ואנחנו שניים

"באתי בשביל האווירה", סח לחברו בחור צעיר שנפלט מאחד מעשרות האוטובוסים שעשו את דרכם אמש (שבת) ממלונות אילת לפארק תמנע, שם התקיים המופע המדובר של משינה ואהוד בנאי. ואכן, קשה היה לדעת מי מבין אלפי האנשים שזרמו למקום ההופעה באמת התעניין במפגש הבימתי בין בני הדודים למשפחת בנאי, ומי רכש כרטיס על הדרך, במסגרת סוף שבוע "פאזה מורגנה" של רשת ישרוטל, שכלל בשני הערבים הקודמים הופעות של להקת בת שבע.

זו כנראה היתה הסיבה לכך שבקהל אפשר היה למצוא תערובת של צעירים שעוד לא נולדו כשמשינה כבר היתה חזק בתודעה, לצד כאלה שאינם בהכרח הקהל הטבעי של הלהקה.

הבנאים על הבמה (צילומים: איתי קרני)

אבל מה יש להגיד, אווירה אכן היתה שם. אפשר לקטר עד מחר על הזניית המוזיקה והשתלטות חברות מסחריות על תעשיית המופעים, אבל כשאהוד ויובל בנאי עומדים על במה אחת, על רקע התפאורה המרהיבה שהטבע סידר, ושרים "להתראות. שלום. זה לא נגמר", צריך להיות נכה רגשית כדי לא להתמסר אליהם. והקהל אתמול נסחף, ועוד איך. נדמה שהשילוב של שירי המחאה של אהוד בנאי עם הרוח התל אביבית של משינה יוצר תמהיל שמבטא את הישראליות ומדבר אל הישראלים.

זה התחיל עם "רחוב האגס 1", המשיך עם "ואנחנו שניים" ומיד היה אפשר להתרשם מההרמוניה הזורמת בין הבנאים. השירים הראשונים עוברים ברוגע יחסית, ואז מגיע "בדרך אל הים" שמקבל טוויסט מזרחי. הקהל נכנס לאקסטזה, שנשמרה גם ל"זמנך עבר". שוב מורידים הילוך: "להתראות נעורים, שלום אהבה", "נגעה בשמים", ואז אהוד מפציץ עם "עגל הזהב" ו"ערבב את הטיח". מאוחר יותר הוא שולף את להיטי האהבה שלו, "היום" ו"כולם יודעים". גם את "אהובתי" של משינה הם מבצעים, ובין לבין שוב מקפיצים את הקהל עם "הכוכבים דולקים על אש קטנה".

הכניסו את הקהל לאקסטזה

השניים גם לא שוכחים לעשות כבוד לאב/דוד המנוח, ומבצעים את "פרצוף של צועני" של יוסי בנאי שכתב ג'ורג' מוסטקי. מפעם לפעם אהוד הפליא במפוחית, אבל את הקרדיט לליווי חייבים לתת לניצן חן-רזאל הווירטואוז שעשה בכינור שמות, ולאבנר חודורוב – סקסופוניסט, אקורדיוניסט, מה לא. ממש מולטי-טאלנט.

את התופין שלמענו התכנסנו שומרים לסוף. "רכבת לילה לקהיר", שכתב

אהוד בנאי יחד עם שלומי ברכה, מתחיל לאט והולך ומתעצם. זה היה האות לקהל – כולל זה שבא בשביל האווירה - לקום על הרגליים. ולא נתנו לו לשבת: מיד אהוד מתחיל את "ג'מאלי פורוש'" והקהל ממשיך להתנועע. הדרן שכולל שלושה שירים סוגר שלוש שעות מענגות: "נפגשים בסיבוב", שנכתב עבור המופע שגם נקרא בשם זה, "אסתר" ולסיום – קרשצ'נדו אדיר של "אין מקום אחר". סוף מושלם להופעה ענקית של ענקים. או במילותיה של צופה, דקות אחדות לאחר שיצאה מהמקום: "היה שווה את ה-140 שקל".