תשמעו איזה אוסף יש ליונה קרוננברג
בארון לא גדול בביתו של קרוננברג נחים להם עשרות מכשירי שמיעה, כשהעתיקים ביותר שייכים למאה הקודמת. אוסף יוצא דופן של איש יוצא דופן
בדרך חזרה, לאחר שתיקה של כמה דקות, העפתי מבט ימינה אל עבר שי הצלם ואמרתי לו: "שמע, הסדרה הזו של האספנים פתחה לנו חלון מופלא לעולם של אוספים, אבל מעבר לזה של אנשים יוצאי דופן". האמת שאני אומר את זה כל הזמן, אבל סיבה הפעם נבעה מהאירוח המדהים שהעניק לנו פרופ' יונה קרוננברג מהשרון, מנהל מחלקת אף אוזן וגרון בבית החולים שיבא, שלו אוסף ייחודי של מכשירי שמיעה.
בארון לא גדול בביתו נחו להם עשרות פריטים שכל אחד מהם נועד לעזור לאנשים כבדי שמיעה, כשהעתיקים ביותר שייכים למאות הקודמות. מה שהרשים אותי במיוחד היה הידע העצום של קרוננברג, שלקח אותנו מהאמצעים הראשונים שהיו חצוצרות בצורה של קרניים כפי שרואים בסרטים, ועד לשתל השבלול – מחשב אותו שותלים מתחת לעור- והוא הופך אותות אקוסטיים לחשמליים ומשדר אותם למוח.
"הנושא של שיפור השמיעה מלווה את האנושות מזה שנים רבות", מסביר קרוננברג ומציג מצגת מרשימה של מכשירי שמיעה מוזרים למראה: "כאן אנו רואים תמונה של קונצרט כאשר כל המאזינים מחזיקים לוח נייר הקשור לחוט, כשהקצה נוגע בשיניים – זו היתה שיטה מאוד קדומה של העברת צלילים דרך השיניים, ולצערי לא הצלחתי להשיג את האביזרים הללו, כי אנשים שלא היה להם מושג מהו הדבר המוזר הזה זרקו אותו לפח".
בנקודה זו פצח הפרופסור בנאום קורע לב על אספנים שמוצאים אוצרות בפחי אשפה כיוון שיורשים, ילדים, או סתם קרובי משפחה פשוט זורקים מוצרים שערכם לא יסולא לפח בגלל חוסר מודעות: "יש לי ארון שלם של פרטי אספנות שהוצאתי מפחי אשפה כשטיילתי בארץ ובחו"ל- כמובן שאיני נובר בפחים, אלא אוסף רק דברים שמבצבצים ולוכדים את עיני- ולא חסרים כאלה. גם בקניות בשוקי פשפשים כשהלב מאיץ כשהמוכרים כלל לא מבינים איזה אוצר יש להם ביד, אתה יכול למצוא עולם ומלואו בפרוטות- אצלי זה הכי בוטה כי מכשירי השמיעה אינם תמיד קופסה ואוזנייה עם חוט, אלא יכולים להגיע בצורה של באנג'ו, מפתח, ואפילו קומקום קטן המשמש כתיבת תהודה.
לדבריו, אספנים רבים תולשים שערות כשהם מבינים שפריטים הושמדו או נזרקו בגלל חוסר מודעות ולכן המרוץ המטורף אחר כל פריט ופריט – וברגע שהוא מגיע לידיים של מישהו שמבין- הוא מקבל את תג המחיר שלו ואת היחס הראוי.
קרוננברג מראה לנו את ההתפתחות של מכשירי השמיעה מאמצעים מכאניים מעניינים כמו אוזניות שמגדילות את האפרכסת העשויות מתכת ("זה היה נגן ה MP3 של אז") , דרך צינור מוזר שכמעט התחרשתי ממנו בגלל איכות ההגברה שלו.
למדנו גם על מכשיר שהמציא בל לאימו החרשת- מכשיר שכשל אבל הפך להיות הבסיס לטלפון אותו כולנו מכירים.
"מלחמת העולם השנייה היתה הפריצה הגדולה והחשובה עבור מכשירי השמיעה, אמנם היתה לנו את המצאת החשמל שהניבה מכשירי שמיעה חשמליים, אולם בזמן המלחמה הצליחו לייצר אותם בגודל קטן מאוד וזאת בגלל שמכשירי הקשר הצבאיים הוקטנו גם הם עקב מזעור הסוללות מה שהשפיע ישירות על מכשירי השמיעה שהפכו קומפקטיים ונוחים לנשיאה. במקביל גם הומצאה האוזנייה המותאמת אישית באמצעות סיליקון, ומכאן המריאה הטכנולוגיה ולא עצרה באדום", כך מסביר קרוננברג ומציג שלל מכשירי שמיעה שכולם מעידים על תהליך המיזעור.
מכל הסיפורים על מכשירי השמיעה, הכי קסם לליבי הסיפור שסיפר האספן על המלך שהיה כבד שמיעה ולכן בנו לו נתיניו כיסא מלכות ובו התקינו שני צינורות מקבילים כשכל אחד טיפס במעלה הכיסא מבלי שניתן היה לראותם, כשבקצה הצינורות היו חיבורים לאוזניו של הוד רוממותו. כשהיו עולים אליו לרגל התושבים- יכול היה המלך לשמוע אותם טוב יותר, וזהו מכשיר השמיעה הגדול ביותר שאני לפחות מכיר.
"אשמח מאוד ליצור קשר עם אספנים של מכשירי שמיעה כי לדעתי יש רק בודדים שכאלו בארץ" אומר הפרופסור, ומוסיף: "והכי חשוב- אם יש לכם איזה מכשיר שמיעה או משהו שנראה כאילו יש לו קשר לאוזניים- אנא צרו עימי קשר כי עבורכם זה זבל אבל עבורי זה אוצר".
קשר ניתן ליצור ב: kro@smile.net.il
