שתף קטע נבחר

הקיבוץ מחפש משמעות

סיפורי הילדות מעוררי הקנאה על אווירת החגים בקיבוצים הביאו את מיכל בן ארי, חובבת מגזרות נייר ואושפיזין, לחזור אל העבר של מנהגי החג בקיבוץ ולגלות ארבעה קיבוצים עם היסטוריה עשירה והווה חקלאי ותיירותי מפותח לא פחות

קיבוץ גבולות קיבוץ צאלים קיבוץ אילות קיבוץ עין זיוון 

בילדותי רציתי לגור בקיבוץ. לא בגלל הלינה המשותפת, ובטח שלא בשל המקלחות המשותפות. הסיבה האמיתית הייתה החגים: קינאתי בעוצמה ובהדר שעלו מתיאורי החגים בקיבוצים, הן בספרות הילדים והן מאלו שהיו שם, וזכו לקרוא הגדה קיבוצית סוחפת במקום ההגדה הבנאלית והמשעממת.

 

כשבגרתי, פיתחתי תודעה חילונית-סוציאליסטית-מהפכנית, דווקא התעוזה של התנועה הקיבוצית והפרשנות החילונית והחדשנית שלה לחגים, משכו אותי יותר מכל; אך כחובבת מגזרות נייר, שאפתי תמיד להיות מוזמנת לאושפיזין בסוכה בקיבוץ.

 

סוכות, חג אסיף, הוא הזדמנות מצוינת להיזכר בחגים בקיבוצים - מה שהביא אותי לצאת ולבדוק מה מציעים לנו הקיבוצים לקראת החג השני. בחכתי העליתי ארבעה קיבוצים עם היסטוריה עשירה והווה חקלאי ותיירותי מפותח לא פחות.

 

קצת היסטוריה

עם ראשיתה של תנועת ההתיישבות בקיבוצים החל החיפוש אחר תכני חגים שיהלמו את החיים המתחדשים בארץ ישראל ואת אידיאל עבודת האדמה. לבסוף, אימצה התנועה, במידה מסויימת, את השקפתו של ברדיצ'בסקי, לפיה אין ליהדות מהות קבועה, אלא כל דור מעצב לעצמו את היהדות שלפיה הוא בוחר לחיות.


הווה חקלאי ותיירותי עשיר בקיבוצים  (צילום: משה מילנר, לע"מ) 

 

הגישה שנבחרה הייתה לרוב כזו של חיבור למורשת ישראל, לחגיה, לסמליה ולתרבותה, תוך החופש לברור מתוכה, ליצור בתוכה, לשנות, ולצקת בה תכנים חדשים. החגים המסורתיים שימשו כיסוד לחגים הקיבוציים, וזאת בעיקר תוך הבלטת צביונם העונתי-חקלאי. וכך הפך פסח - לחג האביב, שבועות לחג הביכורים, וסוכות - לחג האסיף.

 

ואכן בקיבוצים רבים התקיימו בעבר "חגיגות אסיף", שהיו אפילוג הולם לחגיגת שבועות - אם בחג שבועות הציגו את הביכורים, אזי בסוכות היו תצוגות, תערוכות וביתנים שביטאו את סיכום השנה החקלאית, בצד סוכה מרכזית מקושטת בירק.

 

בנוסף, במרבית הקיבוצים נערכה בערב החג מסיבת חברים שכללה קטעי קריאה הקשורים לחג, שירה בציבור וסעודת חג. מקצתם אף כללו בתוכנית הרצאה או דיון רלוונטים לחג.

 

בחלוף השנים עברה התנועה הקיבוצית תהפוכות רבות, שלא פסחו גם על אופי החגים. חג הסוכות במיוחד סבל מהעדר מסורת, מתוכן דל ומחוסר יציבות, בין היתר,

בשל המסורת המפוארת של חגיגות הביכורים שהאפילה על חג הסוכות. בנוסף, המנהג של בניית סוכות מרובות במקום סוכה מרכזית אחת, תרם אף הוא לפיחות בתחושת היחד של החג.

 

מתוך ניסיון לצקת תוכן חדש בחג, ניסו חלק מהקיבוצים להפוך את סוכות ל"'חג חלוצים", למשל, כזכר לחלוצים שגרו בסוכות ובאוהלים, עבדו עבודה מפרכת, ובנו את הארץ.

