לא צריך להיות מומחה לניהול משברים כדי לדעת ש"טיב טעם" נכשלה בענק, כמו טירונית במערכה, ואילו רפי גינת ו"כלבוטק" ניצחו. הם ניצלו היטב את היריות-באפלה של רשת המזון, את בחירותיה העלובות במתקפת נגד כוללת מחד והעדרות מופגנת מן המסך מאידך. בענין זה לא היו צריכים להתאמץ:
| דעה |
|
| זה ייגמר בנוק אאוט? / שלומי דונר |
|
טיב טעם יוצאת לסיבוב שני מול כלבוטק, אבל הפעם היא לא מתכוונת להתנצל וטוענת כי תחקיר עתידי הוא למעשה תולדה של נקמה מצד עובדים שפוטרו. השאלה האם היא תצליח להתאושש אחרי שהוא ישודר |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
לא ידעו? בעולם אכזר וקר הם הולכים להפסיד מליונים רבים של שקלים. הם יכלו למנוע את ההפסדים לו רק הקימו גדר אפקטיבית סביב המפעל שלהם. הם יכלו למנוע חלק מן המפלה האיומה בעיני דעת הקהל לו רק הודו בנימוס בטעויות חמורות, הקימו בזריזות את אותה גדר עצמה והזמינו את תחקירני כלבוטק לסיבוב נוסף של התרשמויות. ישראל היא מדינה שבה סולחים למובילי-כשלים חמורים אם הם רק מכים על חטא, מפטרים מישהו בדרג הביצועי ומאלתרים תיקונים קוסמטיים. מפליא לגלות שב"טיב טעם" לא שמעו על השיטה המקובלת הזו, שמשחקת לידיהם של יצרני המזון לתינוקות וממשלות כאחד.
כל כשלונה של הרשת תורגם לניצחון של רפי גינת. הוא היטיב להעלות את רף הדרמה של הסיפור, עד שעבודת תחקיר טובה (אבל לא מצוינת, מיד תראו מדוע) הפכה לסיפור ייצרי סוער, סוחף, רווי אימה וחיות טרף מזה וקומנדו של עיתונאים עזי נפש מזה. וכשסוף סוף ראיתם את מיצי, קיצי ופיצי המפוטמים מבשר שנועד לצריכת בני אדם, כבר הייתם שבויים בקולו המהדהד הייחודי שיכול להציג פסיעות במגרש כדורסל כצעדים גדולים לאנושות, לתאר חמישה-שישה חתולים מתועדים ומצולמים שוב ושוב כחיות טרף אכזריות, ואת יצרני העוף הרשלנים כציר הרשע.
גינת. הופך צעדים על המגרש לצעדים גדולים לאנושות (צילום: קרן נתנזון)
הדרמה והטקסט גבלו בהיסטריה. משפטים כמו "בלילה חורפי סוער במיוחד הבשר הזה מופקר לגשם ולברד...התחקירנים היו חוזרים למערכת נוטפי זיעה או מים...אנחנו לא מסירים עין מן המשטחים האלה....מה שתראו זו האמת נטו" הם רק חלק קטן מקידום המכירות העצמי שנערך בתוכנית, וההוכחה שרפי גינת הוא אלוף העולם בניפוח סיפור עיתונאי טוב אבל שגרתי לכלל בלון ענק של תהילה מופרזת. כי למרות שעוד ילמדו את הסיפור בבתי ספר לרייטינג, ולמרות שהושקעו בו מאמציהם של כמה וכמה תחקירנים וגם שישה כתבים לפחות שהוזכרו בשמותיהם, מה שראיתם על המסך הוא רק חלק קטן מתמונה גדולה יותר.
המעקב אחרי משטח אחד של בשר נגוע בלסתות חתולים ובג'יפה שמין הסתם יוצאת משם, לא היה שלם. המעקב הזה לא התייחס כלל לאחריות של השירותים הוטרינריים לנעשה בחצר המפעל של "טיב טעם". רק כבדרך אגב נחשפה גם רשלנות הבדיקה של הרשויות למשאית הבשר. לא נערך עימות עם הוטרינרים האחראים לפשלה הזאת, לא נלקחה דגימה של עוף מן המשטח הזה עצמו לבדיקת מעבדה כדי לאמת את הקשר הסיבתי בין נוכחות החתולים לבין הממצאים החמורים כשלעצמם שנחשפו בתוכנית בבדיקות של מוצרי עוף אחרים. כל זה צריך היה לקרות, ואולי גם קרה במהלך העבודה המאומצת וההגונה שנעשתה ב"כלבוטק", אבל איננו יודעים שזה קרה.
במקום דרמה, במקום צילומי אילוסטרציה מבוימים של תחקירנינו הנועזים בעורף האויב, כולל כובעי גרב שחורים – מין קומנדו-מיצי שכזה – הייתי שמחה לקבל קצת מידע על נוהלי אחסון העופות של מתחרי "טיב טעם", רק לצורך איזון התמונה והשכלת הצרכן. אבל רפי גינת, האיש שעד היום נישא על תהילת
הקוליפורמים בחומוס, יודע היטב שלצרכן אין סבלנות לכל התמונה, ושלהקת חתולים אחת מצטלמת טוב יותר מכל אחראי על בריאות הציבור, פוטוגני ככל שיהיה. הוא יודע גם שתחקיר טוב הוא רק תחילת העבודה: לצורכי רייטינג, נחוצים גיבור ונבל. אתמול הוא הצטייר כגיבור. נוכחותם של נבלים נוספים לא הוזכרה.
תעשית המזון הישראלית נגועה בסטנדרטים של עולם שלישי ובחוסר רצון מובהק של השלטונות לעשות משהו רציני לשינוי המצב. "טיב טעם" הוא רק מקרה פרטי אחד של טיפול מחפיר בעוף מרגע היוולדו ועד שהוא מגיע אל המטבח. הורמוני גדילה, אנטיביוטיקה בכמויות מופרזות, רעלנים במזון העופות, אסטרוגן בבשר, צבעי מאכל בביצים, העדר פיקוח וטרינרי נאות על השחיטה, השינוע והאחסון: אלה רק חלק מן הצרות הגדולות בדרך מציפור הנפש הלאומית לשניצל. אבל בכל אלה אין דרמה חזיתית ואין אפילו חתול אחד, ולכן לא תראו אותם בקרוב ב"כלבוטק".
