נכנס לכלא כדי לשרת בגולני - ונהרג בשירות
חבריו של בן כובני, שנהרג בפעילות באזור חאן יונס, סיפרו על האהבה הגדולה שלו לחטיבה בה שירת. "הוא היה מורעל על גולני, נשוי לחטיבה", סיפרו חבריו והוסיפו שלא פחות מכך - אהב את משפחתו
"הוא היה מורעל על גולני, הוא היה נשוי לגולני" - כך סיפרו היום (ד') חבריו של בן כובני, בן 20 מחדרה, שנהרג במהלך פעילות מבצעית באזור חאן יונס, שברצועת עזה. זמן קצר לאחר שנודע על מותו הגיעו לבית המשפחה חברים רבים ובני משפחה כדי לנחם את האם מרגלית, האב רחמים, ושני אחיו - שרית בת ה-27 ועידו בן ה-17.
"הוא רצה רק לשרת בגולני, לא היה מוכן לשמוע על שום יחידה אחרת", סיפר חברו, אייל אנגליסטר. "בגלל שהצבא לא איפשר לו להגיע לחטיבה שהוא רצה. הוא התחיל לעשות בעיות, נכנס לכלא ובעקבות כך שוחרר מהצבא. הוא המשיך להתעקש לשרת בגולני וחודשיים אחרי ששוחרר - התגייס שוב, הפעם כבר לגולני".
לדברי אנגליסטר, כובני אמנם היה מורעל על גולני, אבל גם על בני משפחתו ודאג להם ככל שהיה יכול. "בכל חופשה שלו, מייד כשיצא מהצבא ואפילו כשהמדים עליו, היה מגיע לעבוד בחנות המשפחתית. כל חופשה, קצרה או ארוכה, הוא היה מתייצב לעזור למשפחה שלו. ובכל מקרה, תמיד היה לו חיוך על הפנים.
"כל פעם שהוא נכנס לעזה הוא היה מודיע. הוא לא היה מדבר על הבעיות שלו, אבל תמיד היה צוחק עם ראש למעלה".
חברו הטוב, לבנה שדה, סיפר בדמעות: "הוא תמיד רצה לשרת בגולני. ניסינו לשכנע אותו שיירד מזה, אבל הוא לא היה מוכן לשמוע. הוא היה מורעל. כל חופשה שהיה חוזר הביתה הוא היה מספר על דברים שבהם השתתף במהלך השירות".
שדה מוסיף כי היום ניסה להשיג חברו, אך לא הגיע אליו: "כל פעם שהוא היה נכנס לעזה הוא היה שולח לי הודעה על הכניסה. אתמול הוא לא שלח הודעה. היום ניסיתי להשיג אותו מספר פעמים יחד עם אביו, אך הוא לא ענה לטלפון. חיכיתי שהוא יחזור אליי, אך הוא לא החזיר תשובה. השבוע הוא לא הרגיש טוב ואמרתי לו שיוציא גימ"לים - אך הוא סירב".
החברים סיפרו שכובני גם היה נוהג לשלוח להם הודעות טקסט בנוסח "עזה זה גיהנום".
לפנייה לכתב/ת 
