המדריך: כל מה שרציתם לדעת על זכרונות למחשב
כמה זיכרון Vista באמת צריכה? ומה לגבי Windows XP? מה לעזאזל ההבדל בין DDR ל-DDR SDRAM ובינם לבין DDR2 ו-DDR3? האם כדאי להרחיב את הזיכרון? להחליף אותו? ואם כן אז למה? על שאלות האלה ונוספות נענה בכתבה שלפניכם
לא כל המשתמשים בקיאים בהבדלים בין טכנולוגיות ורכיבי הזיכרון השונים. אם גם אתם במצב הזה - הגעתם למקום הנכון. נעשה לכם קצת סדר במושגים, ונעזור לכם לקבל החלטות קנייה נבונות. ננסה לספק לכם תמונת מצב של טכנולוגיות הזיכרון הקיימות, ולהציג את העובדות החשובות ביותר הנוגעות לבחירה ברכיבי זיכרון. אתם מרכיבים מפרט למחשב חדש, או מתכוונים לשדרג מחשב קיים, תמצאו כאן כמה עצות חיוניות במיוחד.
DDR וקללות אחרות
רוב מחשבי ה-PC מהשנים האחרונות משתמשים בזיכרון DRAM (ר"ת שלDynamic Random Access Memory) מסוג DDR (או Double Data Rate). ה-DDR קיבל את שמו בגלל יכולתו לקרוא ולכתוב נתונים במקביל,
בקצב כפול, אך כמו ה-SDRAM אותו החליף הוא פועל באופן סינכרוני (ה-S מתייחסת למילה synchronous) ולכן לפעמים מכנים אותו DDR SDRAM.
סוג זיכרון נוסף שהתחרה ב-DDR והפסיד הוא RDRAM, שקיבל את שמו מהחברה שפיתחה אותו (Rambus). הוא היה יקר יותר ולא הציע יתרון מספיק על ה-DDR, ולכן נעלם מהשוק.
בשנת 2003 הושק דור שני של זיכרון DDR, שכונה בפשטות DDR2. אינטל אימצה אותו בשלב מוקדם יחסית. מעבדי Athlon 64 של AMD כללו בקר זיכרון מובנה שלא תמך בתקן, מה שהשתנה עם השקת קו מוצרים חדש עם תושבת AM2 בשנת 2006.
ב-DDR2, בשונה מ-DDR, מהירות האפיק (Bus) כפולה ממהירות השעון של הרכיב. לדוגמא: רכיבי ה-DDR הישנים במהירות 200MHz, העבירו נתונים בקצב מקסימלי של 3.2GB/sec (לכן קראו להם גם PC3200); רכיבי DDR2-400 הפועלים במהירות שעון זהה, תומכים בקצב העברת נתונים כפול של 6.4GB/sec (ולכן הם מכונים גם PC6400).
סימון רכיבים
יש בלבול מסויים בסימון המהירויות של רכיבי DDR2 משום ש-JEDEC, ארגון התקינה של תעשיית המוליכים למחצה, פרסם כמה גירסאות של התקן. ישנן גם גירסאות עתירות ביצועים בעלות נתונים טכניים גבוהים מאלו של התקן הרשמי.
כדי לנצל את היכולות של רכיבים כאלה, יש לשנות ב-BIOS את מתח הפעולה שלהם ולעלות מעבר למתח הרגיל של 1.8 וולט. גם העניין הזה גורם לקצת בלבול - ראינו אנשים שקנו זיכרון DDR2 לגביו טען היצרן שהוא יכול לרוץ בקצב שעון של 1066MHz, ולהפתעתם קיבלו זיכרון במהירות רשמית של 667MHz בלבד. כוונת היצרן הייתה, מן הסתם, שהרכיב שלו מתאים להרצה במהירות שעון של 1066MHz עם שינויים מתאימים במתח ובהגדרות ה-BIOS.
בכל אופן, לא כל לוחות-האם תומכים בשינויים כאלה, וכדי שכולם יוכלו ליהנות ממהירויות גבוהות יותר נדרשים עדכונים של התקן ושל הטכנולוגיה. חברת Micron הכריזה לאחרונה על רכיבי DDR2-1066 שפועלים ב-1.8 וולט. סביר להניח שנראה בקרוב תקן מתאים של JEDEC.
