כמה מילים יש בעברית?

מדי יום מגיעות למערכת האנציקלופדיה עשרות שאלות בתחומים שונים ומשונים. כדי לחלוק את העושר עם כולכם, נציג מדי שבוע לקט שאלות נבחרות ואת התשובות שניתנו להן. 

יש לכם שאלה? כתבו לנו . 

שאלה 1: כמה מילים בערך יש בשפה העברית?

תשובה: לגולשת היקרה שלום. המילים בלשון העברית רשומות במילונים שונים, ואפשר למנותן. אלא שמאגר המילים הכללי העומד לרשות המדבר או הכותב בעברית רחב היום למדי, ועולה בהרבה על ההתרשמות המתקבלת מסריקת מילון עברי ומספירת ערכיו. המילים בשפה העברית נוצרות מיום ליום, המחקר המדעי מוסיף ומגלה מילים גנוזות שלא נודעו למילונאי, והאקדמיה ללשון העברית קובעת מונחים רבים נוספים.

כלל המילים והניבים הנמצאים בעברית בשימוש ובגניזה, ובהם מילים שאולות מלשונות זרות ומונחים בינלאומיים המשמשים בעברית מימי קדם ועד לימינו, כל אלה מוערכים ב-120,000. גם בתקופות הקדומות היו בשפה הרבה יותר מילים מאלה המתועדות בספרות של אותן התקופות. למשל, באוצר המילים שבמקרא כ-8,000-7,000 מילים שונות בלבד. היום ברור כי רק חלק מאוצר המילים של העברית הקדומה נקלע לספרי המקרא ותועד בו. אוצר המילים המלא של אז היה גדול בהרבה, ובוודאי היו בו מילים להבעת עולמם של דייגים ומסגרים, של ילדים ושל עם הארץ, של רגשות ומסעות, מראות, חפצים ומושגים. אלא שיצירות עם מילים מתחומים אלה לא נכללו במקרא.

שאלה 2: מה הופך יצור כלשהו ליצור חי? כלומר מה שאני רוצה לשאול זה - איך מגדירים חיים?

תשובה:  לגולשת היקרה שלום, הבעיה בהגדרת החיים היא שידועה לנו רק דוגמה אחת שלהם, וכל מדע מתקשה מאוד להכליל ולהפשיט על סמך מקרה יחיד. כל החיים בכדור הארץ הם מקשה אחת, ולמרות מאמצינו בעשרות השנים האחרונות, טרם פגשנו בדוגמה אחרת של חיים בעולמות אחרים. כיוון שכך נאלצים החוקרים והוגי הדעות להחליט, באורח שרירותי למדי, אילו תכונות שאנו מוצאים ביצורים החיים הן מהותיות ומגדירות אותם.

מטבע הדברים, כל אחד מתחומיהם של מדעי החיים מתמקד בתופעות שבהן הוא עוסק במישרין, ולאורן הוא מגדיר מה הם החיים. במשך זמן רב היתה הסכמה נרחבת למדי על ההגדרה הפיסיולוגית של החיים: אורגניזם הוא מערכת שמסוגלת לבצע את כל הפעולות הבאות: לקלוט חומר ואנרגיה מסביבתה, להמיר אותם בתהליכים ביוכימיים לחומר ולאנרגיה בצורות אחרות, להפריש חומרי פסולת, לנוע בחופשיות או במידה מוגבלת, להתפתח, לגדול, להתרבות ולהגיב על גירויים חיצוניים שונים.

