המדריך האולימפי: הוקי שדה

הוקי שדה מיועד למשטח דשא הקטן במקצת ממגרש כדורגל. בהוקי שדה מתחרות ביניהן שתי קבוצות המונות כל אחת 11 שחקנים. המשחק מחולק לשתי מחציות, כל אחת בת 35 דקות, עם הפסקה של 10 דקות ביניהן. הבריטים, שהמציאו את המשחק  ופיתחו אותו, זכו במדליות זהב בשתי האולימפיאדות הראשונות שאירחו את המשחק: לונדון 1908 ואנטוורפן 1920.

הבריטים, ששלטו בהודו במשך שנים רבות, לימדו את המקומיים לשחק ואכן, בחלוף השנים הפך ההוקי לספורט הפופולרי ביותר בחצי האי ההודי. מאז המשחקים האולימפיים באמסטרדם 1928 זכתה הודו בשש מדליות זהב רצופות.

רק באולימפיאדת רומא 1960 נקטעה שרשרת הניצחונות של הודו, כאשר יריבתה

הפוליטית פקיסטן גברה עליה במשחק הגמר. ההפסד לפקיסטן נחשב בעיני ההודים לטרגדיה לאומית.

על אף שבאולימפיאדת טוקיו שבה הודו לזכות בזהב, היא נאלצה לחלוק את הישגיה באולימפיאדות הבאות עם נבחרות פקיסטן, גרמניה, ניו-זילנד והולנד. בסידני 2000 הפתיעה אוסטרליה המארחת עם זכייה במדליית זהב ושמרה על התואר גם כעבור ארבע שנים, באתונה.

נבחרת אוסטרליה. האלופה האולימפית מ-1992 ועד 2000 (צילום: איי פי)

משחקי הוקי השדה לנשים צורפו למשחקים האולימפיים רק במוסקבה 1980. בניגוד למצב היציב יחסית בתחרויות הגברים, זהות הנבחרת המנצחת בתחרויות הנשים משתנה באופן תדיר. עם זאת, בשנים האחרונות הייתה נבחרת הנשים של אוסטרליה החזקה מכולן. 

בארבע האולימפיאדות האחרונות זכו האסטרליות בשלוש מדליות זהב - בברצלונה 92', אטלנטה 96' וסידני 2000. דווקא באתונה הן איכזבו, סיימו במקום החמישי ופינו את הבמה לגרמניה, שניצחה בגמר את הולנד והניפה את הגביע. התכולות של ארגנטינה הסתפקו בארד.

השתתף בהכנת הכתבה: שגיא אלבז