המודול העליון הוא Corsair DDR2. התחתון הוא Corsair DDR3. שימו לב להבדלים במיקום המגרעות בתחתית ובצורת המגרעות בצדדים. הבדלים צורניים אלה חוסכים טעויות בעת הרכבת מחשב
DDR3 - חדש בשכונה
רכיבי DDR3 אמורים לספק תעבורת נתונים מהירה פי 4 מ-DDR2, במתח נמוך יותר. המחיר הוא הגדלת ה"עכבה" (latency), זמן ההמתנה בעת הגישה לזיכרון (ראו המסגרת). מכל מקום, הפעולה במתח נמוך יותר מתורגמת לצריכת חשמל מופחתת שחשובה במיוחד במחשבים ניידים.
אינטל מאפשרת היום להשתמש ב-DDR3 בחלק מהלוחות עם ערכות השבבים P35 ו-G33 מתוצרתה (לוחות אחרים שמתבססים על הערכות הללו תומכים רק ב-DDR2). חברת AMD תמשיך לתמוך רק ב-DDR2 גם במעבדי Athlon וגם בקו Phenom שיוכרז בקרוב, ותשלב בקרי DDR3 במעבדיה בסוף 2008.
תוכלו למצוא רשימה של יצרני זיכרון DDR3 בקישור הבא.
נכון לכתיבת שורות אלה, DDR3 עדיין עולה פי שלושה מ-DDR2. אחת מהסיבות לכך הוא הביקוש הנמוך מהצפוי לזיכרון עבור מערכת ההפעלה Windows Vista. יצרני הזיכרון נערכו לביקושים גדולים, כי Vista זקוקה לכמות כפולה של זיכרון (לפחות 1GB ורצוי 2GB). כתוצאה מכך אפשר לקנות היום רכיבי DDR2 בפרוטות.
תכונות בסיסיות של זיכרון
מחשבים עדכניים מצוידים בזיכרון באחד משלושה "טעמים". לכל סוג יש מספר קצבי שעון בהם הוא יכול לפעול. נכון להיום, DDR2 הוא הפופולרי ביותר. זיכרון זה מספק את היחס הטוב ביותר במונחי עלות-תועלת. זיכרון DDR מספק את קצב תעבורת הנתונים (throughput) המהירים ביותר ב-GBps או גיגה סיביות לשנייה, אולם הוא גם היקר ביותר. שימוש לב להבדלים בקצבי שעון, עכבה (latency), מתח (voltage) ופערי מחירים.
מה מותקן במחשב שלכם?
כדי להרחיב את הזיכרון במחשב שלכם יהיה עליכם לבדוק באיזה סוג של זיכרון הוא משתמש. מומלץ להשתמש לשם כך בתוכנה CPU-Z (להורדה חינם מהכתובת www.cpuid.org). אחרי שתתקינו ותריצו אותה, הציצו בחלון שתחת הלשונית Memory. אם אתם זקוקים לפרטים נוספים, הקליקו העל לשונית SPD (ראשי תיבות של Serial Presence Detect). ה-SPD הוא שבב קטן על מודול הזיכרון, שמכיל מידע מפורט, לרבות מהירות שעון ו-Latency.
בתוכנת עזר חינמית זו תוכלו להקליק על לשונית Memory ולצפות במידע בסיסי על הזיכרון במחשב. הקליקו על לשונית SPD על מנת לצפות פירוט
להרחיב או לא להרחיב?
אחרי שגיליתם באיזה זיכרון משתמש המחשב, תוכלו להחליט האם ההרחבה תשתלם. מחשבים מבוססי Athlon 64 ומחשבי אינטל עם ערכות שבבים מיושנות דוגמת 845, לרוב משתמשים בגירסאות שונות של DDR (הגירסאות האפשריות הן DDR-266/333/444 או PC2100/2700/3200).
קחו עצה שתחסוך לכם כסף: אם יש לכם זיכרון DDR בנפח 1GB או יותר לא כדאי לכם להרחיב. מחירי ה-DDR כבר גבוהים יותר מ-DDR2, ועדיף להשקיע את הכסף בלוח-אם ובזיכרון חדשים. אם יש ברשותכם מחשב אינטלי ישן שמבוסס על ערכת השבבים 850 ועל זיכרון RDRAM, עדיף לכם כבר לקנות מחשב חדש מאשר להרחיב.
אם אתם קונים מחשב חדש זה אפילו פשוט יותר: יש לכם בחירה בין DDR2 ו-DDR3, והאחרון עולה כאמור פי שלושה.
