שתף קטע נבחר

זה לא אותו נסראללה

בדרך כלל מקפיד מזכ"ל חיזבאללה בנאומיו לדבר יותר משעה, לתקוף מילולית את ישראל ולנגב את אגלי הזיעה ממצחו במטפחת. אתמול הוא שינה כיוון, דיבר בקצרה והסביר את מניעיו. עוד קודם לכן חרג ממנהגו ומסר לישראל מידע בלא תמורה. העיסקה הקטנה היתה בשבילו, כך נראה, הישג גדול

שינוי תדמית? במשך 14 דקות העביר אמש (יום ג') מזכ"ל חיזבאללה, חסן נסראללה, את מסריו לתומכיו בלבנון וגם למתעניינים בישראל. אך בניגוד לנאומים קודמים, הוא שמר על ארשת מוקפדת, לשון לקונית וקריאה רגועה מהדף.

 

כשמדובר במנהיג הכריזמטי שנהג לחגוג בכיכרות ביירות ובינת ג'ביל אל מול רבבות תומכים, לא מדובר בעניין של מה בכך. הוא היה טכני כמו קריינית רצף. מזכ"ל חיזבאללה דיווח על שאירע ונימק: "זה מה שאני יכול לומר כרגע, מחשש שהעסקה הגדולה תיפגע".

  

בדרך כלל נוהג נסראללה לאחוז בידו במטפחת ולנגב את אגלי הזיעה במהלך נאומיו הארוכים מאוד, ורושפי האש נגד ישראל ונגד יתר שנואי נפשו. רק לפני שבוע וחצי, במסגרת חגיגות "יום אל-קודס", הוקרן נאום מוקלט שלו, בו תקף את ישראל וארצות הברית והאשים את שתי המדינות באחריות לכמעט כל דבר המתחולל באזורינו.

 

הנאומים הארוכים בהם הוא לא הפסיק להזיע, איפינו את הקו בו הוא נקט בהופעותיו התקשורתיות ממלחמת לבנון השנייה ואחריה: קונספירציות לרוב והופעה ארוכה, לעיתים מייגעת, שאורכת בין שעה לשלוש שעות, תלוי ברצונו-הוא. בהופעות אלה הוא ניסה במרוצת הזמן לספק הסברים, לרוב תירוצים, למה המצב בדרום לבנון ובבקעת הלבנון קשה כל כך, למה הכסף לא מגיע, ולמה שום דבר אינו באשמתו, אלא רק באשמת "אויביה של לבנון".

 

והנה, אתמול, נראה היה שנסראללה עט על ההזדמנות כמוצא שלל רב. "העסקה הקטנה" בין ישראל לחיזבאללה היתה הישג גדול עבורו. ההישג הוא לא נצחון על ישראל במאזן העגום של הגופות, אלא בכך שהנה נקרתה בדרכו של מזכ"ל חיזבאללה הזדמנות לשוב ולעסוק בנושא החביב עליו – עסקאות מול ישראל.

 

ואכן, במבט מבחוץ נראה היה שנסראללה עשה הכל כדי לא להרוס את ההזדמנות לחזור לשטח הישן והטוב בו הוא הצטייר כמומחה של "פוקר עסקאות החילופין" מול ישראל. אולי בשל כך הוא הקפיד מאוד על לשונו, היה לקוני, לא איים על ישראל ולא דיבר בשחצנות, בניגוד למנהגו.

 

בהוראתו כנראה, לא התייחס ארגונו לדבר העסקה שבוצעה, אלא רק שעות אחדות אחרי שזו כבר התבצעה. "דבקנו בשתיקה שהוטלה על העסקה. שתיקתנו נבעה מנחישותנו לממש אותה", הוא הסביר. בהמשך נאומו הקצר הוא הקפיד להדגיש לאנשיו כי הוא "אופטימי", ובאותה הרוח – הוא אינו יכול למסור פרטים נוספים "מחשש שתיפגע העסקה הגדולה". "אני רוצה לומר רק את מה שאפשר כדי שלא יהיה שום נזק", הוא הסביר.

 

נסראללה מודה: יזמתי את העסקה

ההמשך היה מעניין אף יותר. נסראללה העיד כי הוא פנה לצלב האדום, מסר שבידי ארגונו מוחזקת גופתו של גבריאל דוויט וכי הוא מוכן לקיים עסקה עם ישראל. "אמרנו שאיננו מעוניינים להחזיק בגופה הזאת ואנו מוכנים להחזיר אותה למשפחתה. אך בתמורה – ישנם גם לנו אסירים וחללים אצל האוייב ואנו מעוניינים לדבר עליהם".

 

צריך לקרוא את המשפט הזה כמה פעמים כדי להאמין. אותו נסראללה, שהתחייב אחרי שתי פעולות החטיפה, של שלושת החיילים בהר דב ושל אהוד גולדווסר ואלדד רגב, כי לא תימסר שום פיסת

 אינפורמציה לישראל בחינם, מודיע - לפי הצהרתו - כי בידיו גופה של אזרח ישראלי וכי הוא מוכן להשיבה במסגרת "פעולה הומניטרית". היכן אותו נסראללה שעמד לפני מספר שנים במלוא השחצנות והכריז כי אלחנן טננבוים נמצא בידיו: "בידינו קולונל ישראל שהגיע ללבנון על שתי רגליו. ועתה – שיילכו הישראלים לחפש בעצמם ולראות במי מדובר", הוא אמר אז.

 

אולי דווקא מעשה זה מעיד עד כמה זקוק היה נסראללה לעסקה כלשהי כדי לחזור לזירה המוכרת לו כל כך – של גורם הנושא ונותן מול ישראל מעמדה שווה יותר או פחות, ולשפר בכך את מעמדו הציבורי. אולי משום כך הוא טרח שלא למעוד בלשונו, בחר לספק רמזים שימשיכו לעורר את הנושא בעתיד "דלתות חדשות נפתחו לאחרונה אך איני יכול להוסיף", ואולי משום כך הוא לא בחר להזכיר בשמו את חביבו – סמיר קונטאר - והסתפק בהתחייבות הכללית "לשחרר את כל האסירים והחללים".

 

  תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
נסראללה. דיבר רק 14 דקות
נסראללה. דיבר רק 14 דקות
צילום: אל ג'זירה
מומלצים