שתף קטע נבחר

מי גברת

ב"היער", "רצח אופי" ו"אקדח במערכה הראשונה" יש מתח לפי הספר. ב"העד האחרון", לעומת זאת, יש מתח לפי הספר "איך לכתוב כמו נקבה ב־10 צעדים פשוטים"

הרלן דיווידסון

מבקרי כל העולם - טוב נו, רק אני - התאחדו והחליטו שאם הרלן קובן כותב כל הזמן את אותו ספר, אין סיבה שלא נכתוב עליו כל הזמן את אותה ביקורת. אז קבלו אותה, הביקורת הרב־פעמית על ספרי הרלן קובן (מומלץ להשמיע מוזיקה דרמטית ברקע, לא מומלץ לקנות דירה בהזדמנות מחפציבה).

 

הגיבור הוא פול קופלנד הגברי־אך־הרגיש, שאשתו מתה ואחותו נעלמה. הטראומות האלה מרחפות מעל פול, תובע מחוזי במקצועו, כמו נצים טורפים מעל רוסי חסר הכרה מעודף שתייה. כשמתגלה גופה שקשורה אליו בדרך מסתורית, חייו משתנים ללא היכר והוא יוצא לחקור את האירוע. כך מתגלה לו (דה!) שכל הבסיס לחייו מוטל בספק.

 

"היער" של קובן יעביר לכם שש וחצי שעות מותחות בטירוף, ילחיץ אתכם בין טוויסט לטוויסט וישמור עוד הפתעה קטנה לעמוד האחרון. גזרו ושמרו עד הספר הבא שנכתב ברגעים אלה ממש; גם הוא יגרום לכם לעצור את נשימתכם כאילו הייתם רם גלבוע עם הראש באסלה.

 

היער, הרלן קובן, הוצאת ידיעות אחרונות

אהבת? תאהב את כל מה שהרלן קובן כתב מימיו, כולל הפתק למכולת (קוטג' או חמישה אחוז? אסור להחמיץ!)

 

דיאטת אטקינסון

הנה שם שאתם צריכים לזכור: קייט אטקינסון. כך, בפעם הבאה שתרצו ספר שהוא גם שונה מהזבל שאתם בדרך כלל קוראים וגם מעולה, תוכלו לבקש מהמוכרת משהו שלה. ורצוי ספר, כי את התחתונים שלה בטח יותר קשה למצוא בסטימצקי.

 

אטקינסון היא באמת קריאת חובה: אפילו הרלן קובן, ההוא מלמעלה, אומר את זה על השער האחורי של הספר. גורל או סתם צירוף מקרים משמח? לא, כי את אותה שאלה ממש אפשר לשאול גם לגבי הגיבור של "אקדח במערכה הראשונה", ג'קסון ברודי.

 

ברודי הוא חוקר פרטי שנקלע לתאונת דרכים, אבל במקום לגלות שהוא נכנס במישהו שקוראים לו מנשה והוא ערס, הוא זוכה לפגוש בעקבותיה אנשים מעניינים. המבנה של הספר מתוחכם יותר מבדרך כלל, אבל הוא אינטליגנטי וקריא וכל דמות שאנחנו פוגשים היא עמוקה ומעניינת יותר מהחברים שלנו - מה שגורם לנו להבריז לכל מי שקבענו איתו, ולהישאר במיטה עם הספר עד שנגמור. ואחר כך להזמין מונית וכל זה.

 

אקדח במערכה הראשונה, קייט אטקינסון, הוצאת כתר/ עברית

אהבת? תאהב גם את "מקרים אבודים" של אטקינסון. קייט, לא רואן

 

דם כחול לבן

הבעיה המרכזית עם ספרי מתח ישראלים היא שהם בדרך כלל נקראים כמו תרגום רע מאנגלית. משהו פשוט לא עובד בדיאלוגים הלא שוטפים, בבלשים שקוראים להם דוד (במלעיל) ובחוסר הסקס־אפיל של הסמטאות האפלות בקריית חיים. אבל יוסף שביט, מחבר "רצח אופי", הצליח איכשהו להתחמק מכל זה וליצור מותחן מוצלח למרות הפרובינציאליות.

 

ניצב בן ציון שמיר, המועמד המוביל לתפקיד מפכ"ל המשטרה, נהרג בתאונת דרכים. או אולי זאת לא הייתה תאונה? ומה הקשר לאשתו, קצינת המשטרה הבלונדינית? ולמה המועמד הנוסף למפכ"לות מתעקש להתעסק עם תיקים ישנים? ומי אמר אני ולא קיבל? בקיצור, שאלות ותשובות ובאמצע מתח, והנה גם תרמתם לארון הספרים היהודי.

 

רצח אופי, יוסף שביט, הוצאת אריה ניר

אהבת? נסה גם את "לראות בחושך" של אהוד אשרי, זה עדיף מלראות באור את אהוד אולמרט

 

חדש: מותחנגל

כשבספר מתח יש משפטים כמו "מניין זה בא, לעזאזל" ו"עכשיו את מפנה עורף לנו, ואני רוצה לדעת - מה קורה פה?", זה אומר שיש בעיה. הבעיה היא שגנים של רומן רומנטי חדרו אל המותחן ויצרו מוטציה מעוררת חלחלה שנקראת רומחן רומחנטי, שזה בדרך כלל משהו שמתאים יותר לסבתא שלך מאשר לך.

 

עד שיבוא מדען ויפריד את הרומחן הרומחנטי לחלקיקיו, אפשר לקרוא את "העד האחרון" רק בעזרת כדורים נגד בחילה שיעזרו להתמודד עם "זאת השתמטות. השתמטות עלובה, ואת יודעת את זה. תשאירי לי להיות השופט של רגשותי!". מה שכן, אם תצליחו לדלג מעל זה, תמצאו ספר מתח לא רע, שבו עוזרת פרקליט המדינה מתמודדת גם עם מקרי רצח של שוטרים - וגם עם סימני שאלה לגבי הרוצח האחרון שהיא עזרה לכלוא אותו. וכן, גם עם רגשותיה וכל החרא הזה.

 

העד האחרון, ג'יליאן הופמן, הוצאת ספר לכל

אהבת? אז אתה יודע מה אתה - וכן, זה מתחרז עם שלמה. שלמה שלמה שלמה

 

 

  תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
שש וחצי שעות מותחות בטירוף
שש וחצי שעות מותחות בטירוף
עטיפת הספר
אטקינסון היא באמת קריאת חובה
אטקינסון היא באמת קריאת חובה
עטיפת הספר
מותחן מוצלח למרות הפרובינציאליות
מותחן מוצלח למרות הפרובינציאליות
עטיפת הספר
ספר מתח לא רע
ספר מתח לא רע
עטיפת הספר
מומלצים