 

תהליך ההפרטה שעברו (ועוברים) הקיבוצים הגיע גם אל החגים - בשנים האחרונות נפתח חג שבועות בתשלום לאורחים מבחוץ ונוצרו סביבו פסטיבלים במיוחד לקהל הרחב. ההצלחה הכלכלית של החגיגות לימדה על הפוטנציאל הכלכלי של אירועים בקיבוץ.


חג הביכורים האפיל על חג האסיף (צילום: יריב כץ)

 

החידוש הביא את חכמי הקיבוץ לטכס עצה - כיצד ימשכו את המבקרים בימי החגים? מי יודע אולי הרעיונות שהגו יחדשו גם את מורשת חג הסוכות בקיבוץ דהיום, בדיוק כפי שבתחילת המאה הקודמת הקנו מייסדי התנועה הקיבוצית צביון חדש לחגים, שהתאים לתקופה לצרכיה ולערכיה.

 

קיבוץ גבולות

קיבוץ גבולות הוקם בשנת 1943, כראשון מתוך שלושה מצפים בנגב. למעשה, המצפה היה תחנת ניסינות שבה נבדקה האפשרות להתיישב בנגב. המצפה שימש כבסיס יציאה למבצע הקמת "11 הנקודות" במוצאי כיפור 1946.

 

לאחר מלחמת העצמאות הועתק היישוב למקומו הנוכחי, כקילומטר צפונית-מזרחית למצפה. כיום, מושתת הקיבוץ

על חקלאות מודרנית, כגון גידולי שלחין (בוטנים, תפוחי אדמה, גזר וחיטה) והוא שותף ברפת הנגב הגדולה. בשנים האחרונות, עובר הקיבוץ תהליך של הפרטה, אבל עדיין מתקיימות בו מסגרות משותפות (חינוך, תרבות וחגים).

 

עם השנים, התפתח בקיבוץ גם ענף התיירות, והביקור במקום הוא מסע בזמן אל ראשית ההתיישבות היהודית בנגב, עוד בטרם קרא בן גוריון להפריח את השממה. מבני המצפה והחומה המקיפה אותו עשויים מחומר בנייה מקומי - אדובה (לבני בוץ מאדמת לס), שהפכו בזמן האחרון לטרנד אקולוגי.

 

למבקרים מוצעת התנסות בבנייה באדובה (יצירת לבנים, טיח, קירות). בנוסף, ניתן לאפות לחמים בתנור הישן, להתנסות בטחינה של גרגרי חיטה

באבן שחיקה ולהתחפש בשלל מלבושים ואביזרים תקופתיים מחיי היום יום במצפה. אפשר לקיים גם סיור עצמי באתר, תוך שימוש במערכת השילוט והמוצגים השונים הפזורים באתר ובמבניו.

 

ומה בסוכות? במצפה גבולות לקחו את אלמנט הסוכה והעניקו לו משמעות הלקוחה מעולם התוכן של המצפה, או יותר נכון החומר ממנו הוא בנוי. במסגרת הפנינג סוכות מוזמנים המבקרים לבנות סוכה ננסית מאדמה - אדובה לצד שאר פעילויות המצפה. 

 

חזור למעלה
קיבוץ צאלים

אפשרות נוספת לחוג את סוכות בקיבוץ היא לחזור למקורות, אל פעילויות בעלות רקע חקלאי, המאפשרות לחוות את עונת האסיף והסתיו כמאמר הפסוק "חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך ומיקבך" (דברים טז, יג'). 

 

קיבוץ צאלים, אשר הוקם בשנת 1949, הוא עדיין קיבוץ שיתופי המקיים אורחות חיים

סוכות: יומן אירועים
תוכניות לחג
מסיפורים בעמק החולה, דרך סיורים בראש העין, ועד טיול בין הכרמים בלכיש. שלל הצעות לבילוי בחג
למדריך האירועים של ynet

 שיתופיים וחברתיים מלאים, המתפרנס בעיקר מחקלאות, רפתות ומפעל צמיגים. הקיבוץ מציע סיור חקלאי חווייתי ב"דרך השדות" -  דרך כבושה המתפתלת בין שדות האיזור ומעניקה חוויה קיבוצית חקלאית אמיתית.

 

בחלקה הראשון של הדרך מתרשמים המטיילים מנופים ומשדות פתוחים של פלחה ושלחין: תפוחי אדמה, גזר, בוטנים ועוד. לאחר מכן, הדרך עוברת בין חממות ושטחי גידול של צמחי תבלין ופרחים. הסיור מסתיים בענפי המשק (הסיורים בשבתות, בתיאום מראש: 052-3836791).

