| |
מיהו האקר ומיהו קראקר?
מה בין האקר, לקראקר ולקרקר? שולמית אן חזרה רגועה מחופשה בניכר כדי לענות על השאלה המטרידה אתכם מאוד. תודו
אח, טוסקנה, טוסקנה. הכרמים, השדות והריח המשכר. איזה חופשה נפלאה הייתה לי. המראות של טוסקנה הצליחו להשכיח ממני את הכל, כולל המגיבים שחלקם חביבים עלי מאוד ואחרים קטנונים למדי. רבים תיקנו אותי בטור האחרון
לגבי "יש זרם-אין זרם", ובעניין כמות הסיביות שיש ב-UTF-8. ואני שואלת אתכם: באמת נראה לכם שאני טועה?
הטורים שלי מפושטים בכוונה ולא נועדו לכל אותם סטודנטים מהטכניון (או מבצלאל, כפי שציינתי)
שקוראים את הטור ברגע זה במקום ללמוד. הם נועדו לאנשים שלא בהכרח "מבינים" כמוכם, וודאי לא בקיאים כמוני. אז ככה: כולכם חכמים, כולכם פרופסורים לפיזיקה, כולכם יודעים את התורה. הנקודה ברורה, אך הטורים שלי, יקיריי מערימי הסחי, לא נועדו עבורכם. למעשה, אל תקראו אותם בכלל. מי שרוצה הסברים פשוטים, אך שנונים וכתובים בטעם - ברוך הבא. מי שרוצה להתחכם ולשחק אותה יותר מבין ממני - כדאי שייזהר, כי השחזתי את לשוני במהלך החופשה והיא חדה מתמיד.
לכל לוחמי "גולני" שטרחו להיעלב, ותוך כדי כך לציין בפניי את קורות החיים המפוארים שלהם (גיא, אני מאוד שמחה לדעת שאתה עובד במחלקת מחקר ופיתוח בחברה המובילה בעולם בתחום ההתמחות שלך. שיוואוו): צאו מרגשי הנחיתות שלכם! הרמטכ"ל הוא משלכם, אז תרגיעו קצת ותאכלו קצת חול לצהריים.
אגב, הגולנצ'יק מתגובה 99: למה שלא תספר לכל המחלקה מה כתבת: "בטח עוד משתמשטת שהגיעה לתקשורת. במקרה הטוב שרתה בקריה ליד הסנדביצ'ים". אני גאה להיות משתמשטת (אני מתכנתת, לא משתמשת) ואילו אתה, גברבר יקר, רק מצדיק את המוניטין המפוקפק.
מספיק קשקשנו ועכשיו לעניין. מעריצי הנאמן רם הפציץ אותי בכל מיני שאלות, אחת מהן הצליחה ללכוד את תשומת לבי: מה ההבדל בין האקר (hacker) לקראקר (cracker) ולילד-סקריפטים (Script Kiddie)?
כל החנונים ששיחקו פעם D&D (חלקם גדלו להיות האקרים), בטח מכירים את הביטוי "hack & slash", כאשר המשמעות של hack, היא לחתוך באלימות, או ליתר דיוק - לבצוע עם סכין או כלי חד אחר. לצורך העניין, hacker במשמעותו הקדומה - הוא מי שחותך עצים עם גרזן.
אבל מאז השתנו קצת הזמנים, כאשר המשמעות של לחתוך ולבקע מחסומים, השתנתה מעצים - למחשבים. ההאקרים האמיתיים, אנשים כמו ריצ'רד סטולמן יבדל"א, שעומד מאחורי פרויקט GNU, רואים ב"האקינג" דרך חיים
ותרבות שלמה. בבסיסה עומד העיקרון כי "ידע טכני צריך להיות נגיש לכולם". וחובתם האתית של האקרים (כן, יש דבר כזה, אתיקה של האקרים) הוא לשתף את הידע הזה, על ידי יצירת תוכנה חופשית או יצירת דרכי גישה למקורות מחשוב לאחרים. זה היה עוד בשנות הששים והשבעים של המאה הקודמת.
אפרופו שנות הששים וימי ברקלי העליזים, מעשה הפריצה, ה"האקינג" הראשון, מיוחס בפולקלור ההאקרי לקבוצת סטודנטים מהמכון הטכנולוגי של קליפורניה, המכונה "הארבעה עשר השטניים", שלקראת משחק פוטבול חשוב ב-1961 נגד אוניברסיטת וושינגטון, פרצו לארון אחסון והחליפו את כרטיסי העידוד - אותם כרטיסי קרטון גדולים המונפים על ידי הקהל ביציעים, ויוצרים מילים או תמונות.
