ביקורת משחק: Halo 3 - עומד בציפיות
המאסטר צ'יף חוזר לקונסולת ה-Xbox, במשחק השלישי בטרילוגיה ששיגעה את עולם הגיימינג ושברה שיאי מכירות. האם המשחק עד כדי טוב, או שמא מדובר בבלון מלא הייפ?
האח, הידד, המאסטר צ'יף חזר! חובבי משחקי הפעולה חיכו זמן רב ל-Halo 3, החלק השלישי בטרילוגית המשחקים המצליחה בעולם, והציפייה, כך נראה, השתלמה. וכשאני אומר "השתלמה", אני מתכוון כמובן למיקרוסופט, שראתה רווחי שיא של 300 מליון דולר בשבוע הראשון להפצת המשחק.
המשחק החדש מציג מערכת משחקיות מאוזנת ומלוטשת, שבאה לידי ביטוי בשיא כוחה במצב המשחק המרובה שחקנים, שמנצל את יכולות רשת ה-Xbox Live כדי ליצור חוויית אונליין משובחת, פשוטה וממכרת. מי שאוהב משחקי
מצב המשחק לשחקן יחיד, לעומת זאת, מאכזב. הסיפור לא מצליח לרגש, הקרבות מתחילים לחזור על עצמם במהירות, וגם קטעי הנהיגה מתסכלים עקב אינטילגנציה מלאכותית בעייתית. תוסיפו לזה גרפיקה ממוצעת בלבד (ציפינו ליותר ממשחק הדגל של ה-360), ותגלו במהרה כי אם אתם לא אנשים של משחקים מרובי משתתפים, אולי כדאי להשקיע את הזמן והכסף במשחק אחר.
המשחק הפך במהרה לחביב המבקרים, עם ממוצע ציונים של כ-94%. מכובד. אך האם ממוצע הציונים המרשים אמיתי, או שמא מדובר בתוצאה של מסע השיווק המסיבי שערכה מיקרוסופט טרם יציאת המשחק?
ההיסטוריה מלמדת שממוצע הציונים של משחקי Halo לא תמיד משקף את המציאות: גם המשחקים
לאחר מספר ימים של בילוי אינטנסיבי על המאסטר צ'יף אני יכול להעיד שהתשובה לשאלה הזו לא כל כך פשוטה. Halo הוא משחק דו-פרצופי: מצד אחד נמצא המצב לשחקן יחיד, שלא מצליח להשתוות למשחקים אחרים בשוק, אך מהצד השני מגיע המצב מרובה המשתתפים, שמספק כמויות כיף שנדיר למצוא מחוץ ללונה פארק.
- עוד ב-vgames: סיכום אירועי שבוע ההשקה
הסוער של Halo 3
שובו של הצ'יף
נתחיל, אם כך, במצב לשחקן היחיד. Halo 3 מסיים למעשה את "טרילוגית Halo", ומספק לגיימרים רבים את סוף הסיפור המסובך והמורכב שהתחיל בשני המשחקים הקודמים. תקציר: האנושות נמצאת בקרב ארוך עם חייזרים מרושעים. באמצע כל הבלגן מגלה המאסטר צ'יף, חייל-על, את Halo - כוכב מלאכותי ועתיק, שבמרכזו אינטליגנציה שמטרתה שמתוכנתת להשמיד את כל החיים האינטליגנטיים בגלקסיה.
הסיפור של טרילוגית Halo, כמו כל סיפור מדע-בדיוני טוב, מלא בפיתולים עלילתיים, הפתעות, והתקדמות איטית לעבר סיום מפוצץ (שאכן מגיע בסוף המשחק). ללא ספק מדובר באחד הסיפורים המושקעים ביותר בהסטורית משחקי המחשב, אך למרות זאת משהו בו פשוט לא עובד. אולי זה רק אני, אבל במהלך המשחק לא הצלחתי להתחבר רגשית לא לסיפור ולא למאסטר צ'יף אפילו פעם אחת, מה שהפך את קטעי הקישור הסיפוריים למשעממים למדי.
הסיבה לכך, לדעתי, היא שהסיפור טכני מדי. כאמור, יש בו המון פיתולי עלילה מפתיעים, אך מעט מדי רגש. האשם העיקרי בכך, מבחינתי, הוא המאסטר צ'יף. אולי לאמריקנים קל לאהוב את החייל האלמוני שהופך לגיבור האנושות, אבל אני פשוט לא מצליח לגלות שמץ של אהדה לבחור הזה עם הקסדה על הראש שדמותו לא מצליחה להביע אפילו טיפה אחת של רגש.
