שתף קטע נבחר

המדריך האולימפי: אופניים

הם יכולים לאכול חצץ בהרים או לטוס בכבישים ובאולמות הסגורים, כך או אחרת, הם הענף הכי מהיר באולימפיאדה, עד הפנצ'ר. והחידוש בבייג'ינג: מירוצי BMX

תחרויות הרכיבה על אופניים נערכו כבר באולימפיאדה הראשונה, באתונה 1896. נשים החלו לרכוב באולימפיאדה רק במשחקי לוס-אנג'לס 1984. בתחילה משכו תחרויות הרכיבה על אופניים תשומת לב מעטה, מאחר שנעדרו מהן טובי הרוכבים בעולם. במשחקים האולימפיים באטלנטה 1996 החלו לראשונה משתתפים בתחרויות מיטב הרוכבים המקצוענים.

 

חידוש נוסף במשחקי אטלנטה היה צירופו של מירוץ מסוג חדש - אופני הרים - הכולל רכיבה בכבישים, בשדות, באדמה ובשבילי חצץ. גם בבייג'ינג יהיה חידוש מרענן - מירוצי BMX, שייערכו לראשונה באולימפיאדה. שני המירוצים האולימפיים המסורתיים נערכים במסלול וולודרום (ממונטריאול 1976 באולמות סגורים) ובכביש.

 

בתחרויות כביש נערך מירוץ נגד השעון וכן מירוץ למרחק של 230-250 ק"מ בקירוב לגברים ולמרחק של 100-140 ק"מ לנשים (המרחקים משתנים מאולימפיאדה לאולימפיאדה). אורך המסלול במירוץ אופני ההרים הוא 50-40 ק"מ לגברים ו-40-30 ק"מ לנשים.

 

ישנם רוכבים מקצוענים בולטים אחדים שהחלו את דרכם באולימפיאדות אך נחלו כישלונות ואכזבות. ז'אק אנקטיל, חמש פעמים אלוף הטור דה פראנס ואחד מגדולי הרוכבים בכל הזמנים, השתתף עם הנבחרת הצרפתית במשחקים האולימפיים בהלסינקי 1952, אך נבחרתו סיימה במקום השלישי במירוץ הקבוצתי נגד השעון. אדי מרקס מבלגיה, גם הוא אלוף הטור דה פראנס חמש פעמים, נחל כישלון גדול אפילו יותר כאשר במשחקי טוקיו 1964, בהיותו בן 19, סיים במקום השנים-עשר במירוץ הכביש.


לאנס ארמסטרונג. ארד בסידני (צילום: רויטרס)

 

בהיסטוריה האולימפית בולטות בענף הרכיבה על אופניים איטליה וצרפת. מדינות בולטות נוספות: הולנד, גרמניה, בלגיה, אוסטרליה, דנמרק וברית המועצות. הפופולריות של ענף זה במערב אירופה ניכר בהישגיהן של המדינות המערביות.

 

כאמור, החל באטלנטה 1996 החלו משתתפים בתחרויות האופניים טובי הרוכבים בעולם. באטלנטה זכה במירוץ אופני הכביש מיגל אינדוארין מספרד, אלוף הטור דה פראנס חמש פעמים. בסידני 2000 זהכ לאנס ארמסטרונג, כנראה גדול רוכבי האופניים בכל הזמנים, רק במדליית הארד במירוץ נגד השעון.


ענבר רונן על אופני ההרים. בתוכנית האולימפית מאז 96' (צילום: אלכס קפלן)

 

לפני ארבע שנים, באתונה 2004, היה זה בן ארצו, טיילר המילטון, שלקח את הזהב במירוץ נגד השעון. פאולו בטיני האיטלקי ניצח במיירוץ הכביש. מאז הענף עלה לכותרות בעיקר בגלל שערוריות סמים, שהביאו לפסילת המנצח בטור 2006, פלויד לאנדיס, ולסילוק המוביל בטור 2007, מייקל ראסמוסן. בעקבות זאת היו שמועות שהאופניים יוצאו מהתוכנית האולימפית, אך בינתיים הם עדיין איתנו.

 

השתתף בהכנת הכתבה: שגיא אלבז


פורסם לראשונה 29/06/2008 18:51

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: רויטרס
טיילר המילטון, אלוף 2004 נגד השעון
צילום: רויטרס
מומלצים