מי צריך זיכרון פרימיום?
האיצו את Vista באמצעות מודול דוגמת Kingston DDR2-800. לא תזכרו במדליות על אוברקלוקינג, אבל תהנו מחוויית שימוש חלקה יותר. המחיר: 110-130 דולרים לשני גיגה בייט זיכרון.
זו תקופה טובה לפנק את עצמכם כשאתם בוחרים זיכרון. מגוון האפשרויות בשוק ה-DDR2 מתחיל ברכיבים עם אוברקלוקינג קל וגופי קירור מתכתיים לפיזור החום, ומסתיים במודולים מוטרפי-שעון שאפשר להאיץ ל-544MHz (שווה ערך ל-DDR2-1066).
היתרון של "רכיבי הפרמיום" הוא שהם תומכים ב-Latencies קצרים יותר, שמתאימים למהירויות השעון הגבוהות. כדי לבצע אוברקלוקינג (Overclocking או "המהרה") תזדקקו גם ללוח-אם מתאים, עם BIOS שמאפשר לשנות את מתח הזיכרון. דוגמא טובה ללוח שפותח במיוחד למטרה הזו הוא eVGA nForce 650i Ultra.
האתגר הוא במציאת ההגדרות הנכונות, שיאפשרו הרצה יציבה ובטוחה של החומרה שלכם במהירות הגבוה. לשם כך נדרשים לעיתים הרבה אתחולים, בדיקות ושינויים. הפתרון הוא להשתמש בפרופילים מוגדרים מראש.
פרופילי זיכרון: שיפור ביצועים קל ומהיר
בשנה שעברה הציגו יצרנית הזיכרון Corsair ויצרנית שבבי ההאצה הגרפית nVidia רעיון חדש: שימוש באזורים בלתי מנוצלים בשבב ה-SPD כדי להגדיר מראש צירופים של מהירויות שעון ו-Latencies שמתאימים לרכיב. זיכרון שמיישם רעיון זה מכונה על-ידי nVidia בשם SLI-Ready Memory (למרות שהקשר בינו לבין טכנולוגיית SLI די קלוש). מודולי זיכרון שמתנוסס עליהם לוגו CrossFire Ready, הם רכיבים דומים שפותחו לשימוש עם מוצרי ATI המתחרה (השייכת היום ל-AMD).
הפרופילים המפורטים ששמורים בשבב ה-SPD מכונים Enhanced Performance Profiles או EPP בקיצור. שבב SPD רגיל תומך במהירויות סטנדרטיות, שמזוהות כברירת המחדל על-ידי ה-BIOS. הזיכרונות תומכי ה-EPP שמציעים כיום מספר יצרנים, מכילים פרופילים מוגדרים מראש, שמאפשרים להשתמש ברכיבים במהירויות שונות, שאינן תקניות בהכרח.
לדוגמה, אתם עשויים לקנות מודול זיכרון שמתאים לריצה ב-CAS 3-4-4-12 (ראו ההסבר במסגרת) במתח של 2 וולט ובקצב שעון של 200MHz, או ב-CAS 5-6-6-18 במתח של 2.2 וולט ובקצב שעון של 300MHz. אם גם ה-BIOS תומך ב-EPP, תוכלו לעבור בין ההגדרות בקלות ולקבל אוברקלוקינג יציב.
בינתיים, תוכלו לקבל את התכונה הזו רק בלוחות שמבוססים על ערכות השבבים של nVidia או של ATI, ואם אתם רוצים לסחוט יותר ביצועים מהמחשב החדש שלכם באמצעות אוברקלוקינג, עדיף להיצמד אליהן.
לכמה זיכרון אתם זקוקים?
כלל האצבע לדרישות הזיכרון של Windows XP: להרצה סבירה צריך לפחות 512MB זיכרון, וכל דרישה "מיוחדת" נוספת מכפילה את הנפח הדרוש פי שניים. "הנקודה המתוקה" של XP היא ב-1GB, ואם אתם משתמשים ביישומים תאבי-זיכרון כמו משחקים ותוכנות לעריכת תמונה או וידאו, אז קרוב לוודאי תרצו מחשב עם 2GB.