- עוד ב-vgames: מפתחת Halo נפרדת ממיקרוסופט
ליטוש הוא לא מדד לאיכות
תחילת המשחק "זורק" את המאסטר צ'יף לכדור הארץ, בהמשך ישיר לאירועי המשחק הקודם. קבוצת חיילים תמצא את הצ'יף, ומייד תצא עימו לעבר הבסיס הצבאי הקרוב. המסע, כמובן, יהיה מלא בקרבות עם החייזרים השונים. כשסוף סוף תגיעו לבסיס תגלו שגם בו הספיקו להתנחל החייזרים, מה שיוביל לעוד קרבות, שיובילו לעוד קרבות שיובילו ל... ניחשתם נכון, עוד קרבות.
הקרבות ב-Halo 3 אמנם מהירים ואכזריים, אך מתחילים לחזור על עצמם במהירות. העיצוב האומנותי הלא כל כך מרשים של המשחק יגרום לכם לקטלג כל קרב לאחד משני מיקומים: בחוץ, או בפנים. "בחוץ" יכלול בדרך כלל איזור פתוח רחב עם מספר סלעים ומבנים תחתם ניתן להסתתר, ו"בפנים" יכלול מסדרונות וחדרים קטנים. השוני בין האיזורים השונים, כאמור, לא כל כך מורגש וכך המשחק מרגיש כמו עיסה לא נגמרת של קרבות שלא באמת מתקדמים לשום מקום.
נראה ש-Bungie עדיין לא למדה שכדי שקמפיין לשחקן יחיד יצליח, הוא צריך להתפתח ולהתחדש. כל הקרבות ב-Halo 3 מרגישים פחות או יותר אותו דבר, רמת הקושי הלא אחידה תציב בפניכם קרבות מאתגרים מאוד כבר בשלבים הראשונים של המשחק (וקרבות קלילים לקראת סופו), רוב הנשקים יהיו זמינים כבר בשלב הראשון, וגם האוייבים חוזרים על עצמם בכמויות מסחריות. סך הכל מדובר בקטעי אקשן משובחים, אך גם הם מתחילים להמאס בשלב מסויים.
אמנם מדי פעם המשחק ינסה לגוון עם קטעי נהיגה, אך אלה לא מספיק מרגשים או מספיקים כדי למנוע מהפיהוק לצאת כבר בשעה הראשונה של המשחק. מה גם שבקטעי הנהיגה שדורשים שיתוף פעולה (כמישהו אחד נוהג והשני מתפעל את מכונת היריה) האינטילגנציה המלאכותית של שותפיכם לקרב צונחת באופן מופתי, ולא אחת תמצאו את הרכב שלכם מתדרדר לתהום כי החייל שנוהג בו שכח איפה נמצאת דוושת הבלם.
- עוד ב-vgames: הסרט של Halo - לא בקרוב
בלי תוספות בבקשה
למרות הטענות, חשוב לציין שמבחינת משחקיות, Halo 3 הוא משחק נהדר: הצ'יף יגיב בדיוק כמו שתצפו ללחיצות שלכם, הנשקים מאוזנים והמשחק ידרוש מכם להחליף בינהם בתדירות גבוהה, האינטילגנציה המלאכותית של האוייבים, כמו גם של חבריכם ליחידה, מספקת עד מאוד, ורמת הקושי מאתגרת אך לא מסתכלת.
Bungie, למעשה, פעלו לפי התאוריה ש"אם זה לא שבור - אין טעם לתקן את זה". המשחקיות מרגישה זהה למשחקים הקודמים בסדרה, הנשקים לא עברו שינויים מרחיקי לכת (למרות חזרתו המבורכת של הרובה ההתחלתי מהמשחק הראשון) ובכלל, המשחק נשאר פחות או יותר זהה לקודמו עם תוספות שניתן לספור על יד אחת.
התוספת הבולטת במיוחד היא השימוש בחפצים. במהלך מסעו המאסטר צ'יף יוכל לאסוף חפצים שימושיים כאלה או אחרים, ולהשתמש בהם ע"י לחיצה על כפתור ה-X. החפצים הנ"ל כוללים, בין השאר, בועת מגן, "מבטל כח משיכה" שבעזרתו תוכלו לקפוץ לגבהים חדשים, "חומת מגן אישית" קטנה ועוד. עוד בחידושים נמצאת האפשרות לעקור מכונות יריה ממקומותיהן, מה שיעביר את זווית הראייה לגוף שלישי. המאסטר צ'יף, מצוייד במכונות, אמנם ילך באיטיות, אך כח האש שלו יהיה עצום מתמיד.
