"עדיף להעביר ילד חריג למעון מלנטוש אותו"
בכל שנה ננטשים בידי הוריהם כ-50 תינוקות שנולדו חריגים. הורים שנוטשים את ילדיהם בשל הקושי להתמודד והציפיות שהתנפצו, חיים בתסכול רב כל חייהם. מומחית לנושא ממשרד הרווחה: "כשנולד ילד פגוע כל הציפיות מתנפצות והחרדה מאוד גדולה". אנשי המקצוע אומרים שיש פתרונות טובים יותר מנטישה
המקרה שבו אב חשוד כי ניסה להטביע את ביתו הנכה בחוף תל אביב, מעלה לדיון ציבורי את מצוקתם של הילדים החריגים ומצוקת בני המשפחות, שטרודים בהתמודדות יום-יומית. מתברר כי מדי-שנה עשרות מוכנים לוותר על הורות לילד חריג ובוחרים להעבירו לידי גורמי הרווחה ולא לשאת בנטל. "זו מכה מאוד קשה. אני בחרתי להתמודד, אך אינני שופטת את אלו שבחרו לנטוש את ילדיהם", כך מספרת אורית הלפרין, אמא לבת שנפגעה כתוצאה מסיבוך בלידה. מנתוני משרד הרווחה עולה, כי מתוך 130 אלף לידות המתקיימות בישראל מדי שנה ננטשים כ-50 תינוקות בעלי פגיעה.
הלפרין, המנהלת את סניף אקי"ם בתל אביב ופורום להורים לילדים בעלי פיגור שכלי, אומרת: "זה לא קל כשנולד ילד כזה. זו דילמה מאוד קשה". הלפרין יודעת לספר, על זוג צעיר שהכירה לפני כשנתיים שהחליטו לנטוש את בתם הראשונה שנולדה עם תסמונת דאון בבית החולים. "הם חטפו הלם מזה אך לאחר שהמשפחה הרחבה תמכה בהם חזרו לאחר כמה חודשים, לקחו אותה לביתם בכדי לגדלה, והיו מרוצים מהחלטתם".
מנהלת האגף לטיפול באדם המפגר במשרד הרווחה, חיה עמינדב, סיפרה ל-ynet כי לפחות ברבע מהמשפחות שמחליטות להשאיר ילד חריג בבית קיימת בעיה של התעללות בילד.
"כשנולד ילד פגוע כל הציפיות מתנפצות והחרדה מאוד גדולה", מסבירה עמינדב, ההורה לא יודע למה לצפות, הוא חש בחוסר אונים אל מול המחשבות שחולפות החל ברגע הלידה - וישנם הרבה אנשים שלא יודעים להתמודד עם המצב". לדברי עמינדב, "האפשרות של העברת ילד חריג למעון עדיפה מהנטישה משום שהורים שנטשו את ילדיהם חיים בתסכול כל חייהם".
עמינדב סיפרה עוד, כי למרות השיפור ביחס לחריג, אחת הסיבות להתעללות המשפחה בילדים היא הסטיגמות הרבות הקיימות. "הסביבה והמשפחה הרחבה מסתכלים על כך בעין עקומה, כי לדעתם משהו לא בסדר, מסתכלים על זה כעונש מהשמיים או פגם גנטי ואז הילד הופך לבולם הזעזועים".
לדברי עמינדב, במגזר הערבי הולדת ילד חריג מתקבלת כגזירת שמים והילדים מטופלים היטב. לעומת זאת, היא מספרת, במגזר החרדי פשוט מעבירים את הילד למשפחה שתהיה מוכנה לטפל בו. עמינדב סיפרה גם על מקרים שבהם הגיעו לישראל הורים דתיים מחו"ל ונוטשים כאן את ילדם החריג.
"למשרד הרווחה יש מענה לכל ילד חריג", אומרת עמינדב, "אם זה מעונות או כל מסגרת אחרת, או למשל קבלת קצבה מהביטוח הלאומי". לדבריה, "כל הורה יכול לפנות ללשכת הרווחה בכדי לקבל סיוע".
"יש הורים שמגיעים רק לימי הולדת"
טליה (שם בדוי), עובדת כשנתיים במעון שנמצא באזור הצפון בו מתגוררים דיירים בעלי פיגור שכלי. לדבריה, רוב הדיירים זוכים לביקורים של ההורים מדי תקופה מסוימת אך ישנם גם כאלה שמגיעים לא יותר מפעם בשנה או בחצי שנה.
"אף אחד לא בא כי חייבים, אלא כי רוצים", היא מספרת, "למרות זאת אני רואה על ההורים שזה לא תמיד קל להם. הורים שמגיעים רק לימי הולדת אני לא שואלת שאלות, רק מנסה לספר להם עד כמה
הילדים שלהם מקסימים כדי לנסות ולמשוך אותם שוב לבוא ולבקר".
יוסי מלכה, מנכ"ל אקי"ם ישראל, המטפלת בכ-30 אלף בני אדם עם פיגור שכלי, אומר כי "אנו דואגים לילדים אלו כמשפחה לכל דבר, משדכים להם משפחות אומנה ודואגים לצרכיהם בגוף ובנפש, לכל חסוי יש מבקר ועובדת סוציאלית אשר תפקידו לשמש כאבא ואמא".
אקי"ם מפעילה קו סיוע ותמיכה למשפחות בטלפון: 1800-399-333