 

גם התיירות היא ענף חשוב בקיבוץ. מה שהחל כמקום לינה לחיילי מילואים ששרתו בבסיס צאלים הסמוך, היה לבית הארחה, הכולל חדרי אירוח שונים המתאימים לזוגות, משפחות או קבוצות.

 

לאורחי המקום מוצעים מתחם חמאם ובו בריכה וג'קוזי של מים טרמומינראלים, סאונה יבשה, מרכז טיפולים הוליסטיים; ו"קפה חמאם", מאהל בדואי לאירוח, המשמש בימי החורף גם כמסעדה ומספק שירותי הסעדה מגוונים והפעלות וסדנאות שונות לאורחי הקיבוץ.


סיור חקלאי חווייתי בצאלים (צילום: יעקב רזניק)

 

בקיבוץ גם מוזיאון "מורשת צאן ברזל" - אוסף עבודות מתכת מימי "בצלאל" ועד ימינו. מקורו של המוזיאון בבית המלאכה הירושלמי של שמואל קרצ'מר, שהיה היצרן העיקרי של מדליות מטבעות וסמלים במדינת ישראל. זהו  מקום ייחודי המשלב בין יצירה אמנותית וחרושת מתכת, לבין תמצית האירועים בתולדות העם והמדינה. הביקור מלווה בהסברים מפי נכדו של שמואל קרצ'מר, בועז.

 

הקיבוץ מתפעל גם את המזבלה האזורית - בעבר, בעיה אקולוגית, וכיום מטמנת זבל שהייתה למרכז צפרות רציני בשם "אתר דיה". 

 

אחרון חביב מאד: קיבוץ צאלים הוא משכנה הלא רשמי של תרבות הראסטאפארי בישראל, מה שהופך אותו, אולי לקיבוץ הכי חם בנגב. חברים בעלי ראסטות כבדות החובשים כובעי צמר בצבעי ירוק-צהוב-אדום הם מראה שכיח בקיבוץ. בכל שנה באביב מתקיים בו פסטיבל האביב - פסטיבל רגאיי מקומי, והפאב של הקיבוץ, הממוקם בתוך מבנה אסם ישן, מהווה בית חם למוסיקת הרגאיי ומקום מפגש לראסטאפארים שאינם חברי הקיבוץ.

 

חזור למעלה
קיבוץ אילות

בקיבוץ אילות, הנושא בתואר המרשים הקיבוץ הדרומי בעולם, מתקיים מפגש פסגה בין שניים מארבעת המינים - תמרים וערבה. הקיבוץ יושב בקצה הערבה הדרומית, 3 ק"מ צפונית לאילת במיקום משגע: בדרום הוא צופה על ים סוף, ממזרח ניבטים אליו הרי אדום ומולם, ממערב, הרי אילת. צידו הצפוני יושב על שפת ואדי רודד.

 

ההיסטוריה של הקיבוץ מתחילה ב-1955, עת ירדה, במצוות בן גוריון, קבוצה של בני משקים כדי להתיישב על שפת ים סוף ולסייע לעיר אילת. בין היתר הם נטעו מטע תמרים ועיבדו את אדמות המלחה הסמוכות לעיר - מתוך רצון לבחון אפשרויות פרנסה לעתיד. בסוף נובמבר 1962 הוקם הישוב במקום הקבע שלו, על גבעה מצפון לאילת.

 

כיום, הקיבוץ עודנו שומר על אופיו השיתופי, אם כי כבר הופרטו בו ענפי הכביסה והמזון. עיקר פרנסתו בחקלאות - גן ירק גדול, מטע תמרים, מטע מנגו, כרם ועוד. הקיבוץ התפרסם כשנערך בו טקס הסכם השלום בין ישראל וירדן, והמיקום הייחודי שלו מזמן אליו תיירים רבים, שבזכותם התפתחה בו תיירות ענפה.


מפגש פסגה בין תמרים לערבה. קיבוץ אילות (צילום: אריה ויפה רזיאל)

 

בקיבוץ אירוח כפרי הכולל מגוון חדרי אירוח, אכסניית "נוף אילות", מסעדה כפרית בשם "כפות תמרים", פינת חי "חוות החיות", ו"שחור-לבן" - בית קפה המגיש ארוחות צמחוניות-חלביות בדגש על גידולי הקיבוץ, חנות לכלי נוי וסלון תרבותי (בו מככבים ביאליק ואלתרמן), השוכנים בתוך מבנה המכבסה הקיבוצי הוותיק.

