דני אמיר, מכירים? סביר להניח שלמתמצאים בנבכי הרוק הישראלי השם הזה שמור היטב בחלק האחורי של הגולגולת. אמיר, בן 46, שמאלני מובהק ואחד מסרבני הגיוס המפורסמים, יוציא בחודשים הקרובים אלבום חדש, לא פחות מעשר שנים מאז שיצא אלבומו הקודם. כאן תוכלו להאזין בבכורה לסינגל הראשון - "העבדים האבודים".
לכל מי שכן הספיק לשכוח, הנה תזכורת קצרה: בסוף שנות השמונים אמיר הוציא אלבום סולו ראשון בשם "נסיגה בשלבים". האלבום שכלל אז נבחרת מובחרת של מוזיקאי רוק כמו משה לוי, ז'אן פול זימבריס, דן תורן ומיקי שביב, לא ממש התרומם גבוה בשוק הישראלי.
עשר שנים חולפות ואמיר יוצא באלבום שני יחד עם ההרכב "דברים שעשיתי עם אחותי", שמסתמן כדבר הגדול הבא במוזיקה הישראלית. גם הפעם אמיר לא ממש מצליח לחלחל. למרות זאת, בעיניי רבים נחשבים אלבומיו של אמיר כחשובים בהיסטורית הרוק המקומית.
"אפשר לומר שאני מקפיד להוציא דיסק בכל עשור", אומר אמיר ומספר על השיר שלפניכם, "גם באלבום הראשון שלי היה שיר על פועל שפוטר. בעשרים השנים האחרונות, התחזקות הקפיטליזם לא הביאה טוב, והרדיפה אחרי רווחים היא מעוורת ומחרידה לא פחות מהכיבוש, במיוחד מבחינת ההתעלמות האנושית מבני אדם".
לאלבום החדש יקראו "שמונה שירים על אלוהים והכיבוש", ומשתתפים בו המוזיקאים ארז לב ארי, משה לוי, שאול אליהו ודן תורן. "אני לא חושב שצריך לפרט יותר מדי לגביי התוכן של האלבום", אומר אמיר. "מה שאני כן יכול לומר זה, שלמרות שהמציאות היא מדכאת, אני מנסה להיות אופטימי, להסתכל קדימה ולנסות לדמיין עתיד חיובי יותר".
ומה עשית במהלך עשר השנים האחרונות?
"אני עובד בערוץ הספורט וגידלתי ילדים, חשוב לי מאוד לבלות איתם כמה שיותר זמן. בכל השנים האלה נדמה לי שניגנתי יותר מאשר השנים בהן כן הופעתי והוצאתי אלבומים, והפעם זה היה מתוך כיוון אחר והנאה אחרת לגמרי. יישמתי המלצה של בן אחי, שאמר לי: 'תנגן יותר ותכתוב פחות מילים'.
"רק לפני שלוש שנים בערך הסכמתי לתת לשירים להתחיל לצאת שוב. הרגשתי את זה בזמן האינתיפאדה השנייה, שהסיפור או הנרטיב של כל הישראלים הוא שונה ממה שאני מרגיש כסיפור האמיתי ואז פרצו החוצה השירים המקוריים. הרגשתי שאני צריך להשמיע את הקול של השמאל הסהרורי שקצת נעלם".