אך עדיין, למרות הליטוש הגבוה ברמת הביצוע והחידושים המוצלחים, המשחק מרגיש מיושן לעומת משחקי פעולה בגוף ראשון אחרים מהתקופה האחרונה. לשחקנים שמחפשים קמפיין איכותי לשחקן יחיד אין הרבה לחפש ב-Halo, כנראה כי מרוב הליטוש וההקפדה לא נשארה לו נשמה, ויוטב להם אם ישקיעו את כספם במשחקים כמו Bioshock או Metroid Prime 3 (ביקורת על Metroid תפורסם במהלך הימים הקרובים).
קרב-רב
במצב המרובה משתתפים התמונה נראית אחרת לגמרי: כשמתחברים למשחקים נגד שחקנים מכל העולם רמת הליטוש הגבוהה בולטת, והופכת את Halo לאחד המשחקים המוצלחים למשחק ברשת.
מצבי המשחק אמנם לא מקוריים במיוחד, ועיקרם קרבות Deathmatch או מבוססי מטרה (כגון King of the Hill). אחת הבעיות הגדולות של המצב הוא שאין אפשרות לבחור באיזה סוג משחק רוצים לשחק, ומדי פעם המחשב יזרוק לכיוונכם מצבי משחק שלא הייתם בוחרים לבדכם. מצד שני, חשוב לציין שכל מצבי המשחק מוצלחים למדי, ככה שנפילות גדולות מדי לא תמצאו כאן.
המפות מעוצבות כולן בצורה שמאוד קל לתפוס כבר בדקות הראשונות של המשחק. קל להבין היכן אפשר להתקמפר עם רובה צלפים, איפה כדאי לזרוק רימונים, איפה נמצאים "איזורי הסיכון", איך כדאי להגיע ממקום למקום וכו'. שחקנים משקיעים ימצאו במהרה גם דרכי קיצור וכלי נשק חבויים, ועל ידי כך לפתח טקטיקות מורכבות יותר. האיזון הזה, בין פשטות לעומק, גורם למשחק להיות לא מאיים לשחקנים חדשים, אך מספיק מעניין ומגוון כדי לספק שעות משחק רבות מבלי להמאס.
מכיוון שיצא לי לשחק לפני מספר חודשיםבבטא של המצב ההמוני, הגעתי למשחקים הראשונים שלי מוכן, והצלחתי, למרות הכישורים האפסיים שלי במשחקים כאלה, לחסל אי אילו יריבים ואף לקחת את המקום הראשון בחלק מהמשחקים. לצערי, לשחקנים האחרים לקחו שעות מעטות לתפוס את הטריקים שאני כבר הכרתי, ובמהרה חזרתי שוב למקומי הטבעי בתחתית הטבלה. מצער, אך גם מסמן כמה מהר וכמה טבעי זה להכנס לעניינים ב-Halo.
כדאי לציין גם את הפשטות המופתית בה כל העסק מתרחש: רק קבעו את רמת המשחק שלכם והאם אתם מעוניינים לשחק לבד או בקבוצות, וה-Xbox Live יעשה בשבילכם את השאר. המשחקים מצליחים ברוב המקרים לספק חוויה יציבה גם בהתחברות לשרתים בארה"ב, ללא לאגים מורגשים.
- עוד ב-vgames: כנסיות מפתות בני נוער עם Halo 3.
חיים בסרט
אפשרויות נוספות שוודאי ישמחו את חובבי המשחק ברשת כוללות שמירה ועריכה של סרטוני משחק.
מי שירצה להשוויץ בביצועים מרשימים ימצא את האפשרות הזאת מגניבה לחלוטין, כמו גם מי שירצה להשתפר וללמוד טכניקות חדשות על ידי צפייה בסרטונים שהקליטו שחקנים טובים מהם.