במקום המילה "וושינגטון", הקהל המופתע יצר את המילה CALTECH (ראשי התיבות של המכון הטכנולוגי של קליפורניה)
ובמקום תמונה של כלב האסקי, הקמע של וושינגטון - הוצג בונה, הקמע של המכונים הטכנולוגיים של קליפורניה ומסצ'וסטס.
ואין הגדרה טובה יותר מהגדרה עצמית. בקובץ המונחים של ההאקרים גירסה 4.4.7,
מוגדר "האקר", בלא פחות משמונה הגדרות שונות. החל מ-"מי שנהנה באופן נלהב מתכנות" ועד ההגדרה החביבה עלי: "מי שנהנה מהאתגר האינטלקטואלי של התגברות או מעקף של מגבלות".
אם תשאלו את הסוכנות לביטחון לאומי של ארצות הברית או בראשי התיבות שלה No Such Agency,
הם יגידו לכם ש"כל פעולת חדירה למחשב" מוגדרת מבחינתם כ"האקינג". אז זה מאוד תלוי בעיני המתבונן, ובעיקר מאיזו זווית הוא מסתכל. התקשורת, בדרך מחרה-מחזיקה אחרי הממסד הבטחוני, וחוזרת על השטות הזו. אז הגיע הזמן לשים לזה סוף: מי שפורצים למחשבים הם לא בהכרח "האקרים". בכלל, האקרים רואים בפריצה מעשה לא אתי, אלא אם היא נעשתה לשם מטרה חיובית - וכל זמן שלא בוצע ונדליזם, גניבה או פגיעה בסודיות.
כך למשל, האקר יכול לפרוץ לתוך מערכת מחשב מוגנת, ולשלוח למנהל המערכת אימייל מהחשבון שלו עצמו (כדי להוכיח את הפריצה) - ובו לפרט בפניו מה הייתה נקודה התורפה, והכל בשקט, ובאופן דיסקרטי כמעין שירות לציבור. מי שירוץ "לספר לחבר'ה" ואף ישאיר באתר דף בנוסח "יוסי התותח היה כאן" - אלה הם ה"קראקרים". בדיוק כמו הגבר הישראלי הממוצע.
המונח הזה נטבע ב-1985, כאשר האקרים הבינו שהתקשורת משתמשת באופן לא נכון במושג "האקר" (מישהו אמר "האנלייזר"?).
בזמן שהאקרים יחלקו את המידע שלהם עם אחרים (ברשתות כמו usenet או Fido), קראקרים לרוב יתקבצו בקבוצות חשאיות-למחצה, כאשר עיקר עיסוקם הוא פריצה למערכות מחשב, לרוב למטרות זדוניות.
על אף ש"קראקרים" הרבה פעמים יראו את עצמם כ"האקרים", ה"האקרים" האמיתיים יתייחסו אליהם בבוז - ולו בשל העובדה, שפריצת מערכות נחשב לשלב ילדותי למדי בחייו של האקר. אגב, סיבה נוספת לבוז: פריצת מערכות לא נחשבת לפסגת היכולת הטכנית. "קראקר" לצורך העניין, הוא האקר שהתפתה לצד האפל, אם נשתמש בדימויים מעולם "מלחמת הכוכבים". לפי החלוקה הזו, אגב, צמחו "כובעים שחורים" ו"כובעים לבנים". ה"כובעים השחורים", הם האקרים בעלי כוונות זדון, כמו למשל, קווין מיטניק.
אני בכלל לא אוהבת גברים עם כובעים.
ולבסוף, "ילדי הסקריפטים" או באנגלית, Script Kiddies. אם ההאקריות הייתה שרשרת מזון, ילדי התסריטים היו בתחתיתה.
הם מכונים כך כי הם לרוב נמצאים עדיין בגיל שבו פניהם מכוסות חצ'קונים, הם מעולם לא יצרו יצירה שלמה משלהם בקוד, אלא פשוט לקחו ושינו יצירות קוד (תסריטים) שאחרים יצרו, שזו לא חוכמה גדולה בכלל - בלי להבין בכלל את הקוד.
כמו בפירמידת המזון, אם האקרים הם טורפי העל ויש מעטים מהם, ילדי תסריטים אפשר למצוא כמו זבל. או ליתר דיוק: המיץ של הזבל. לרוב הם "יפרצו" לאתרים קיקיוניים בלי אבטחה כלל וישוויצו בזה, כאילו לפחות פענחו את הצפנת הנתונים של הפנטגון.
לסיום, אני מזמינה אתכם לפרוק את כל התסכולים שצברתם בחיים למטה בתגובות, למרות שאתם בטח יודעים כבר עכשיו שאתם לא באמת יכולים עלי. חוץ מזה, אני מזכירה לשלוח שאלות מעניינות לתיבת הגמל שלי.
shulam.n@gmail.com
|