כאמור, כל הפעולות האלה גם-יחד מגדירות את החיים, ולא חלקן, משום שמערכות רבות, שהן אי-אורגניות בעליל, מסוגלות לבצע חלק מהן: גבישים קולטים חומר מן הסביבה וגדלים; להבות אש יכולות להתרבות; נוזלים נעים בסביבתם; כל מערכת דוממת מגיבה באורח כלשהו על גירויים חיצוניים מסוימים ועוד. בעייתיות זו נעשית קשה עוד יותר כאשר מביאים בחשבון מוצרים מלאכותיים: המכונית, לדוגמה, קולטת חומר מן הסביבה (דלק), ממירה אותו לאנרגיית חום שאותה היא ממירה להספק מכני, מפרישה פסולת, מגיבה על גירויים (סיבוב ההגה או לחיצה על דוושת הדלק) ונעה, יש לקוות. עם זאת, אין היא גדלה, ואין היא מתרבה. אבל הופעת המחשב מסבכת את המצב עוד יותר, ואפשרות יצירתם של חיים מלאכותיים, הכרוכה בבעיות אתיות, פילוסופיות ומעשיות רבות (כמתואר להלן), משפיעה גם על הגדרת החיים: האם מערכת כלשהי שנוצרה בידי אדם ראויה להיקרא "חיה"?

בתחומי ההגדרה הפיסיולוגית של החיים, יש השמים דגש מיוחד בתהליכי חילוף החומרים: עשיית שינויים כימיים בחומרי הגלם שהמערכת קולטת כדי להתאימם לצרכיה (גידול, התפתחות, רבייה - ובראש ובראשונה המשך קיומה). רבים ראו זאת כתכונתם המהותית ביותר של החיים; ואף על פי כן, דוממים רבים (טבעיים ומלאכותיים) עוסקים בחילוף חומרים כלשהו.

גישה אחרת שמה את הדגש במורכבותה של הביוכימיה: החי שונה מן הדומם שמנהל פעילות כימית, בכך שהתהליכים הכימיים המתרחשים במערכת חיה הרבה יותר מורכבים ומשוכללים ממה שאנו מוצאים במערכות דוממות. אין להשוות את הפעילות הכימית המתנהלת בלהבת אש, לדוגמה, עם המתרחש בתא חי יחיד, הבונה מולקולות שבונות מולקולות אחרות על-מנת לבנות עוד מולקולות אחרות, וכן הלאה.

הגנטיקה שמה את הדגש בהגדרת החיים על יכולת השכפול העצמי: מערכת חיה מנצלת את פעילותה הביוכימית, בין השאר, כדי ליצור עותקים של עצמה - רבים ככל האפשר. יתר על כן, היא מעניקה לעותקים הללו את תכונותיה שלה, בשינויים אקראיים פעוטים. בכך היא שונה מן האש: גץ שניתז ממדורת עצים ופגע במכל פתוח של בנזין, לדוגמה, יפיק אש שונה במידה רבה מן המקורית. ההבדלים בין העותקים החדשים חשופים לפעולת הברירה הטבעית, ולכן ההגדרה הגנטית של החיים מתארת אותם כמערכת המסוגלת לעבור אבולוציה מכוח ברירה טבעית. ושוב, אפשר להעלות על הדעת דוגמאות סותרות מעולם הדומם, ובראשן המערכות הכימיות שקדמו לחיים והולידו אותם.

לסיכום, המסקנות מכל הדברים הללו הן:

א. המדע מתקשה מאוד בהגדרת החיים;

ב. לפיכך, אין דרך להגדיר את החיים באמצעות גורם יחיד כלשהו, אלא רק באמצעות מכלול של תכונות;

ג. כל אחת מהתכונות במכלול עשויה להימצא גם במערכות אביוטיות (שאינן חיות), ורק צירופן המלא הוא המגדיר חיים;

ד. החיים הם תופעה מורכבת ביותר. למעשה, רמת המורכבות של החיים היא אולי הגבוהה ביותר מכל התופעות הידועות למדע.

שאלה 3: מי הקים את עפולה? ומתי היא הפכה לעיר?