עוד דבר שיגרום לכם לבזבז לא מעט דקות הוא מצב ה-Forge, בו תוכלו לשנות ולעצב מחדש מפות קיימות כדי לגוון את המשחק. אמנם לא מדובר בעורך של ממש, והוא בעיקר יאפשר לכם להזיז חפצים קיימים על המפה (למשל, לשנות את המיקום הראשוני של כלי הנשק), אבל בהתחשב שבדרך כלל משחק המוני בקונסולה "נעול" לשינויים (שלא כמו משחקי ה-PC, עם הכמות הבלתי נגמרת של ה-Modים), מדובר באפשרות מבורכת.
אם תרצו, תוכלו גם לצרף חברים לקמפיין משותף במצב ה-Co-op, שיכול להתבצע על גבי האינטרנט (עם משחק משותף של עד ארבעה אנשים), או במסך מפוצל. כשניסיתי לשחק במסך מפוצל נחרדתי לגלות שהמשחק עובר ליחס תמונה של 4:3 (היחס של טלוויזיות ומסכים רגילים), מה שהשאיר שוליים שחורים ומכוערים בצידי המסך הרחב שלי. מיותר לציין שהתבאסתי - לא רכשתי מסך רחב וקונסולת HD רק כדי לגלות שמנוע המשחק חותך לי כמעט חצי משטח המסך כשאני מנסה לשחק עם חבר.
- עוד ב-vgames: הביקורת על Bioshock
חזרתו של הרובה
Halo 3 הוא אמנם משחק הדגל של קונסולת ה-Xbox 360, אך ללא ספק לא מדובר במשחק הכי מרשים שראינו את הקונסולה הזאת מריצה. מבחינה גרפית הוא לא יותר מנחמד. הסביבות נראות יפה מאוד, וכך גם הטקסטורות ואפקטי התאורה, אך המודלים של הדמויות מיושנים, ומחסור בולט ב-Anti Aliasing יגרום לאלה מכם שמשחקים על מסך HD להרבה ריצודים מעצבנים בעיניים.
חשוב להדגיש - לא מדובר בגרפיקה מחרידה. חבר'ה רבים טוענים שמדובר באותה גרפיקה של Halo 2 עם שיפורים קלים וזה פשוט לא נכון. עדיין מדובר במשחק "דור הבא", עם גרפיקה סבירה לחלוטין - פשוט לא כזו שיכולה להתחרות במשחקים כמו Gears of War או Bioshock (שלא לדבר על Crysis). מצד שני - חשוב לזכור שמנוע המשחק מריץ סביבות משחק ענקיות עם עשרות אוייבים בכל רגע נתון, ועושה זאת בקצב פריימים יציב וכמעט ללא זמני טעינה, נתון מרשים לכל הדעות.
הסאונד במשחק, כמיטב מסורת הסדרה, לא מאכזב. מדובר בלחנים ובביצועים המוקפדים והמוצלחים ביותר בתעשיית המשחקים, ולעיתים קרובות הדבר היחיד שהציל מבחינתי את מצב הקמפיין המשמים: כשהקרבות שיעממו אותי יכולתי להגיד לעצמי "נו שוין, לפחות יש אחלה מוזיקה". גם דיבוב הדמויות מוצלח יחסית, אם כי קצת חסר רגש. בולט במיוחד הוא קולו של המאסטר צ'יף, שנשמע כמו רובוט 'קול' במיוחד ולא כמו בן אדם חי ונושם.
- בואו לדבר על זה בפורום Xbox של vgames
השורה התחתונה
את Halo 3 צריך לחלק לשניים: החלק הראשון הוא מצב הקמפיין למשחק יחיד, שמרגיש
מיושן ומשעמם, ולבדו היה מקבל ציון סופי של 80 נקודות. החלק השני, הוא מצב ה-Multiplayer, מספק שעות רבות של הנאה בזכות הפשטות והעומק שלו והיה מקבל כשלעצמו ציון סופי של 90 נקודות לפחות.
לא נותר אלא להמליץ על המשחק לחובבי משחקי הפעולה הכבדים (שיהנו גם מהקמפיין) או למי שאוהבים לשחק ברשת, ולתת לו כציון סופי את הממוצע של שני חלקיו.
הטוב
- מצב Multiplayer נהדר
- משחק מלוטש ומאוזן
- פס-קול משובח
הרע
- מצב Single Player משמים
- גרפיקה ממוצעת ללא זכר ל-Anti Aliasing
וסיום הטרילוגיה
- מי שחושב שמדובר במשחק האחרון בסידרת Halo טועה. 300 מיליון דולר לא הולכים ברגל.
לכל הסקירות
לפנייה לכתב/ת 
