופים רק ב-0.06 אחוז מהמקרים - פחות מעשירית האחוז. זאת ועוד, משרד המבקר ציין כי למרות הצמיחה בהחרמות של מוצרים מזוייפים, הערך הכספי של המוצרים שהוחרמו ב-2005 מהווה רק 0.02 אחוז מערך הסחורה בקטגוריות מוצרים שיש להם הגנת קניין רוחני.
גם ה-OECD בחן השנה מחדש את הנתונים הנוגעים לזיוף, ובדו"ח מקיף שפורסם על ידי הארגון נכתב כי העלות הכוללת של התופעה מגיעה ל-200 מיליארד דולר. מדובר בשליש מההערכות שניתנו על ייד גופים עסקיים שונים בעבר. למעשה, הדו"ח של ה-OECD קבע כי למרות שהבעיה נוגעת לכל המדינות, היא שכיחה יותר במדינות בהן שולט שוק פתוח בלתי פורמלי". זה מרמז על כך שרוב המדינות המתועשות רחוקות מלהיות המקור של הזיופים הללו, וגם צורכות פחות מוצרים כאלה מכפי שנטען.
קנדה: הסתמכו על דיווחים חדשותיים
נתונים מוגזמים ולא בדוקים של זיוף לא נוגעים רק לזירה הבינלאומית. בקנדה, למשל, התקיים עימות חריף בנושא הזיוף עם שתי ועדות פרלמנטריות ששחררו דו"חות בהן ציינו כי על הממשלה לתת עדיפות לפעילות בתחום המלחמה בזיופים. המשטרה במדינה פירסמה דו"ח פשיעה כלכלית בו הוערך שוק הזיוף במדינה בסכומים של בין 10 ל-30 מיליארד דולר ב-2005, ומאז שימשה כמקור התייחסות לגופים שרוצים להילחם בתופעה.
ההערכה של 30 מיליארד קיבלה חיים משל עצמה, בקרב קבוצות שעוסקות בשתדלנות לעידוד פעילות נוקשה יותר במלחמה בזיוף, והשתמשה בנתון הזה בכל פעם שדרשה אכיפה נוקשה יותר בקנדה. דיוויד ווילקינס, שגריר ארה"ב בקנדה, ציטט את הנתונים הללו בנאום שנא במרץ 2007, בו העביר ביקורת על החוק הקנדי. אחת הועדות הפרלמנטריות בקנדה הסתמכה אף היא על הנתונים הללו, שבדיקה מעמיקה שלהם העלתה כי הם שגויים.
בתגובה לשאילתא במסגרת חופש המידע בקנדה בנוגע לנתון של 30 מיליארד דולר, הודתה המשטרה כי במדיע מבוסס על "מסמכים חופשיים שנמצאו באינטרנט". במילים אחרות, המשטרה לא ביצעה בדיקה בלתי תלויה משל עצמה, אלא הסתמכה על דיווחים חדשותיים ולא עשתה מאומה כאשר קבוצות שתדלננות נפנפו בנתונים בפני הפרלמנט.
לפני שהקהילה הבינלאומית ממשיכה בחקיקה נגד זיופים, נדרש מידע מהימן ומודייק יותר. מידע כזה חסר בשיח הלואמי והבינלאומי, פרט למידע הלא-אמין שמגיע מגופי אכיפת החוק וקבוצות עסקיות שונות.
מייקל גייסט הוא ראש מרכז לחקר האינטרנט והמסחר האלקטרוני בבית הספר למשפטים באוניברסיטת אוטווה. הוא זמין באימייל ובאתר האישי שלו.
