ביום 19.9.2007 החליטה ממשלת
ישראל להפעיל סנקציות כלפי האוכלוסייה האזרחית ב"ישות העוינת" - עזה. לכל קסאם שינחת בישראל – יקבע תג מחיר; פגיעה בחשמל או באספקת דלק, מתוך ההנחה שלפגיעה בחיים הנורמאליים של תושבי עזה יהיו השלכות פוליטיות חיוביות מבחינתה של ישראל.
| דלק לעזה |
|
| הפלסטינים: החל הקיצוץ בהעברת הדלק לרצועה / חנן גרינברג והסוכנויות |
|
ראש סוכנות הדלק הפלסטינית, מוג'אהד סלמה, אמר כי חלה ירידה של 40-50 אחוזים בהעברת בנזין וסולר ו-12 אחוזים בהעברת נפט לרצועת עזה. בישראל אומרים כי רק מיום שלישי תחל ההפחתה בכמויות הדלקים המסופקים לרצועה, אך גם ההפחתה הזו לא תורגש בתחילה |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
הנחת היסוד הזו היא ישנה, משומשת ושגויה – בעזה כבר אין כמעט חיים נורמאליים והאוכלוסייה האזרחית חיה בסיטואציה קיומית של ענישה קולקטיבית מצד ישראל, מזה זמן. מאז עליית החמאס הידקה ישראל באופן כמעט הרמטי את המצור על גבולות עזה בהם היא שולטת: חומרי גלם לתעשייה אינם נכנסים, הייצוא הופסק, הכלכלה ברצועה נחנקת, ומיליון וחצי בני אדם כלואים בסיר לחץ, בצפיפות שהיא מין הגדולות בעולם. תושבי עזה תלויים בהחלטות הישראליות בנוגע למעבר סחורות ובני אדם, ובחסדים של ארגוני סיוע מערביים ואיסלמיים.
הממשלה הישראלית החליטה, כך פורסם, להשתמש במעבר סחורות ובאספקת מים ודלק, כבכלי לגיטימי לסנקציות כלפי האוכלוסייה האזרחית בעזה, זאת בנשימה אחת עם אמירות על "הימנעות ממשבר הומניטארי". הגבלת אספקת החשמל והדלק תפגע בראש ובראשונה במכשירים רפואיים, בקירור מזון, בתאורה בחדרי ניתוח ובמערכות חיוניות אחרות.
החלטת ממשלת ישראל לצמצם את אספקת החשמל והדלק תפגע גם באספקת המים משום שתחנות השאיבה בעזה מופעלות באמצעות חשמל כמו גם מערכות הסניטציה ברצועה. אולם, גם בכך לא יהיה חדש; ישראל כבר פוגעת בפועל בתשתיות המים בעזה, וברצועה כבר מתהווה משבר מים חמור, שהשלכותיו עלולות להביא לאסון הומניטארי וסביבתי ברצועה וגם מחוץ לה, עד כדי כך שהענשת האוכלוסייה העזתית – תהווה איום ב"ענישה קולקטיבית" גם על הישראלים עצמם, בשל זיהום מי הים והחופים גם בישראל והתפשטות אפשרית של מגפות.
בחודשים האחרונים ישראל אינה מאפשרת העברה של חלקי חילוף וציוד לתשתיות המים בעזה. המלאי של חלקי החילוף הולך ואוזל, ולחלק מהמשאבות כבר אין חלקי חילוף כלל. היעדרם של מרכיבי התשתית והציוד המרכזיים עלולה להוליך לקריסה של מערכות המים והסניטציה (בארות, מתקני שאיבה של מי שפכים ומתקני טיהור) וקריסה כזו תגרום בוודאות להצפות, לדליפה של מי ביוב לתוך מי הים והשתייה ולמחסור חמור במים נקיים. לפני שישה חודשים, נהרגו חמישה בני אדם בבית להייה שברצועה ונפצעו עשרים וחמישה לאחר שמתקן ביוב הציף את בתיהם. הסכנה לאסונות חוזרים מהסוג הזה הולכת ומחריפה.
בישראל טוענים שבכל הקשור לצרכים הומאניטאריים – עזה מקבלת מענה. האמת רחוקה מכך. גישה בטוחה למים נקיים היא זכות הומניטארית בסיסית, שנעלמת כנראה מתודעתם של מקבלי ההחלטות בישראל. אספקת מים נקיים לכל האוכלוסייה ומערכות תקינות של מים וסניטציה הן מרכיב מרכזי בקיומם של תנאים הומאניטאריים בסיסיים . מים מזוהמים, והעדר היגיינה מהווים את גורם התמותה העשירי בעולם.
רוב רובם של 1.5 מיליון הנשים, הגברים והילדים המתגוררת ב"שטח העוין" עזה, אינם זוממים מזימות זדון כלפי ישראל ואינם שותפים לירי הקסאמים. רובינו שואפים לנורמאליות ולחיים בשלום עם שכנינו, שראוי שיזכירו לממשלתם - לפעמים לשחק במים, זה בדיוק כמו לשחק באש.
מאהר נאג'ר סגן מנהל חברת המים של עיריות החוף הפלסטיניות, עזה.
