האם גולשים הכותבים ידיעות וכתבות באתר אינטרנט עצמאי הם עיתונאים? שאלה זו עומדת במרכז עתירה לבג"צ שהגיש אתר חדשות הגולשים "סקופ".
העותרים דורשים לשנות את הקריטריונים שמציבה לשכת העיתונות הממשלתית
לקבלת תעודות עיתונאי.
החסמים הניצבים בפני הכתבים המתנדבים של אתר "סקופ" בדרך לתעודות עיתונאי רשמית הם מספר הגולשים באתר, היקף העסקתם של
הכותבים ועצם העסקתם כמתנדבים ולא ככתבים בשכר.
מספר הכניסות הנדרש מאתר אינטרנט המגיש בקשה לתעודות עיתונאי לכתביו הוא לפחות 20,000 ביום בממוצע (המיתרגמים ליותר מחצי מיליון כניסות בחודש). נתון זה מכונה על ידי מייסדי האתר "בלתי סביר".
מעיתון מודפס, לשם השוואה, נדרשת תפוצה שלא תפחת 10,000 עותקים, לעיתון היוצא אחת לשבוע - כ-40,000 עותקים בחודש בלבד.
בעתירה נכתב: "אתר אינטרנט חדשותי זמין מטבעו לכל גולשי האינטרנט, על פי רוב ללא תשלום. בנסיבות אלה איננו רואים כל יסוד לטענה לפיה היקף התפוצה הנדרש מאתר אינטרנט, על מאפייני הנגישות המיוחדים שלו, מן ההכרח שיהיו זהים לזה של העיתונות הכתובה, על מערכי ההדפסה ההפצה והשיווק האחרים האופייניים לה".
סקופ מציע שורה של קריטריונים חלופיים לפיה יוגדר כותב באתר אינטרנט כעיתונאי, בהם תעודת יושר
| עיתונות גולשים |
|
| מהו "סקופ"? |
|
"סקופ" מגדיר עצמו כאתר ש"מבוסס על הרעיון כי כל אדם יכול לכתוב ולפרסם ידיעות, דעות, וסיפורים חדשותיים בנושאים שונים המעניינים אותו או קרובים אליו (...) כל אחד יכול לכתוב ב"סקופ" חדשות אמיתיות, רעננות ומקוריות שאינן מקבלות כיום מקום בשל התפיסה המיושנת כי כתיבת חדשות היא עניין לעיתונאים בלבד".
לדברי מיכאל וייס, מנכ"ל "סקופ", באתר כ-1500 כותבים, מתוכם כמה עשרות מהווים את הגרעין הקשה. עורכי האתר, לעומת זאת, הם עובדים בשכר, שלדברי וייס עוברים על כתבות, מצליבים מידע ועושים הגהה. |
|
|
|
|
מהמשטרה, הוכחת כתיבה של לפחות שישה חודשים באתר, הגשת 20 כתבות שפירסם הכותב ועוד.
התעודה אינה הכרחית לצורך העבודה בעיתונות הישראלית או להמשך קיומו של "סקופ", אך לדברי מיכאל וייס, מנכ"ל "סקופ" ומייסד משותף, בלעדיה כתבי האתר אינם רשאים להיכנס, למשל, לארועים רשמיים או תדרוכים ממשלתיים.
"תעודת עיתונאי אינה רק מסדירה חנייה חינם בבית סוקולוב", אומר וייס ל-ynet. "כתב שלנו, תושב ירושלים שהנושא קרוב ללבו, רצה להגיע למסיבת עיתונאים של ראש העיר בנושא העיכובים ברכבת הקלה ולא הוכנס, אבל לכתבי המקומונים לא היתה כל בעיה".
באשר למי מבין הכותבים זכאי לתעודת עיתונאי ומי לא, וייס מסביר: "לא דיברנו על כתבים מסויימים ב"סקופ", אלא על העיקרון. גם אזרחים שכותבים ברשת חדשות, בצורה מסודרת ומפוקחת כמו באתר שלנו, צריכים הכרה מסוימת, וצריכים לקבל תעודת עיתונאי או תעודת לע"מ. אם ארה"ב הגיעה לעידן בו מזמינים עיתונאים אזרחיים לבית הלבן, אין שום סיבה שגם אצלינו הם לא יוזמנו למסיבות עיתונאים, תדריכים וכדומה".
כאשר מציגים בפני וייס טענות ודוגמאות לידיעות שפורסמו ב"סקופ" וללא ספק נכתבו על ידי בעלי אינטרס, שאינם בהכרח גולשים בעלי רוח התנדבות ותשוקה לכתיבת חדשות, הוא טוען שהאמת הפוכה - דווקא העיתונות הממוסדת היא זו שלוקה ביתר יח"צ, לדבריו. "אם את כתבת תיירות בעיתון מודפס, הסבירות שתוזמני לקוקטיילים, מסיבות וטיסות לחו"ל הרבה יותר גבוהה מהסיכוי שזה יקרה לכתב שלנו. אני לא אומר שאצלינו זה לא קורה, אבל אצלינו זה בשוליים. חוקר מאוניברסיטת בן-גוריון, צבי רייך, שבדק את הנושא, מצא שכ-50% מהידיעות בעיתונות הממוסדת מקורן ביחסי ציבור,
לעומת 3% בלבד אצלינו".
"בשנה וחצי האחרונות, 1500 ומשהו הכתבים שלנו הוכיחו מעבר לכל צל של ספק שגם אנשים רגילים לכאורה יכולים לעשות חדשות. אבל הנגישות למקורות מידע ציבורים או רשמיים שעומדת לזכותם של עיתונאים ממסדיים לא עומדת לרשותם של כתבי "סקופ". לשכת העיתונות מפלה בין חדשות באינטרנט וחדשות מודפסות, ואין שום רקע ענייני להבדלים האלו", הוא אומר.
מנהל לשכת העיתונות הממשלתית, דני סימן, מסר בתגובה: "אנחנו פועלים לפי כללים, ומי שפועל לפי אותם כללים זכאי לקבל את התעודה. אין פתרונות חלופיים, וזכותם להגיש בג"צ. קיימת ועדת ערר שלא תמיד מקיימת ומגבה את ההחלטות של לע"מ, אבל לא מעבירה ביקורת. אנחנו פועלים בצורה עניינית ומסודרת".
