חופש

כתבים מצייצים - לכל הציוצים >

טסומאגו: חוזרים 300 שנה בזמן

תושבי העיירה טסומאגו, הממוקמת באמצע הדרך בין טוקיו לקיוטו, החליטו להשיב את משכנם 300 שנה אחורה בזמן. המבנים שוחזרו בסגנון המאה ה-18 ומאפייני הקדמה הוסתרו מאחורי קירות הבתים. גם ויקי בן ארי הרגישה שם יותר צעירה

ויקי בן אריפורסם: 02.10.07 , 11:55

באתר האינטרנט של העיירה היפנית טסומאגו נכתב: "הגעת לכפר, חזרת 300 שנה לאחור". מבטיחים היפנים, וגם מקיימים.

טסומאגו הוקמה בתחילת המאה ה-17, כאחת מעשרות ומאות תחנות מעבר על הדרך בין טוקיו לקיוטו. באמצע המאה ה-19, עם תהליך המודרניזציה שעבר על יפן, ומאוחר יותר הנחת מסילות הרכבת בין הערים הגדולות, התדרדר מעמדן של התחנות הללו: רובן עלו באש ומאז לא נבנו מחדש.

טסומאגו עם שחר (צילומים: ויקי בן ארי)

טסומאגו אמנם לא נשרפה, אבל דעכה לאיטה עד שנות ה-60 של המאה הקודמת, אז החליטו תושבי העיירה לעשות מעשה, ולשחזר את מבני העיירה ואת האווירה שאפפה את המקום, למצב בו היו לפני 300 שנה. הבתים נבנו מחדש, אנטנות הטלוויזיה הוסתרו, מבני ציבור חדשים נצבעו בצבעים דמויי עץ, ואפילו מחלק הדואר ויתר על כלי התחבורה שלו, והוא עושה את דרכו ברגל כשלראשו כובע קש מסורתי.

לטסומאגו הגעתי לאחר נסיעה של כשלוש שעות מטוקיו: שעתים ברכבת מהירה לאורך "קיסו קיידו" - דרך היסטורית שיצאה מטוקיו (אדו, בימים ההם), המשיכה לכיוון מערב עד למרכז יפן, דרומית לאלפים היפניים, ומשם דרומה לאורך 500 ק"מ עד לקיוטו. תוספת של שעה ברכבת מקומית, שנסעה לאורך נהר בעמק הקיסו, ועוצרת בכל עיירה קטנה בדרך, הביאה אותי למחוז חפצי.

עץ אחד - צוואר אחד

בשעת צהריים הגעתי אל העיירה, ולמרות הגשם הטורדני היה המרכז עמוס בתיירים. ב"ראיוקן" (מלון יפני מסורתי) שהזמנתי, קיבל אותי בעל המקום באנגלית מפתיעה ובאדיבות נעימה.

פניתי תחילה למוזיאון הפולקלור שנמצא באחד הפונדקים העתיקים בעיר, ומכונה בשם "אוקויה" (OKUYA). מבנה הפונדק, השייך למשפחת הייאשי (ממפתחות תורת הרייקי), שוחזר למצב בו היה בימי הזוהר שלו. הבית עשוי עץ ברוש, שהיה אסור בשימוש ציבורי באותה תקופה, וקיים ביטוי עתיק הנוגע לבנייתו, לפיו "עץ אחד - צוואר אחד", כלומר מי שנתפס בכריתת העץ, שילם בצווארו.

זוג חקלאים על אם הדרך בין טסומאגו למגומה

שני אירועים היסטוריים קשורים למבנה המוזיאון. האחד, ביקור של הקיסר מייגי המפורסם והאהוד, שעצר במקום להפסקת תה ב-1880; בנוסף לחדר בו שתה הקיסר את התה מודגש מאוד חדר השירותים, בו הטיל את מימיו ושחרר את נפיחותיו. האירוע השני שקשור במבנה הוא נסיעתה של הנסיכה קאזו, אחותו של הקיסר היפני קומיי (Komei; 1831-1867), שעברה במקום בדרכה מקיוטו לטוקיו, כדי להינשא לשוגון ולחסוך לקיסרות מלחמות מיותרות.

ממש בסמוך לפונדק, ממוקם המוזיאון ההיסטורי, שכולל תצוגת פריטים מרשימה מן האזור: החל מחפצים שהיו בשימוש במאה ה-17 ועד לתיעוד מפורט ומרתק של פרויקט השחזור.

פסטורליה

בבוקר השכם לפני בוא המוני התיירים, יצאתי לתור את העיירה. המבני בנויים בסגנון מסורתי, המכונה "מאשייה" (machiya). בתי העץ צמודים זה לזה, ופונים כולם אל הדרך הראשית. זה היה סגנון הבנייה ואורח החיים המקובל באותה תקופה - כשהחנות המשמשת למסחר מלפנים, ואזור המגורים מאחור. בתים אלה היו רגישים מאוד לשריפות, וכדי לאכסן אורז וחפצים יקרי ערך אחרים השתמשו במבני בוץ (כחומר מבודד), שהועמדו במרחק מה מן הבתים.

מתקן השקיה בכפר באזור

בקצה הכפר שוחזר לוח ההודעות של השוגון, עליו חרותים כללי ההתנהגות לאורחים. לאורך הדרך הראשית ובצמוד לבתים זורמת תעלה פתוחה, שמגיעה עד למבנה תחנת הקמח. הבתים הכהים, המים הזורמים וההרים המיוערים, משרים על המקום אווירה פסטורלית, ומסייעים את המעבר במנהרת הזמן המקומית.

הזמן עמד מלכת

לאחר ארוחת בוקר יפנית מסורתית, שכללה דגים, אורז ומרק מיסו יצאתי לדרך לכוון הכפר מגומה (Magome), הממוקם במרחק שלוש שעות הליכה מטסומאגו, בדרך שעוברת בתוך יער ובין אזורים חקלאיים. לאורך המסלול ניתן להבחין בקטעים מן הדרך העתיקה שעברה במקום, אשר מרוצפת באבנים מסותתות, ומשובצת בהמוני פלגים ומפלי מים. הכפרים לאורך הדרך נראים כאילו הזמן עמד בהם מלכת ב-150 השנים האחרונות, ורק כמה מכוניות חונות מעידות על כך שאנו במאה ה-21.

מגומה. מבוסס על תיירות מקומית

מגומה, שפרוש שמה "סל" ו"סוס", הייתה מעין חווה ששימשה לאכסון הסוסים לפני שהשיירה טיפסה על ההר המוביל לטסומאגו. כיום מדובר בכפר שכלכלתו מבוססת על תיירות מקומית (הדרך הראשית זרועה במסעדות ובחנויות מזכרות). רוב המבנים בכפר חדשים, אולם הם בנויים בסגנון עתיק, שמשרה על המבקרים אווירה היסטורית.

כמו תמיד, הזמן קצר, והמלאכה (שמחכה בטוקיו) מרובה. סוף השבוע הקסום נגמר. עליתי על אוטובוס בחזרה לטסומאגו; רכבת מקומית ועוד אחת מהירה הביאו לנקודת ההתחלה - טוקיו של המאה ה-21.

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו