שתף קטע נבחר

שחרור האסירים: שמחה בגדה - אכזבה ברצועה

משפחות האסירים הפלסטינים המתגוררים ביהודה ושומרון קיבלו בשמחה את פניהם במעבר ביתוניא - אך במעבר ארז שבו הממתינים בידיים ריקות

מאות פלסטינים המתינו משעות הבוקר המוקדמות (ב') בצד הפלסטיני של מעבר ביתוניא לאסירים תושבי הגדה ששוחררו במסגרת המחווה שהעניקה הממשלה לנשיא הפלסטיני, אבו מאזן, לרגל חודש הרמדאן. בעזה לעומת זאת, נאלצו המשפחות שהמתינו במעבר ארז לעזוב את המקום מאוכזבים, בשל העיכוב בשחרור יקיריהם. גם בשלב זה לא לחלוטין ברור ממה נבע אותו עיכוב - וככל הידוע, הנשיא שמעון פרס חתם רק על חלק מהחנינות.  

 

בתום תהליך השחרור במעבר ביתוניא הוסעו המשוחררים למוקטעה ברמאללה, שם התגודדו מאות פלסטינים. אבו מאזן עצמו לא נמצא בשטחי הגדה ובמבקומו יקבל את פני המשוחררים מזכ"ל הנשיאות הפלסטינית, טייב עבד אל רחים, וכן שרי ממשלתו של סלאם פיאד ובכירי התנועה.

 

חלק מבני המשפחות כבר ב-5:00 לפנות בוקר למעבר ביתוניא והביעו שמחה מאופקת הרבה יותר מאשר באירועים דומים בעבר. המשפחות החזיקו את התמונות יקיריהן ונשאו תמונות ודגלים של יאסר ערפאת ושל מנהיגי הפלגים השונים. בין התמונות נראתה גם תמונתו של סדאם חוסיין שנישאה על ידי תומכיו של בכיר המשוחררים, רקאד סאלם, איש הוועד הפועל של אש"ף ואיש חזית השחרור הערבית שהיתה מזוהה עם מפלגת הבעת' העיראקית והעבירה את כספי הפיצויים של סדאם למשפחות הרוגי האינתיפאדה הפלסטינים. 


צילום: אי-אף-פי

 

בכירי הפתח והרשות שהגיעו לביתוניא אמרו לכל מי שהיה מוכן לשמוע, כי השחרור היום הוא צעד קטן בלבד, טיפה בים, וכי הפלסטינים היו מעדיפים שיתוף פעולה מצד ישראל בעניין הקריטריונים, ובמיוחד סביב הדרישה לראות אסירים ותיקים משוחררים. כמה מהנוכחים עלו על גבעות שהשקיפו על מעבר ביתוניא, בניסיון לראות אם האוטובוסים הגיעו, כדי לבשר למשפחות על כך שהאוטובוסים עושים את דרכם לצד הפלסטיני.

 

מיהרו לתפור חליפות

מעברה השני של המפה, בעזה, לאנשי הפתח אין הרבה סיבות למסיבות בחודשים האחרונים. היום היתה להם אחת כזו אבל גם זו כנראה לא תהיה שלמה. בכירי הפתח ברצועה, כמו זכריה אל אר'א, אברהים אבו אל נג'א ושרים בממשלות הפתח לשעבר הגיעו למעבר ארז לבושים בחליפות מחויטות, אך עד מהרה החלו להגיע דיווחים על עיכוב בשחרור האסירים תושבי הרצועה.

 

חסן חסניין, אביו של עבד אל האדי שאמור להשתחרר היום, סיפר ל-ynet: "אני לא

 יכול לתאר את השמחה שלי, זה רגע שאני מחכה לו שש שנים". עבד אל האדי נידון בנובמבר 2001 ל-12 שנות מאסר ומבין האסירים שברשימה, הוא נחשב לאסיר שנותרו לו מספר השנים הגדול ביותר לרצות בכלא. "זה הרבה מאוד זמן", אמר אביו, "אני רק מתפלל שכל האסירים ישוחררו ולא רק הבן שלי. אני רוצה שכל 11 אלף האסירים יזכו לצאת לחופשי, זוהי הסיבה שהשמחה שלי לא מלאה, כי בני יוצא אבל רבים אחרים נשארים".

 

לדבריו, הכין סוכה שבה יארח את אלה שיבואו לברך את המשפחה, "זהו יום חג כי למרות הכל כל אסיר שמשתחרר זה הישג וזה שמחה גדולה".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
משפחות האסירים במעבר ארז. מאוכזבים
צילום: איי אף פי
חנינה סלקטיבית: הנשיא פרס
צילום: לע"מ
מומלצים