בויסטה המספרים פחות או יותר כפולים. דרישת המינימום המציאותית להרצה סבירה היא 1GB, וכדי לקבל ביצועים טובים עדיף להשתמש ב-2GB. להרצת יישומים תאבי-זיכרון מומלצת כמות כפולה - גירסת ה-32 ביט של ויסטה, כמו XP, אמנם לא תוכל לנצל יותר מ-3GB של זיכרון, אבל הגיגהבייט הנוסף יועיל.
גירסאות ה-64 ביט של Windows יוכלו לנצל זיכרון בנפחים גדולים יותר, והמינימום המומלץ הוא לא פחות מ-4GB. הביאו בחשבון שגם שולחניים מתקדמים בדרך-כלל מוגבלים לנפח זיכרון מקסימלי של 8GB.
צרות בגן-עדן
יצרני הזיכרונות החלו לאחרונה לשווק ערכות 4GB של DDR2-800. ערכה כזו היא פתרון משתלם מאד אם אתם רוצים להעניק זריקת מרץ למחשב שמריץ יישומים כבדים, אבל כדאי לבדוק שהמחשב שלכם יכול להתמודד איתה.
בעבר היה צורך לבחור במהירות זיכרון נמוכה כדי להבטיח את יציבות הפעולה של מחשב שבנקי הזיכרון (Memory Banks) שלו מלאים. גם היום, ישנם לוחות-אם רבים שלא מסוגלים לתמוך בארבעה בנקי זיכרון במהירות שעון של 200MHz מבלי שיווצרו בעיות אמינות קשות. לדוגמא, במעבדת PC Magazine גילינו שלוח האם P5B Deluxe אינו מאפשר להריץ את ערכת Kingston KHX6400D2LLK2/4G במהירות DDR2-800 - בכל מתח פעולה.
בהתחשב בבקר המתח הרציני של לוח-האם הזה, נראה שמדובר בבעיית BIOS. להבדיל, ערכות Super Talent 4GB רצות בלי בעיות על אותו לוח במהירות DDR2-800 (אם כי שימו לב שנדרש שינוי של ההגדרה המתאימה ב-BIOS. שבב ה-SPD בערכת הזיכרון מאתחל אותו למהירות של DDR2-667 כברירת מחדל).
בשורה התחתונה, המהירות המרבית שבה תוכלו להריץ את הזיכרון שלכם, תשתנה בהתאם לרכיבים, לוח-האם וגירסת ה-BIOS. כדי לחסוך לעצמכם הפתעות, כדאי לבדוק את העניין מראש.
המלצת PC Magazine
לעת עתה, מעטים רוכשים מחשבים חדשים עם DDR3, אבל עד סוף השנה יתמכו
ערכות השבבים של אינטל בטכנולוגיה הזו בצורה הרבה יותר טובה ומקיפה. עם התרבות לוחות-האם שיתמכו ב-DDR3, נראה את הטכנולוגיה החדשה חודרת בהדרגה למיינסטרים, אבל זה לא יקרה בין לילה.
החדשות הטובות הן שערכות השבבים הטריות P35 ו-G33 מבית אינטל תומכות בזיכרון DDR2 הזול יותר. לכן, אם אתם מעוניינים להרכיב מחשב חדש עם זיכרון DDR2 או להוסיף זיכרון כזה למחשב קיים (ולעבור בעתיד ללוח שמבוסס על הערכות החדשות), כדאי לכם לנצל עכשיו את המחירים הנמוכים של הטכנולוגיה.
אם המחשב הנוכחי משתמש בזיכרון DDR2 איטי, יהיה כדאי לכם בנסיבות מסוימות לא להרחיב אלא להחליף את הזיכרון הקיים במודול DDR2-800 בנפח גדול יותר. רק הקפידו לבדוק שהלוח שלכם תומך ברכיבים כאלה.
בכל הנוגע ל-DDR3, מחשבים המבוססים על מעבדי AMD עדיין לא נכנסו למשחק. אם אתם מתכננים לבנות מחשב חדש לחלוטין שיתבסס על מעבד אינטל, ואתם יכולים להרשות לעצמכם את ההוצאה, תשקלו לרכוש לוח אם שתומך ב-DDR3. אם לא - אל תחכו. קחו בחשבון שמחירי DDR3 ימשיכו להיות גבוהים מאלה של DDR2 בעתיד הנראה לעין. אימוץ מוקדם של טכנולוגיה חדשה הוא תמיד עסק יקר.
הכתבה פורסמה במקור בגיליון ספטמר של PC Magazine. לרכישת מנוי במחיר היכרות. לאתר הבית של PC Magazine .