תשובה: לגולש היקר שלום. בשנת 1924 נרכשו אדמותיה של עפולה, בהן שכן כפר פלסטיני בשם אלפולה, על ידי יהושע חנקין (שהרבה לעסוק ב"גאולת" אדמות לטובת ההתיישבות הציונית) מבנקאי לבנוני אמיד. לאחר הרכישה הועלתה הצעה להקים את "עיירת העמק", שתשמש מרכז עירוני ליישובים שבסביבתה. ב-1925 נוסד היישוב העברי "עפולה עיר יזרעאל", ותושבי המקום הפלסטינאים פונו ופוצו. המתיישבים היהודיים הראשונים במקום היו עולים מפולין ומליטא, אולם התפתחות היישוב היתה איטית מאוד. ועדה בריטית (1934), בראשות ג'ון סימפסון, שנתמנתה לבדוק את מצב היישוב, קבעה נחרצות שאין הוא אלא דוגמה לכישלון המפעל הציוני בארץ-ישראל. 

התפתחותה העיקרית של עפולה החלה רק אחרי קום המדינה כאשר למקום הגיעו המוני עולים חדשים, ששוכנו בינתיים במעברות. עם השנים נבנו שכונות חדשות (בשנת 1954 הוחל בבניית עפולה עילית, במורדות גבעת המורה) וב-1973 היה היישוב לעיר.

שאלה 4: למערכת האנציקלופדיה שלום, אולי תוכלו לענות לי על שאלת טריוויה קצרה - מי זכה בפרס נובל הראשון לפיסיקה?

תשובה: לגולש היקר שלום, פרס נובל לפיסיקה הוענק לראשונה ב-1901, הזוכה בפרס היה הפיסיקאי הגרמני וילהלם קונרד רנטגן. החוקר המפורסם שימש פרופסור לפיסיקה במספר אוניברסיטאות. מחקריו עסקו בנושאים שונים, כגון אלסטיות ופיאזו-חשמליות. ב-1895 הבחין במקרה כי פיסה של תרכובת בריום שהיתה במעבדתו פלטה קרינה בעת שהפעיל שפופרת קתודית. הוא ניחש כי פגיעת הקרניים הקתודיות בזכוכית השפופרת חוללה קרינה מסוג אחר, שגרמה לזרחנות זו. הוא הוסיף ובדק את הקרינה, ומצא שהיא חודרת חומרים שונים, וכן שהיא חושפת לוחות צילום. 

רעייתו של וילהלם רנטגן מציגה את כף ידה

רנטגן עמד מיד על אפשרויות היישום הרפואי לתגליתו, ואכן, אחד מתצלומיו הראשונים מציג את כף ידה של אשתו, שעצמותיה גלויות לעין. כעבור זמן קצר מאוד החלו רופאים להסתייע בתצלומי רנטגן לאבחון. אולם רנטגן לא עמד על טיבן המדויק של קרניו, ולכן נתן להן את השם X, המציין נעלם (בפועל, קרינת רנטגן היא קרינה אלקטרומגנטית, שאורך הגל שלה הוא בין מאית הננומטר ל-10 נ"מ) אך גם כך עוררה תגליתו הד ניכר וזיכתה אותו בפרס נובל.

שאלה 5: שלום, רציתי לדעת, מה זה בעצם טיטניום?

תשובה: לגולש היקר שלום, טיטניום הינו יסוד כימי מתכתי נפוץ, הוא מצוי ברוב המינרלים שבקרום כדור הארץ. עמידותו המרובה ומשקלו הקל הופכים אותו למתכת חשובה בבניין מטוסים וחלליות, והוא משמש גם במסגים רבים, ואף בתעשיית התכשיטים, בזכות הברק האפרפר-כסוף שלו (אף שלא נהוג למנותו בין המתכות היקרות). תחמוצתו, טיטניום דו-חמצני, משמשת כצבען לבן בתעשיות חומרי הצבע, הפלסטיק, הנייר ועוד.

הטיטניום נתגלה ב-1791 על ידי המינרלוג האנגלי ויליאם גרגור, וקיבל את שמו ב-1796 מהכימאי הגרמני מרטין קלפרות,  על שם הטיטנים מן המיתולוגיה היוונית.