 

בקיבוץ אילות בחרו לשלב את תוכנו ה"חלוצי" המודרני יותר של חג הסוכות עם חקלאות עתיקה ומודרנית גם יחד. במהלך החג (עד ה-6.10), מוצע למבקרים סיור בעקבות סיפור ההתיישבות החלוצית בערבה הדרומית, סיור בחקלאות העתיקה בחוות עברונה - סיפורם של חקלאי המדבר בתקופות הקדומות לאור נרות ופנסים לצד החקלאות המודרנית.

 

אטרקציה נוספת של המקום היא סיור מציצנות בשבילי הקיבוץ, מתובל ברכילות עסיסית של ה"כובסת". בנוסף, מוצעים סיורים מיוחדים לגבול השלום: סיור חקלאי ברכבים פרטיים שכולל גם צפייה בעופות הפלמינגו השוהים דרך קבע בבריכות המלח וביקור במטע התמרים של הקיבוץ שכעת זוהי עונת הגדיד בו.

 

אגב, בעונה זו מהווים שדות הקיבוץ אתר נדידה למיליוני עופות מסוגים שונים במעברן לארצות הקור ולארצות החום. בשדות נמצא פארק צפרות ובתוכו תחנה לטיבוע ציפורים. הסיור מסתיים בפיקניק מפנק בחוף הים. (לפרטים והזמנות: תיירות אילות 1-700-703-710).

 

חזור למעלה
קיבוץ עין זיוון

ולסיום, מי שרוצה לחוות את חג האסיף הלכה למעשה, מוטב לו להצפין לבוסתן הגולן בקיבוץ עין זיוון, שם מסתיימת, בימים אלו, עונת הקטיף.

 

גם הסיפור של עין זיוון עוסק בחלוציות - זהו אחד הקיבוצים הראשונים ברמת הגולן, אשר עלה לקרקע בשנת 1968, חצי שנה לאחר מלחמת ששת הימים. חלוציות נוספת נרשמה לו כאשר ב-1989 היה ראשון הקיבוצים שעבר הפרטה וחילק לחבריו משכורות במקום תקציב.

 

הקיבוץ, שנמצא במורדות הר אביטל, זכה בנוף מדהים ובמזג אוויר אירופאי, של שלג בחורף וקרירות בקיץ. מזג אוויר הוא גם זה שקבע את פרנסתו של הקיבוץ, המפורסם בכרמי ענבים ובמטעי פרי מגוונים - 5000 דונם של דובדבנים, תפוחים ונקטרינות.


חקלאות ותיירות בעין זיוון (צילום: גלבוע רונן) 

 

המיקום של הקיבוץ, קרוב לעננים ובסמוך לאטרקציות הרבות בצפון רמת הגולן (יער אודם, חוות הטורבינות, החרמון), הפך אותו ליעד תיירותי מפותח. תיירות עין זיוון כוללת חדרי אירוח "לן בגולן" , חאן 4X4 עונות הנמצא בלב המטעים וכולל 4 מבנים סורים ישנים משופצים ומחוממים, טיולים מודרכים בטרקטורונים זוגיים או בטומקארים משפחתיים.

 

ההפרטה עשתה את שלה ובקיבוץ נפתחו עסקים קטנים עם אוריינטציה תיירותית - מסעדת גורמה בניחוח צרפתי, מפעל ליצור שוקולד עם מרכז מבקרים שבו ניתן לשמוע הסבר על תהליכי היצור, כולל טעימות, גלריה, טיפולי עיסוי ועוד.

 

במהלך חג הסוכות יתקיימו ב"בוסתן הגולן" פעילויות לכל המשפחה כמו סיור מודרך על עגלה רתומה לטרקטור במטעי הפרי עד לתצפית הגבול עם סוריה, קטיף פירות, הפעלות לילדים ועוד. היצירתיים מביניכם מוזמנים להשתתף בתחרות בחירת שם לזן חדש של תפוחים. האתר כולו יקבל את פני החג עם דוכנים עם תפוח מצופה בסוכר, פאי תפוחים, תפוח אפוי וכד' (9:00-17:00, 25 שקל לילד).

 

חזור למעלה
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
סיור חג האסיף בצאלים
צילום: יעקב רזניק ויענקלה גפן
קטיף בעין זיוון
צילום: גלבוע רונן
צילום: זולטן קלוגר, לע"מ
חיפשו אחר תכנים בראשית ההתיישבות
צילום: זולטן קלוגר, לע"מ
מומלצים